רומניה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רומניה
Flag of Romania.svg Coat of arms of Romania.svg
דגל סמל
מוטו לאומי: {{{מוטו לאומי}}}
המנון לאומי: התעורר, רומני!
מיקום רומניה
יבשת אירופה
שפה רשמית רומנית
עיר בירה
(והעיר הגדולה ביותר)
בוקרשט
44°25′N 26°06′E
משטר רפובליקה
ראש המדינה
- נשיא
- ראש ממשלה
הנשיא
טראיאן בססקו
ויקטור פונטה
הקמה
- הכרזה
- הכרה בקונגרס ברלין
איחוד של נסיכות ולאכיה עם נסיכות מולדובה
24 בינואר 1859
13 ביולי 1878
שטח[1]
- דירוג עולמי
- אחוז שטח המים
238,391 קמ"ר 
83 בעולם
3.0%
אוכלוסייה[2]‏ (הערכה ליולי 2014)
- דירוג עולמי של אוכלוסייה
- צפיפות
- דירוג עולמי של צפיפות
21,729,871 נפש 
57 בעולם
91.15 נפש לקמ"ר
111 בעולם
תמ"ג[3]‏ (הערכה לשנת 2013)
- דירוג עולמי
- תמ"ג לנפש
- דירוג עולמי לנפש
280,700 מיליון $ 
47 בעולם
12,918 $
100 בעולם
מדד הפיתוח האנושי[4]‏ (2012)
- דירוג עולמי
0.786 
56 בעולם
מטבע לאו רומני ‏ (RON)
אזור זמן UTC +2
סיומת אינטרנט .ro
קידומת בינלאומית 40+

רומניהרומנית: România) היא רפובליקה בצפון-מזרח חצי האי הבלקני, הנמצא בדרום-מזרח אירופה. המדינה גובלת עם אוקראינה ומולדובה בצפון, הונגריה במערב, סרביה ובולגריה בדרום לאורך נהר הדנובה. כמו כן, בחלק המזרחי של המדינה יש רצועת חוף לאורך הים השחור.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור השם "רומניה" (România) בשפה הלטינית, והוא נגזר משם התואר הלטיני Romanus שפירושו רומאי. שכן, הרומאים כבשו את דאקיה -- ארצם של אבות הרומנים, בשנת 106 לספירה, ובמשך 165 שנה היא הייתה פרובינקיה רומית. המסמך הראשון אשר נמצא בכתב בשפה הרומנית הוא מכתב שהופנה לראש עיריית בראשוב והזהיר אותו מהתקפה הולכת וקרבה בידי חיילים טורקים ב-1521. המכתב זוכה לכבוד נוסף, בהיותו המסמך הראשון המספר על מאורע ברומניה, ו-ולאכיה מוזכרת בו תחת השם "צארה רומניאסקה" (Ţeara Rumânească). במאות הבאות, מסמכים ברומנית נחתמו רשמית בשם "רומניה" בשתי גרסאות:משם המקור Român, ומשם המקור Rumân. רק במאה ה-19, עם התעוררות הלאומיות באירופה, צורת ההגייה של הלאום והשפה נבחרה להיות Român כאות הוקרה למורשתה של האימפריה הרומית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – היסטוריה של רומניה

בעת העתיקה התגוררו בחלק מהאזור שבו שוכנת כיום רומניה שבטים דאקים שונים. במאה הראשונה לפנה"ס התפתחו שבטים אלה לכדי מבנה מדיני שלם וכוננו ממלכה רבת עוצמה שאיימה על האינטרסים של הרומאים באזור. כתוצאה מכך, התנגשות בין שני הכוחות התרחשה בראשית המאה ה-2 לספירה ודאקיה נכבשה. פרובינקיה רומית בשם דאקיה נוסדה במקום הממלכה הדאקית העתיקה.

