תלמוד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Accessories-text-editor.svg יש לשכתב ערך זה
ייתכנו לכך מספר סיבות: ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ספרות חז"ל
Talmud Babli bokhylle.jpg
סדרת ספרי התלמוד הבבלי

התלמוד (ידוע גם בשם הארמי גמרא) הוא חיבור קולקטיבי, אשר מסוכמת בו הגותם התורנית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה ( תחילת המאה ה-3). הגות זו נכתבה בעיקרה כפרשנות לדברי חכמי ישראל בדורות קודמים, דהיינו למשנה ולברייתות. התלמוד כתוב בחלקו בארמית ובחלקו בעברית (לשון חז"ל).

תוכן עניינים

[עריכה] היסטוריה

עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
ערך מורחב – תלמוד בבלי
עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
ערך מורחב – תלמוד ירושלמי

שני מרכזי התורה שבזמן חיבור התלמוד, ארץ ישראל ובבל (עיראק של ימינו), הצמיחו שני תלמודים - תלמוד בבלי, שנוצר בישיבות בבל, ותלמוד ירושלמי, שהוא פרי לימודם של חכמי ארץ ישראל. על אף ששני תלמודים אלה מבוססים על אותה משנה, ונוצרו במרכזים שהיו ביניהם קשרים רבים, הם שונים בשפתם, בהיקפם, בתוכנם, בסגנונם ובמקרים רבים גם במסקנותיהם ההלכתיות.

התלמוד הבבלי קרוי גם "גמרא" מילה שפירושה בארמית הוא תלמוד (למגמר-ללמוד). יש חוקרים האומרים שהמילה "תלמוד" הוחלפה במילים, "גמרא" או "ש"ס", על מנת לעקוף את הנצרות, שהוציאה את התלמוד מחוץ לחוק במספר תקופות. השם "תלמוד" עתיק ומקורו מזמן התנאים ומשמעו: לימוד, עיון ופירוש.

לאחר שנחתמו שני חיבורים אלה, הפך התלמוד הבבלי לספר הלימוד העיקרי שנלמד בתפוצות ישראל, ואך מעטים עסקו בתלמוד הירושלמי, שהשפעתו הייתה קטנה הרבה יותר (בעיקר באזורי יהדות אשכנז ויהדות איטליה). בעקבות הרי"ף והרמב"ם, התקבל תוכנו של התלמוד הבבלי כמחייב את כל תפוצות ישראל מבחינה הלכתית, כמעט ללא עוררין. הרמב"ם מנמק זאת בהקדמה למשנה תורה, "הואיל וכל אותם הדברים שבתלמוד הסכימו עליהם כל ישראל". חוקרים מנמקים זאת בעריכתו היסודית של התלמוד הבבלי ובשכלולו בידי הסבוראים ובהשפעתם הרבה של גאוני בבל שפעלו להפיכת התלמוד הבבלי לסמכות הלכה בלעדית בעם ישראל. בהלכה הנימוק המקובל להעדפתו של התלמוד הבבלי, שהוא נחתם אחרון ו"הלכה כבתראי", מפני שלעיניהם של עורכי התלמוד הבבלי עמד התלמוד הירושלמי שנחתם מאות שנים קודם לכן.

התלמוד איננו קובץ ערוך ומאורגן של הלכות לפי נושאים, אלא סיכומי דיונים אותנטיים של בתי המדרש בעקבות המשנה ערוכים באופן שנראה אסוציאטיבי, והולך אחר חוט המחשבה של הנושאים והנותנים בעניין והדינמיקה של הדיון. לעתים ניתן למצוא את אותו דיון במספר מסכתות בהקשרים שונים, ולעתים במהלך דיון בנושא אחד משתרבבים דברים הקשורים למסכת אחרת ונושא אחר. כמו כן, ישנם מעברים חדים ופתאומיים מנושאים הלכתים לעניינים אגדתיים, מסורתיים וכו'. כתוצאה מחוסר ארגון זה נדרשת יגיעה לא מבוטלת על מנת לשלוט ולנווט בתלמוד. הרמב"ם היה מודע לקושי בלימוד התלמוד, והתייחס ללימודו כדבר הדורש "דעת רחבה ונפש חכמה וזמן ארוך"[1]. על כן, מטרת ספרו ה"משנה תורה" היא להגיש ללומדים ספר הלכה מקיף שיסכם את ההלכה למעשה ללא צורך בלימוד של התלמוד עצמו. באופן כללי, בתקופת הראשונים התעצב עולם ההלכה ונכתבו חיבורים רבים שעסקו בפסיקת הלכה על סמך התלמוד.

לימוד התורה בכלל והגמרא בפרט נחשב מאז ומעולם למוטיב מרכזי והעיקרי ביהדות וידועות אימרותיהם של חכמי ישראל בכל דור ודור, על חשיבות לימוד התורה, ועל חובתו של כל יהודי באשר הוא לעסוק בה. אי לכך לימוד התורה נחשב בכל הישיבות בארץ ובעולם כמושא הלימודים העיקרי. לימוד הגמרא בדרך כלל כולל עיון בספרים רבים שנכתבו על התלמוד מכל חכמי הדורות, החל בגאונים, עד הראשונים, האחרונים וכלה בימינו אנו.

[עריכה] ראו גם


[עריכה] לקריאה נוספת

  • עדין שטיינזלץ, התלמוד לכל, הוצאת עידנים, 1977.
  • ש"י פרידמן (עורך), שלושה כרכים בסדרת התלמוד עם פרשנות על דרך המחקר, הוצאת האיגוד לפרשנות התלמוד , 2008.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: תלמוד
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: תלמוד

[עריכה] הערות שוליים

  1. ^ הקדמה למשנה תורה, מסירת תורה שבעל פה, ל"ט