ראש חודש
ראש חודש הוא היום המציין את תחילתו של החודש העברי. ראש חודש הוא היום הראשון בכל חודש עברי, ובחודשים שיש בהם שלושים יום - גם היום האחרון נחשב ראש חודש של החודש הבא. חשיבות ההכרזה על ראש חודש קריטית לקביעת החגים היהודיים, שכן הם תלויים בתאריך העברי, לפי החודשים העבריים.
תוכן עניינים |
[עריכה] ראש חודש בתנ"ך
מהתנ"ך נראה שראש חודש היה נחשב יום שבתון ממלאכה, על פי הפסוק בעמוס ח': "מָתַי יַעֲבֹר הַחֹדֶשׁ וְנַשְׁבִּירָה שֶּׁבֶר, וְהַשַּׁבָּת, וְנִפְתְּחָה-בָּר?", וכן מפסוקים שבהם מופיע הצירוף של יום השבת ויום החודש כמועדים מיוחדים, כמו ביחזקאל מו: "שַׁעַר הֶחָצֵר הַפְּנִימִית... יִהְיֶה סָגוּר שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת יִפָּתֵחַ, וּבְיוֹם הַחֹדֶשׁ יִפָּתֵחַ".
על פי המסופר בספר שמואל ניתן ללמוד כי בזמן המקרא צוין ראש החודש בשני ימים (ייתכן שמדובר בפעמים מסוימות), וכן כי בבית המלך נקראו כל בעלי המשרות לאכול לחם בחברת המלך. בעניין השביתה ממלאכה למדו הפרשנים מן הנזכר בפסוק "וַיֹּאמֶר-לוֹ יְהוֹנָתָן מָחָר חֹדֶשׁ (=ראש חודש)... וּבָאתָ אֶל-הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר-נִסְתַּרְתָּ שָּׁם בְּיוֹם הַמַּעֲשֶׂה" שהחודש עצמו אינו יום מעשה, ומכאן מקור למנהג שהנשים לא עושות מלאכה בראש חודש.
מן הנאמר בספר מלכים בהקשר לנביא אלישע והאישה השונמית, ראש חודש היה גם זמן ההקבלה של הנביאים. [1]
במקרא מפורטים קורבנות מיוחדים שיש להקריב ביום ראש חודש בבית המקדש.
ראש החודש של חודש תשרי הוא יום ראש השנה בימינו אנו, אך ראש חודש ניסן היה ראש השנה הקדום, בו חודש תשרי היה החודש השביעי.
[עריכה] קביעת ראש חודש
 |
ערך מורחב – הלוח העברי#מעדות ראייה ללוח עברי קבוע |
על פי מסכת ראש השנה, בתקופה שבה קבעו את הלוח העברי על פי ראיית מולד הירח, היה ראש חודש נקבע על ידי הסנהדרין שחקרו עדים שהעידו שראו את המולד. אם אושרה העדות היו חברי בית הדין מכריזים על קידוש החודש בקריאה "מקודש, מקודש". לאחר מכן היו מעבירים את הידיעה לכל הקהילות היהודיות על ידי הדלקת משואות בראשי ההרים. בשלב מסוים הדליקו השומרונים (כך לפי המשנה ראש השנה פרק ב משנה ז) משואות משלהם ששיבשו את העברת הידיעה, ואז קבעו שההודעה על קידוש החודש תימסר על ידי שליחים.
בימינו ראש חודש נקבע מראש על פי הלוח שקבע הלל השני. בשבת שלפני ראש חודש מכריזים בבית הכנסת על ראש החודש. יש נוהגים להתענות ביום שלפני ראש חודש, והוא נקרא יום כיפור קטן.
[עריכה] מעמדו של ראש חודש
י' תבורי דן במאמרו "לאופיו של יום ראש החודש בתקופת המשנה והתלמוד" במעמדו של ראש החודש.[2]
ישנם מקורות המעידים כי ראש החודש הוא יום רגיל אך מאידך ישנם מקורות רבים המעידים כי ראש חודש הנו מועד מיוחד.
את שורש השאלה ניתן לתלות בכתוב 'וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם ותקעתם בחצוצרות ...'. מצד אחד אנו רואים בפסוק זה שיש לציין את ראשי החודשים בתקיעת חצוצרות כמו במועדים, אך מאידך ניתן לדייק מפסוק זה שראשי החודשים אינם בכלל המועדים, שהרי נדרש הכתוב לציין במפורש את ראשי החודשים אחרי שכבר נקב בשם הכללי 'מועדיכם'.
