רומניה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רומניה היא רפובליקה בצפון-מזרח חצי האי הבלקני, בדרום-מזרח אירופה. המדינה גובלת עם אוקראינה ומולדובה בצפון, הונגריה במערב, סרביה ובולגריה בדרום לאורך נהר הדנובה. כמו כן, בחלק המזרחי של המדינה יש רצועת חוף לאורך הים השחור.

תוכן עניינים 1 מקור השם 2 היסטוריה 3 פוליטיקה 4 כלכלה 5 גאוגרפיה 6 חבלים ומחוזות 6.1 רשימת החבלים 6.2 ערים 7 דמוגרפיה 7.1 קבוצות אתניות 7.2 קבוצות דתיות 7.3 יהדות רומניה 8 צבא וביטחון 9 הערות שוליים 10 ראו גם 11 קישורים חיצוניים

[עריכה] מקור השם

מקור השם "רומניה" (România) בשפה הלטינית, והוא נגזר משם התואר הלטיני Romanus שפירושו רומאי.

המסמך הראשון אשר נמצא בכתב בשפה הרומנית הוא מכתב שהופנה לראש עיריית ברשוב והזהיר אותו מהתקפה הולכת וקרבה בידי חיילים טורקים ב-1521. המכתב זוכה לכבוד נוסף, בהיותו המסמך הראשון המספר על מאורע ברומניה, ו-ואלכיה מוזכרת בו תחת השם "צארה רומניאסקה" (Ţeara Rumânească). במאות הבאות, מסמכים ברומנית נחתמו רשמית בשם "רומניה" בשתי גרסאות - Român ו-Rumân.

רק במאה ה-19, כאשר לאומים שונים התקוממו באירופה, צורת ההגייה של הלאום והשפה נבחרה להיות Român כאות הוקרה למורשתה של האימפריה הרומית.

[עריכה] היסטוריה

ערך מורחב – היסטוריה של רומניה

חלק מרומניה היה פרובינקיה רומית בשם דאקיה.

בימי הביניים בשטח החלק המזרחי והדרומי של רומניה הנוכחית קמו שתי נסיכויות: במזרח נסיכות מולדובה Moldova (בשפות אחרות "מולדביה") ובדרום מונטניה הקרויה גם "הארץ הרומנית" (Ţara Românească או בפי הזרים "ולאכיה", Vlahia או Valachia).

האזור המערבי טרנסילבניה Transilvania, המוכר גם כ"ארדיאל" (Ardeal - מהשם ההונגרי "Erdely") נשלט במשך כאלף שנים על ידי ההונגרים. תחילה כחלק מהממלכה ההונגרית, ואחר כך, לאחר כיבוש הונגריה על ידי הטורקים, במסגרת נסיכות אוטונומית - נסיכות טרנסילבניה שהפכה במאה ה-18 לחלק מהאימפריה האוסטרית ומאוחר יותר לחלק מהאימפריה האוסטרית-הונגרית.

בשנת 1812 עקב המלחמות עם הטורקים, רוסיה סיפחה את האזור המזרחי של מולדובה ועוד כמה אזורים סמוכים, שטח הידוע בשם בסרביה.

ב-1859 שתי הנסיכויות הרומניות - נסיכות מולדובה Moldova ומונטניה Muntenia (ולאכיה Vlahia) התאחדו למדינה אחת שנקראה תחילה "הנסיכויות המאוחדות" ומשנת 1862 - "רומניה".

בשנת 1878 הוכרה רומניה על ידי רוב מדינות העולם בקונגרס ברלין. במלחמת העולם הראשונה הצטרפה רומניה למלחמה בצד מדינות ההסכמה החל משנת 1916, אולם בשנים 1917-1918 נכבשה אחרי קרבות בידי מעצמות המרכז. לאחר המלחמה, עקב היותה חברה נאמנה של מדינות ההסכמה המנצחות, קיבלה שטח קטן מבולגריה, את בסרביה מרוסיה ואת בוקובינה וטרנסילבניה מאוסטרו-הונגריה. בדרך זו השיגה רומניה את האיחוד של כל השטחים המאוכלסים ברומנים ("רומניה הגדולה").

במלחמת העולם השנייה תמכה במעצמות הציר וב-1944 נכבשה על ידי הצבא האדום. באותה שנה התחלף השלטון ומתמיכה במדינות הציר עברה רומניה למלחמה נגדן. כך, למרות שאולצה לותר על בסרביה ועלצפון בוקובינה לטובת ברית המועצות, קיבלה בחזרה את שטחי טרנסילבניה שסופחו ב1940 להונגריה של הורטי.