בימי הביניים קמו בחלקה המזרחי והדרומי של רומניה שתי נסיכויות: במזרח נסיכות מולדובה Moldova (בשפות אחרות "מולדביה") ובדרום מונטניה הקרויה גם "הארץ הרומנית" (Ţara Românească וכן גם ולאכיה, Vlahia או Valachia). האזור המערבי טרנסילבניה Transilvania, המוכר גם כארדיאל (Ardeal - מהשם ההונגרי "Erdely") נשלט במשך כאלף שנים על ידי ההונגרים, תחילה כחלק מהממלכה ההונגרית, ואחרי כיבוש הונגריה על ידי הטורקים במסגרת נסיכות אוטונומית: נסיכות טרנסילבניה שהפכה במאה ה-18 לחלק מהאימפריה האוסטרית של בית האבסבורג ומאוחר יותר לחלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית.

בשנת 1812, בעקבות מלחמות עם האימפריה העות'מאנית, סיפחה רוסיה את האזור המזרחי של מולדובה וכמה אזורים סמוכים הכלולים ב בסרביה. ב-1859 התאחדו שתי הנסיכויות הרומניות - נסיכות מולדובה Moldova ומונטניה Muntenia (ולאכיה Vlahia) למדינה אחת שנקראה תחילה "הנסיכויות המאוחדות" ומשנת 1866 "רומניה".

בשנת 1878 הוכרה עצמאות רומניה על ידי רוב מדינות העולם בקונגרס ברלין. במלחמת העולם הראשונה הצטרפה רומניה לצד מדינות ההסכמה בשנת 1916, אך לאחר קרבות בשנים 1917-1918 אדמתה נכבשה בידי מעצמות המרכז. לאחר המלחמה, עקב היותה חברה נאמנה של מדינות ההסכמה המנצחות, קיבלה שטח קטן מבולגריה, את בסרביה מרוסיה ואת בוקובינה וטרנסילבניה מאוסטרו-הונגריה. בדרך זו השיגה רומניה את איחוד כל השטחים שהיסטורית היו מאוכלסים ברומנים ונוצרה "רומניה הגדולה".

במלחמת העולם השנייה הצטרפה רומניה למעצמות הציר וב-1944 נכבשה על ידי הצבא האדום. באותה שנה היא "החליפה צד" ומתמיכה במדינות הציר עברה רומניה למלחמה נגדן. כך, למרות שאולצה לוותר על בסרביה ועל צפון בוקובינה לטובת ברית המועצות, היא קיבלה בחזרה את טרנסילבניה שסופחה ב-1940 להונגריה של הורטי.

בתום המלחמה הייתה רומניה כבושה בידי כוחות של הסובייטים שעזבו רק בתחילת שנות ה-50. החל משנות ה-60 של המאה ה-20 ניהלו שליטיה, גאורגה גאורגיו-דז' בסוף ימיו וניקולאה צ'אושסקו, יורשו כמנהיג, מדיניות עצמאית מול ברית המועצות, אך תוך כדי שמירה אדוקה על השיטה הקומוניסטית. בניגוד לכל מדינות הגוש הקומוניסטי, רומניה לא ניתקה את יחסיה הדיפלומטיים עם ישראל מעולם. בשנת 1969 עלתה רמת היחסים הדיפלומטיים עם ישראל לדרג של חילופי שגרירים. פגישת מנחם בגין עם צ'אושסקו בשנות ה-70 אף תרמה להכנות לקראת ביקור אנואר סאדאת בישראל.

ב-22 בדצמבר 1989, לאחר מהפכה אנטי-קומוניסטית ומהומות דמים בעיר טימישוארה, הודח צ'אושסקו. לאחר משפט בזק שערכו לו בבסיס צבאי הוא הוצא להורג עם אשתו, שלושה ימים מתחילת המשפט. כך בא לקיצו המשטר הקומוניסטי ברומניה בתום 45 שנה.

יחסי ישראל-רומניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – יחסי ישראל-רומניה

בין מדינת ישראל ורומניה מתקיימים יחסים דיפלומטיים מלאים החל משנת 1948. חרף התקררות היחסים במהלך המלחמה הקרה, רומניה הייתה המדינה הקומוניסטית היחידה שלא ניתקה לחלוטין את יחסיה הדיפלומטיים עם מדינת ישראל בעקבות מלחמת ששת הימים.

