הסכם טיגינה
הסכם טיגינה נערך בטיגינה, ב-30 באוגוסט 1941, בין השלטונות הרומנים ובין השלטונות הגרמנים. על ההסכם חתמו נציג המטכ"ל הרומני, גנרל ניקולאה טטרנו, ונציג הוורמכט, גנרל ארתור האופה.[1]
על פי הסכם טיגינה מועבר השטח שבין הנהרות בוג ודניסטר (טרנסניסטריה), שנכבש מברית המועצות במלחמת העולם השנייה, לשליטת המנהל הרומני, כדי שישמש כשטח ריכוז אליו יועברו על ידי הרומנים יהודי בסרביה ובוקובינה.
הרקע להסכם[עריכת קוד מקור | עריכה]
סיכום ראשוני ועקרוני לגבי ניהול חבל טרנסניסטריה הושג בין היטלר ושליט רומניה, יון אנטונסקו עוד בטרם נועדו נציגי שני הצבאות לדון בפרטי הגבולות והסמכויות בחבל זה והסמוכים לו. כבר בראשית אוגוסט הודיע אנטונסקו בפקודה לצבאו, שהוא מקבל על עצמו את ניהול טרנסניסטריה.[2]
גורל היהודים לפי ההסכם[עריכת קוד מקור | עריכה]
סעיף 7 בהסכם דן בגורלם של היהודים במחנות ובגטאות בבסרביה ובבוקובינה ושל היהודים המקומיים בטרנסניסטריה. הוא פוסק שיש לרכזם במחנות עבודה ולנצל אותם לעבודה.[1]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- על הסכם טיגינה במאמר "מסעות הרצח ההמוני של הרומנים בטרנסניסטריה, 1941-1942", מאת ז'אן אנצ'ל, באתר יד ושם