לאחר המלחמה נשלטה על ידי הסובייטים. אולם בשנות ה-60 שליטיה, גאורגה גאורגיו-דז' בסוף ימיו וניקולאה צ'אושסקו ניהלו מדיניות עצמאית יותר ביחס לברית המועצות אך תוך כדי שמירה אדוקה על השיטה הקומוניסטית.

בהקשר זה רומניה הייתה היחידה בין מדינות הגוש הקומוניסטי שלא ניתקה באף רגע את יחסיה הדיפלומטיים עם ישראל ואף להפך: עוד בשנת 1969 עלתה את רמת היחסים עם ישראל לחילופי שגרירים. פגישת מנחם בגין עם צ'אושסקו תרמה להכנות לקראת ביקור אנואר סאדאת בארץ.

ב-22 בדצמבר 1989, לאחר מהפכה אנטי-קומוניסטית על רקע שמועות על טבח בעיר טימישוארה, הודח צ'אושסקו. לאחר משפט מהיר שערכו לו המנהיגים החדשים הוא הוצא להורג כעבור שלושה ימים מתחילתו. כך בא הקץ על המשטר הקומוניסטי ברומניה.

[עריכה] פוליטיקה

ערך מורחב – פוליטיקה של רומניה

רומניה היא רפובליקה דמוקרטית. הרשות המחוקקת של הממשל הרומני מורכבת משני בתים: הסנאט, שבו יש 137 חברי פרלמנט (נכון לשנת 2005), וה"קאמרה דפוטצילור" ("בית הנבחרים") שבו יש 314 חברים (נכון לשנת 2004). מדי ארבע שנים נערכות בחירות לשני הבתים.

הנשיא, ראש הרשות המבצעת, נבחר כל חמש שנים. הוא ממנה ראש ממשלה, שמרכיב לאחר מכן את חברי ממשלתו. ממשלה זו צריכה לקבל את אישור הפרלמנט.

[עריכה] כלכלה

ערך מורחב – כלכלת רומניה

עד מלחמת העולם השנייה סיפקה רומניה בעיקר תוצרת חקלאית ותוצרת עץ אשר היוו כמחצית הכנסות המדינה. בתקופת השלטון הקומוניסטי נעשו מאמצים להפוך את רומניה למדינה תעשייתית מודרנית. בהיותה מדינה המשופעת באוצרות קרקע, עלתה רומניה לשורה הראשונה של המדינות המתועשות במזרח אירופה. כאשר עיקר התעשייה ביצור פלדה ונפט. כמו כן התעשייה הכימית התפתחה במהירות.

אולם בשנת 1976 פקד משבר את הכלכלה הרומנית אשר הידרדרה במהירות. כיום המצב הכלכלי בעליה מתמדת, הצמיחה השנתית עומדת על 7.7% ואבטלה של 4.9% מכוח העבודה. השוק הרומני נהנה מהשקעות חוץ רבות. רומניה צורפה לאיחוד האירופי ב-1 בינואר 2007 ^[1].

[עריכה] גאוגרפיה

ערך מורחב – גאוגרפיה של רומניה

רומניה נמצאת בין קוי הרוחב הצפוני ה־43 וה־48, מיקומה שבין 20 ו־29 מעלות.

רומניה גובלת בדרום עם בולגריה וסרביה במערב, עם הונגריה בצפון, עם אוקראינה ובמזרח עם אוקראינה ורפובליקה מולדובה.

שטחה של רומניה 237,500 קמ"ר ואורך גבולותיה 3,200 קילומטר.

מבחינה טופוגרפית קיימים הבדלי גובה גדולים כאשר הרי הקרפטים המקיפים את רמת טרנסילבניה מתנשאים במקומות מסוימים לגובה של עד 2,500 מטר. רכסי הרים אלה משתרעים לאורך של 900 קילומטר בצורת סהר. מדרום וממזרח לרכסי הרים אלה משתרעים שטחי גבעות וסמוך להן המישור הרחב של הדנובה. כשליש מהמדינה מישורים ושני שליש הם אזורי גבעות או אזורים הררים.

המרחק האווירי בין בירת רומניה בוקרשט לתל אביב הוא כ־2000 קילומטר.