בעקבות סופה של המלחמה הקרה, התחממו היחסים שבין שתי המדינות, בד בבד עם עלייה משמעותית בהיקף הסחר ההדדי ותיירות החוץ. ממשלת רומניה הבהירה, כי היא מגדירה עצמה כאחת מידידותיה הקרובות של מדינת ישראל, ותומכת בעקביות בשדרוג מעמדה של ישראל במגעיה למול האיחוד האירופי. כמו כן הכריזה ממשלת רומניה כי היא מכירה באחריותה לשואת יהודי רומניה, ופועלת בהתמדה להנצחת זיכרון השואה בקרב אזרחיה‏[5].

פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרכז העיר סיביו

רומניה היא רפובליקה דמוקרטית. הרשות המחוקקת של הממשל הרומני מורכבת משני בתים: הסנאט, שבו יש 176 חברים (נכון לשנת 2012), וה"קאמרה דפוטצילור" ("בית הנבחרים") שבו יש 334 חברים (נכון לשנת 2012). מדי ארבע שנים נערכות בחירות לשני הבתים. חוקת הרפובליקה מבוססת על חוקת הרפובליקה הצרפתית החמישית (חוקת צרפת הנוכחית).

הנשיא, ראש הרשות המבצעת, נבחר כל חמש שנים. הוא ממנה ראש ממשלה, שמרכיב לאחר מכן את חברי ממשלתו. ממשלה זו צריכה לקבל את אישור הפרלמנט.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – כלכלת רומניה

עד מלחמת העולם השנייה התבססה הכלכלה הרומנית בעיקר על חקלאות ותעשיית עץ אשר היוו כמחצית הכנסות המדינה. בתקופת השלטון הקומוניסטי נעשו מאמצים להפוך את רומניה למדינה תעשייתית מודרנית. בהיותה מדינה המשופעת באוצרות קרקע, עלתה רומניה לשורה הראשונה של המדינות המתועשות במזרח אירופה. כאשר עיקר התעשייה ביצור פלדה ונפט. כמו כן התעשייה הכימית התפתחה במהירות.

אולם בשנת 1976 פקד משבר את הכלכלה הרומנית אשר הידרדרה במהירות. מ-1999 רוב החברות הופרטו ונמצאות בידיים פרטיות. בשנות ה-2000 חוותה המדינה שנים של צמיחה כלכלית גבוהה והשקעות חוץ רבות, אך המשבר הכלכלי העולמי פגע קשות בכלכלת המדינה ועצר את הצמיחה המהירה. רומניה צורפה לאיחוד האירופי ב-1 בינואר 2007[6].

המטבע הרומני הוא הלאו הרומני (Leu, סימנו RON), המחולק ל־100 באני (Bani). בשנת 2014 צפויה רומניה לאמץ את מטבע היורו.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרבית נחלי רומניה

רומניה נמצאת באירופה והיא גובלת בדרום עם בולגריה וסרביה במערב, עם הונגריה בצפון, עם אוקראינה ובמזרח עם אוקראינה ורפובליקה מולדובה. שטחה של רומניה 237,500 קמ"ר ואורך גבולותיה 3,200 קילומטר. היא מחלוקת ל-41 מחוזות.

מבחינה טופוגרפית קיימים הבדלי גובה גדולים בין האזורים ההררים בצפון המדינה בהם נמצאים הרי הקרפטים, המקיפים את רמת טרנסילבניה למישור המאפיין את הדרום. רכסי הרים אלה משתרעים לאורך של 900 קילומטר בצורת חצי סהר וגובהם מגיע עד 2,500 מטר במקומות מסוימים. מדרום וממזרח לרכסי הרים אלה משתרעים שטחי גבעות וסמוך להן המישור הרחב של הדנובה. כשליש מהמדינה מישורים ושני שליש הם אזורי גבעות או אזורים הררים.

שלושה רבעים משטחה של רומניה מכוסים ביערות.

