נהרא נהרא ופשטיה
נהרא נהרא ופשטיה הוא ביטוי שבא להעניק לגיטימציה למנהגים שונים בהלכה היהודית. הביטוי מגיע מארמית בבלית ותרגומו הוא - "נהר נהר ומסלולו", כלומר כשם שלכל נהר מסלול זרימה משלו ואין בכך הפרעה למסלול זרימתו של הנהר האחר, כך יש מקום לשני מנהגים שונים במקביל, ואין בכך כל פסול.
בתלמוד הבבלי מופיע ביטוי זה פעמיים, ביחס להלכות שחיטה[1] וביחס להלכות טרפות.[2]
בעוד שבתלמוד מובא הביטוי ביחס להלכה עצמה, הפוסקים משתמשים בו בדרך כלל ביחס לשינויי מנהגים שאינם מחלוקות הלכתיות ממש. ה"משנה ברורה" למשל מתבטא בסגנון זה, ביחס לשאלה עד אימתי מוסיפים "ולכפרת פשע" בתפילת מוסף של ראש חודש בשנה מעוברת. ישנם האומרים זאת בכל ראשי החדשים שבשנה זו, וישנם שאומרים אותו רק עד ראש חודש אדר השני.[3] המשנה ברורה קובע: "ובכל אלה נהרא נהרא ופשטיה, וכל אחד יעשה כמנהג המקום".[4]
כיום משתמשים בביטוי בצורה כוללנית, כאשר באים לבטא את זכותה של כל עדה וכל חוג או חסידות, לנהוג בדרך המקובלת אצלו, מבלי שיהיה עליו לבטל את דעתו כלפי עדות וחוגים אחרים.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מסכת חולין דף י"ח עמוד ב'
- ^ שם, דף נ"ז עמוד א
- ^ ולפי מנהג פפד"מ אומרים אותו רק בר"ח אדר השני.
- ^ סימן תכ"ג סעיף קטן ו', ובאריכות: יוסף ויכלדר, המנהגים השונים באמירת 'ולכפרת פשע', המבשר תורני, כ"ח אדר א תשע"ד