מהרי הקרפטים נובעים זרמי מים שופעים שמרביתם מוצאים את דרכם לכיוון הדנובה ודרכה לים השחור. הנחלים/נהרות העיקריים הם :Prut פרוט (953 ק"מ), Mureş מורש (766 ק"מ), Siret סירט (706 ק"מ), Olt אולט (615 ק"מ), Someş סומש (435 ק"מ), Ialomiţa יאלומיצה (417 ק"מ), Argeş ארג'ש (350 ק"מ), Timiş טימיש (340 ק"מ), Jiu ז'יו (331 ק"מ), Jijia ז'יז'יה (307 ק"מ), Buzău בוזאו (302 ק"מ), Bistriţa ביסטריצה (283 ק"מ), Dâmboviţa דמבוביצה (258), Bega בגה (255), Târnava טרנבה (249 ק"מ), Vedea ודאה (244 ק"מ), Moldova מולדובה (216 ק"מ), Bârlad ברלד (207 ק"מ). לשם השוואה צריך לדעת שנהר הירדן הוא באורך 250 ק"מ.

[עריכה] חבלים ומחוזות

ערך מורחב – מחוזות רומניה

רומניה מחולקת ל־41 מחוזות והתחום המוניצפאלי של בוקורשט מהווה יחידה נפרדת.

[עריכה] רשימת החבלים

• מולדובה (חבל ארץ) Moldova
• מונטניה Muntenia
• אולטניה Oltenia
• טרנסילבניה (ארדאל) Transilvania, Ardeal שהיום כלולים בה חבלי ארץ שהיו בעבר נפרדים: באנאט Banat, מאראמורש Maramureş, וקרישאנה
• בוקובינה Bucovina
• דוברוג'ה Dobrogea

[עריכה] ערים

ערך מורחב – ערי רומניה

[עריכה] דמוגרפיה

ערך מורחב – דמוגרפיה של רומניה

ערך מורחב – רומנים

הרומנים אשר מהווים 89 אחוז מאוכלוסיית רומניה הם צאצאיהם של תושבי דאקיה הקדומה בחבלי ולאכיה/מונטניה, מולדובה וטרנסילבניה של היום.

המיעוט הגדול ביותר הינו המיעוט ההונגרי, המהווה בין 3 ל־5 אחוז מאוכלוסיית המדינה. מיעוט זה יושב בעיקר באזור טרנסילבניה ובעיקר באזור הארגיטה וקובסנה. מיעוטים בולטים אחרים הם המיעוט הצועני והמיעוט הגרמני.

[עריכה] קבוצות אתניות

על פי מפקד משנת 2002, הרכבה האתני של האוכלוסייה ברומניה הוא:

• רומנים – 90.0%
• הונגרים – 4.0%
• צוענים – 3.0%
• גרמנים – 2.0%
• אוקראינים – 0.3%
• רוסים – 0.2%
• טורקים וטאטארים – 0.2%
• אחרים – 0.3%

85.5% מתושבי רומניה גרים בערים. (ראו ערך: ערי רומניה לפי מספר התושבים).

[עריכה] קבוצות דתיות

על פי מפקד משנת 2002, הכריזו על עצמם:

• 18,806,428 איש כאורתודוקסים, המהווים 86.8% מהאוכלוסייה.
• 1,028,401 איש כרומאים־קתולים, המהווים 4.5% מהאוכלוסייה.
• 698,550 איש כפרוטסטנטים, המהווים 3.7% מהאוכלוסייה.
• 330,486 איש כאוונגליסטים, המהווים 1.5% מהאוכלוסייה.
• 195.481 איש כיוונים־קתוליים, המהווים 0.9% מהאוכלוסייה.

[עריכה] יהדות רומניה

ערך מורחב – יהדות רומניה

[עריכה] צבא וביטחון

צבא רומניה הוא הארגון המרכזי לשמירת ביטחונה של מדינת רומניה. צבא זה כולל 3 זרועות עיקריות: צבא היבשה של רומניה, הצי הרומני וחיל האוויר הרומני.

גיל הגיוס לצבא הרומני, בעת שלום, הוא 20 ובשעת מלחמה 18. מתנדבים מתקבלים מגיל 18. לפי חוקי רומניה אפשר לגייס בשעת מלחמה את כל הגברים בין הגילים 15 - 49. בשנת 2004 הוערכה כמות הגברים בגילים אלה, ברומניה, בסביבות חמישה מיליונים.

נכון לשנת 2005 מנה כוח האדם של שלוש זרועות הצבא הרומני כ-112,000 חיילים וכ-28,000 אזרחים.

ההוצאה הלאומית של רומניה, למימון צבאה, בשנת 2002, הייתה 985 מיליוני דולרים, שהיוו 2.47% מהתל"ג הרומני.

[עריכה] הערות שוליים

1. ^ "הוקדמה בשנה הצטרפותן של רומניה ובולגריה לאיחוד" מאתר "הארץ"

[עריכה] ראו גם

• המטבח הרומני

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
דיווח חדשותי בוויקיחדשות: רומניה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: רומניה