מהרי הקרפטים נובעים זרמי מים שופעים שמרביתם מוצאים את דרכם לכיוון הדנובה ודרכה לים השחור. נהרות העיקריים הם :Prut פרוט (953 ק"מ), Mureş מורש (766 ק"מ), Siret סירט (706 ק"מ), Olt אולט (615 ק"מ), Someş סומש (435 ק"מ), Ialomiţa יאלומיצה (417 ק"מ), Argeş ארג'ש (350 ק"מ), Timiş טימיש (340 ק"מ), Jiu ז'יו (331 ק"מ), Jijia ז'יז'יה (307 ק"מ), Buzău בוזאו (302 ק"מ), Bistriţa ביסטריצה (283 ק"מ), Dâmboviţa דמבוביצה (258), Bega בגה (255), Târnava טרנבה (249 ק"מ), Vedea ודיה (244 ק"מ), Moldova מולדובה (216 ק"מ), Bârlad ברלאד (207 ק"מ). לשם השוואה - נהר הירדן הוא באורך 250 ק"מ.

חלוקה אדמינסטרטיבית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מחוזות רומניה

רומניה מחולקת ל־41 מחוזות. התחום המוניצפאלי של בוקורשט מהווה יחידה נפרדת. בנוסף יש בה כמה חבלי ארץ היסטוריים.

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – רומנים

הרומנים אשר מהווים 89 אחוז מאוכלוסיית רומניה הם צאצאיהם של תושבי דאקיה הקדומה בחבלי ולאכיה/מונטניה, מולדובה וטרנסילבניה של היום.

המיעוט הגדול ביותר הינו המיעוט ההונגרי, המהווה בין 3 ל־5 אחוז מאוכלוסיית המדינה. מיעוט זה יושב בעיקר באזור טרנסילבניה ובעיקר באזור הארגיטה וקובסנה. מיעוטים בולטים אחרים הם המיעוט הצועני והמיעוט הגרמני.

קבוצות אתניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי מפקד משנת 2002, הרכבה האתני של האוכלוסייה ברומניה הוא:

55.5% מתושבי רומניה גרים בערים (ראו ערך: ערי רומניה לפי מספר התושבים).

קבוצות דתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי מפקד משנת 2002, הכריזו על עצמם:

  • 18,806,428 נוצרים אורתודוקסים, המהווים 86.8% מהאוכלוסייה.
  • 1,028,401 נוצרים קתולים, המהווים 4.5% מהאוכלוסייה.
  • 698,550 נוצרים רפורמים, המהווים 3.7% מהאוכלוסייה.
  • 330,486 נוצרים פנטיקוסטלים, המהווים 1.5% מהאוכלוסייה.
  • 195,481 נוצרים יוונים־קתוליים, המהווים 0.9% מהאוכלוסייה.
  • 129,937 נוצרים בפטיסטים, המהווים % 0.6
  • 97,041 נוצרים אדוונטיסים של יום השביעי המהווים 0.4%
  • 67,566 מוסלמים סונים המהווים 0.3%
  • 66,846 נוצרים יוניטרייאנים המהווים 0.3%
  • 46,029 נוצרים לפי האוונגליון ("האחים מפלימות'") המהווים 0.2%
  • 39,485 נוצרים לפי הפולחן הישן המהווים 0.2%
  • 26,194 נוצרים אוונגלים לותרנים סינודו-פרסביטרייאנים המהווים 0.1%
  • 11,204 נוצרים אוונגלים אוגוסטנים המהווים 0.1%
  • 6,179 יהודים[7]

יהדות רומניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – יהדות רומניה

שפות[עריכת קוד מקור | עריכה]

השפה הרשמית של רומניה היא השפה רומנית, שפה לטינית הקשורה ל- איטלקית, צרפתית, ספרדית, פורטוגזית, ושפות אחרות. רומנית מדוברת כשפת אם על ידי 91% מהאוכלוסייה. הונגרית ורומאני (שפת הצוענים) הן שפות המיעוט החשובות ביותר, המדוברות על ידי 6.7% ו 1.1% מכלל האוכלוסייה, בהתאמה. עד תחילת 1990, היו גם מספר לא מבוטל של דוברי גרמנית סקסונית בטרנסילבניה, אך לאחר שאלה היגרו לגרמניה במהלך מלחמת העולם השנייה, נשארו רק 45,000 דוברי גרמנית ילידי רומניה. ברומניה ישנם גם כ -32,000 דוברי טורקית. אנגלית וצרפתית הן השפות הזרות העיקריות הנלמדות בבתי הספר. השפה האנגלית שגורה בפי 5 מיליון רומנים, צרפתית מדוברת על ידי 4-5 מיליון, גרמנית, איטלקית וספרדית מדוברות על ידי 1-2 מיליון כל אחת.

