TKS (חללית)
 | |||||||||
| דגם של חללית | |||||||||
| מידע כללי | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ייעוד | חללית מטען מתאים גם להעברת צוות | ||||||||
| יצרן | משינוסטרויניה | ||||||||
| ארץ ייצור |
 ברית המועצות | ||||||||
| היסטוריית פעילות | |||||||||
| סטטוס | לא פעיל | ||||||||
| מפעיל | תוכנית החלל הסובייטית | ||||||||
| משגר | פרוטון | ||||||||
| טיסה ראשונה | 15 בדצמבר 1976 | ||||||||
| ביצועים | |||||||||
| טווח פעולה | מסלול LEO | ||||||||
| עמידות | עד ל-6 חודשים מעוגנת לתחנת חלל | ||||||||
| כושר נשיאה | כ-4,500 ק"ג | ||||||||
| תרשים | |||||||||
| TKS spacecraft drawing (svg).svg | |||||||||
| |||||||||
  | |||||||||
TKS (ברוסית: Транспортный корабль снабжения, TKS) הייתה חללית מטען סובייטית שהייתה יכולה להביא אנשים לחלל. היא תוכננה ונבנתה במשרד משינוסטרויניה בראשות ולדימיר צ'לומיי. המטרה הייתה להביא אספקה וצוות לתחנת חלל מדגם "אלמז" שהייתה באחריות המשרד. זה הייתה תחנת חלל צבאית כחלק של תוכנית סאליוט.
מבנה החללית[עריכת קוד מקור | עריכה]
חללית כללה יחידת מטען ויחידת נחיתה.
בקצה יחידת מטען כאשר קוטר שלה היה 2.9 מ' חוברה יחידת נחיתה. היה מעבר בין היחידות המתאים למעבר אנשי צוות. בחלק המרכזי יחידת מטען הייתה בקוטר 4.1 מ'. תאי דלק היו מוצבים בחלק החיצוני. כמו כן הותקן פאנל סולארי שהיה יכול לספק 3.5 קוו"ט חשמל.
יחידת נחיתה הייתה באורך של 10 מ' ובעלת נפח פנימי של 3.5 מ"מ. משך טיסה עצמאית הייתה 3 שעות. צוות היה יכול להיות עד 30 שעות מהם עד 3 שעות בטיסה עצמאית. משקל חוזר (כולל צוות) היה עד 500 ק"ג. היחידה הייתה מיועדת למספר שיגורים (עד 10).
היסטוריית שיגורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
התכנון המקורי הושלם בשנת 1969. בשנת 1970 בהצעת תאגיד הטילים והחלל אנרגיה הוחלט להעביר את המודול שכבר נבנה ולנצל אותו לתחנת חלל סאליוט 1. הפעילות חודשה רק בשנת 1973.
השיגור הראשון בוצע בשנת 1976. בהמשך בוצעו עוד מספר שיגורים שהוכרזו כ"טיסות ניסוי". בין היתר בוצע עגינה בתחנת חלל סאליוט 7 תוך העברת אספקה והחזר ציוד ומסמכים לכדור הארץ. שיגור אחרון בוצע בשנת 1985.
הפרויקט לא זכה להצלחה ממספר סיבות. פרויקט תחנת חלל מדגם "אלמז" שהיה באחריות המשרד בוטל. תאגיד הטילים והחלל אנרגיה שלאחריותו הועבר פרויקט תחנת חלל סובייטית פיתח חללית מטען "פרוגרס". השיגורים היו מבוססים על משגר מדגם פרוטון שניצל דלק רעיל והיה חשש לנצל אותו לטיסות מאוישות.
מודול חללית שלא נוצל עבר שדרוג למודול "קוונט 1" של תחנת החלל מיר.
על בסיס תכנון של החללית נבנו מודולים של תחנת החלל הבין-לאומית "זאריה" ו-"נאוקה"
חברת אקסקליבר-אלמאז ניסתה לפתח חללית מאוישת על בסיס חללית TKS אך ניסיון זה לא צלח.
מספר יחידות נחיתה מוצגות כיום במוזיאוניי חלל.
רשימת שיגורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
כל השיגורים בוצעו מקוסמודרום בייקונור בעזרת משגר לוויינים וחלליות מסדרת "פרוטון".
| תאריך שיגור | שם חללית | תיאור משימה |
| 15 בדצמבר 1976 | קוסמוס 881/קוסמוס 882 | שיגור זוג יחידות נחיתה מחוברות. לאחר ביצוע סיבוב בודד היחידות התנתקו ונחתו בנפרד. |
| 17 ביולי 1977 | קוסמוס 929 | שיגור חללית מטען. לאחר חודש במסלול יחידת נחיתה נחתה בהצלחה. יחידת מטען פעלה במסלול עוד 6 חודשים. |
| 30 במרץ 1978 | קוסמוס 997/קוסמוס 998 | שיגור זוג יחידות נחיתה מחוברות. לאחר ביצוע סיבוב בודד היחידות התנתקו ונחתו בנפרד. |
| 23 במאי 1979 | קוסמוס 1100/קוסמוס 1101 | שיגור זוג יחידות נחיתה מחוברות. לאחר ביצוע סיבוב בודד היחידות התנתקו ונחתו בנפרד. |
| 25 באפריל 1981 | קוסמוס 1267 | יחידת נחיתה חזרה לכדור הארץ. ב-19 ביוני יחידת מטען עגנה בתחנת החלל סאליוט 6 |
| 2 במרץ 1983 | קוסמוס 1443 | חיבור לתחנת חלל סאליוט 7 עם 2,600 ק"ג מטען ו-3,800 ק"ג דלק. ב-23 באוגוסט יחידת נחיתה חזרה עם 350 ק"ג מטען ומסמכים |
| 27 בספטמבר 1985 | קוסמוס 1686 | חיבור לתחנת חלל סאליוט 7 עם 4,322 ק"ג מטען. |
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תיאור החללית (ברוסית)
- תיאור מפורט