תעשייה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תעשייה, במובנה הרחב, היא קבוצה של עסקים אשר חולקים שיטה משותפת ליצירת רווחים (כגון "תעשיית הסרטים", "תעשיית המכוניות" או "תעשיית הבקר"). המונח גם משמש בהתייחסות לתחום כלכלי התפוקתי, המתמקד בייצור אשר כרוך בסכומים גדולים של הון השקעה זמין לפני שניתן להכניס רווחים, תחום זה נקרא גם תעשייה כבדה. בעל הון העוסק בתעשייה נקרא תעשיין.

התעשייה במובנה השני הפכה להיות המגזר העיקרי של ייצור באירופה וצפון אמריקה בזמן המהפכה התעשייתית. מצב זה שיבש את המסחר והפיאודליזם באמצעות התפתחויות טכנולוגיות רצופות ומהירות, כגון פיתוח הקטר, מכונת התפירה המכנית והתקדמויות ייצור בתחום הפלדה והפחם. מדינות תעשייתיות עברו למדיניות כלכלה קפיטליסטית. מסילות ברזל וספינות קיטור החלו להשתלב במהירות רבה בשווקים מרוחקים, ובכך איפשרו לחברות פרטיות להתקדם לעושר ולהיקפי פעילות עצומים במושגי אותו זמן.

בכלכלה ובתכנון ערים, "שימוש תעשייתי" הוא סוג של שימוש מרוכז בקרקע עליה ממוקמים עסקים כלכליים העוסקים בייצור ותפוקה.

מרקסיזם ותעשייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השליטה בתעשייה הפכה לנקודת המפתח של תאוריית המרקסיזם. תאוריית הערך של העבודה אומרת כי ערכו של עצם מסוים קיים אך ורק הודות לעבודה שנעשתה על מנת להביאו למצבו או צורתו הנוכחית. לעצמים בלתי מעובדים, כגון עצים ואבנים, אין בדרך כלל ערך. אך אם עץ מגולף לפסנתר, או אבנים הופכות ללבנים לבית, אזי לעצם הסופי יש לפתע ערך בשל העמל שנעשה.

מרקסיסטים מאמינים כי היחסים הקיימים בין המעמד הבורגני הקפיטליסטי, אלו העשירים מספיק להשקיע הון ניכר בתעשייה, לבין מעמד הפועלים אשר עובדים עבורם, הוא פרזיטי מיסודו - כך לדוגמה, הקפיטליסט מקבל סכום כסף הגדול בהרבה מהשקעתו המקורית, על ידי תשלום לעובדיו שהוא נמוך בהרבה מערכה האמיתי של התוצרת. לכן, מרקסיסטים תומכים בכך שעל הפועלים עצמם להחזיק באמצעי הייצור ונכסי ההון, כגון מפעלים וציוד המשמשים לייצור. במדינות לניניסטיות כגון ברית המועצות לשעבר, תוכנית זו יושמה על ידי הפיכת כל נכסי ההון לנכסי המדינה, ועל ידי כך, תאורטית, לנכסי העובדים עצמם.

מאואיזם, הכלכלה הפילוסופית של המנהיג הסיני הקומוניסטי מאו צה טונג, מסכימה עם המרקסיזם בנוגע לתעשייה, אך ממליצה על פתרון חלופי. במקום שהעובדים או המדינה יחזיקו במפעלים, מאואיזם תומכת ביישוב מחדש של פשוטי העם באזורים כפריים וחזרה לדרך חיים חקלאי.

סטלין כפה תיעוש מהיר בברית המועצות לשעבר במהלך השנים טרם ולאחר מלחמת העולם השנייה באמצעות תוכניות החומש שלו, דבר שזירז את הפיכתה של ברית המועצות למעצמת על.

ענפי תעשייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%A4%D7%9B%D7%94_%D7%94%D7%AA%D7%A2%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%AA%D7%99%D7%AA