צבא וביטחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיילים רומנים באפגניסטן

צבא רומניה הוא הארגון המרכזי לשמירת ביטחונה של מדינת רומניה. צבא זה כולל 3 זרועות עיקריות: צבא היבשה של רומניה, הצי הרומני וחיל האוויר הרומני.

כיום הגיוס לצבא רומניה בעיתות שלום אינו חובה וניתן להתנדב החל מגיל 18. לפי חוקי רומניה אפשר לגייס בשעת מלחמה את כל הגברים בין הגילים 15 - 49. בשנת 2004 הוערכה כמות הגברים בגילים אלה, ברומניה, בסביבות חמישה מיליונים.

נכון לשנת 2005 מנה כוח האדם של שלוש זרועות הצבא הרומני כ-112,000 חיילים וכ-28,000 אזרחים.

ההוצאה הלאומית של רומניה, למימון צבאה, בשנת 2002, הייתה 985 מיליוני דולרים, שהיוו 2.47% מהתל"ג הרומני.

תיירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

התיירות לרומניה מתמקדת בעיקר ביופיו של הטבע ובעושר ההיסטורי של המדינה. אחרי המסחר, ענף התיירות הוא מגזר השירותים הגדול במדינה, והוא הענף הגדל בקצב הגבוה ביותר. טרנסילבניה מהווה יעד תיירותי מוביל, עם הערים בראשוב, סיביו, סיגישוארה, קלוז' נאפוקה, סינאיה ועוד, ואתר הסקי הגדול ברומניה פויאנה בראשוב. התיירות מבוססת במידה רבה על הפולקלור והמסורת המקומיים. ברומניה 7 אתרים שהוכרו אתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דירוג שטח - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-5 באפריל 2014
  2. ^ דירוג אוכלוסייה - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-5 באפריל 2014
  3. ^ דירוג תמ"ג - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-5 באפריל 2014
  4. ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2012 בדו"ח 2013 של אתר מינהל הפיתוח של האומות המאוחדות
  5. ^ מחזקים קשר: ישיבת ממשלה משותפת לישראל ורומניה, באתר וואלה!
  6. ^ סוכנויות הידיעות, הוקדמה בשנה הצטרפותן של רומניה ובולגריה לאיחוד, באתר הארץ, 26 בספטמבר 2006
  7. ^ המפקד ב-2002


מדינות אירופה

אוסטריה · אוקראינה · אזרבייג'ן 1 · איטליה · איסלנד · אירלנד · אלבניה · אנדורה · אסטוניה · ארמניה 2 · בולגריה · בלגיה · בלארוס · בוסניה והרצגובינה · גאורגיה 1 · גרמניה · דנמרק · הולנד · הונגריה · הממלכה המאוחדת · הרפובליקה הצ'כית · ותיקן · טורקיה 1 · יוון · לוקסמבורג · לטביה · ליטא · ליכטנשטיין · מולדובה · מונאקו · מונטנגרו · מלטה · מקדוניה · נורבגיה · סן מרינו · סלובניה · סלובקיה · ספרד · סרביה · פולין · פורטוגל · פינלנד · צרפת · קוסובו · קזחסטן 1 · קפריסין 2 · קרואטיה · רומניה · רוסיה 1 · שבדיה · שווייץ


חבלי ארץ "לא מוכרים": אבחזיה · דרום אוסטיה · טרנסניסטריה · נגורנו קרבאך · צפון קפריסין 2


שטחים תלויים: אולנד · אקרוטירי ודקליה 2 · איי פארו · גיברלטר · גגאוזיה · גרנזי · יאן מאיין · ג'רזי · האי מאן · סבאלברד · הרפובליקה האוטונומית קרים


הערות: 1 חלק משטח המדינה נמצא באסיה. 2 מבחינה גאוגרפית נמצאת באסיה, אך נחשבת חלק מאירופה מסיבות היסטוריות.
אירופה
מדינות הבלקן
אלבניה · בוסניה והרצגובינה · בולגריה · טורקיה · יוון · מונטנגרו · מקדוניה · סלובניה · סרביה · קוסובו · קרואטיה · רומניה מפת מדינות הבלקן