בתקופת המשנה והתלמוד ראש החודש היה חג, שהרי קריאת התורה (4 קרואים, כמו בחולו של המועד) הנה אחד מהסממנים העתיקים של ראש חודש, מה גם שהיו מקריבים בבית המקדש מוסף המיוחד ליום זה. בתלמוד הבבלי ישנה עדות לכך שראש חודש היה מועד: בתקופת האמוראים קבע אביי - אמנם אגב דרשה שאינה הלכתית - כי ראש החודש נקרא מועד (בבלי שבועות י ע"א, נציין כי מן הדיון שם משתקפת ההנחה הבסיסית של הסוגיא שראש חודש דווקא לא נקרא מועד, ורק מתוך הכרח הקושיא מתרצת הסוגיה (סתמאית) שראש חודש נקרא מועד). ברור שהכינוי מועד כשלעצמו אינו מלמד הרבה, אבל אפשר שהדברים עולים בקנה אחד עם דברי אביי במקום אחר (בבלי ראש השנה כג ע"א) לפיהם בזמן שקדשו את החודש בבית דין על פי עדים השיאו משואות גם כשבית הדין קידש את החודש בזמנו, וזאת 'משום ביטול מלאכה לעם לשני ימים' - כדי שהעם ידע שראש חודש נגמר והם מותרים בעשיית מלאכה (כך פרשו תוספות את הדברים, אמנם רש"י פירשם על ראש השנה, וניתן לפרשם גם באופן אחר).
ברייתא תלמודית מנמקת את ההבדל בין הימים שבהם קוראים שלושה עולים לתורה לבין ימים שבהם מעלים ארבעה עולים כגון ראש חודש וחול המועד, בכך שבאחרונים ממילא העם בטל ממלאכה ולכן אפשר להאריך בזמן הקריאה יותר מהרגיל. מברייתא זו ניתן ניתן ללמוד שבראש חודש לא עשו מלאכה, אך אין זה אומר שראש חודש הוא חמור ממועדים אחרים אלא שהוא כמו חול המועד שאינו בין הימים הקרואים "יום טוב".
מנגד, מדרש הלכה מבחין במפורש בין חול המועד האסור במלאכה לבין ראש חודש המותר במלאכה וכך גם במקום אחר בתלמוד הבבלי כתוב שראש חודש מותר במלאכה ואף ניתן ללמוד זאת מכך שאחת הסיבות שאין אומרים הלל שלם בראש חודש היא מכיוון שראש חודש מותר במלאכה.
למחלוקת הנ"ל יש השלכות רבות בנוגע לדיני ראש החודש, העיקרית שבהן היא איסור מלאכה. הימנעות מסויגת ממלאכה בראש חודש נמצאת בתלמוד הירושלמי, שם מובא כי ישנו מנהג של הנשים שלא לעשות מלאכה בראש חודש, בפרקי דרבי אליעזר נאמר שמנהג זה של נשים הוא שכרן על שלא פרקו את נזמי הזהב שלהן למעשי העגל ועל כן הן עתידות להתחדש כמו ראשי חודשים.
נראה כי אפשר ליישב את כל המקורות הנ"ל ע"פ הסבר היסטורי: כל זמן שבית המקדש היה קיים ראו את החודש כמועד שאסור לעשות בו מלאכה, אולי משום קורבנות המוספים שהקריבו במיוחד בראש החודש. בארץ ישראל איסור המלאכה הלך והצטמצם ובגולה, בבבל, שהיתה פחות מושפעת מחורבן הבית הצטמצם האיסור בקצב איטי יותר. כיום נראה כי עדיין נשארו שרידים מאותו מנהג שלא לעשות מלאכה, ואף כיום יש נשים שנוהגות שלא לעשות מלאכה בראשי חודשים.
[עריכה] דיני ראש חודש
מנהגי ראש חודש מתבטאים בעיקר בשינויים בתפילה: בתפילת עמידה ובברכת המזון מוסיפים את תפילת יעלה ויבוא, ובמהלך תפילת שחרית מוסיפים הלל וקריאה בתורה. אחרי תפילת שחרית מתפללים תפילת מוסף. אין אומרים תחנון.
בקהילות הספרדים יש האומרים את הפרק "ברכי נפשי" לפני תפילת ערבית של ראש חודש. התימנים נוהגים להוסיף לפני כן את הפיוט "שער הרחמים".
בשבת, בנוסף להוספות הנ"ל מוציאים ספר תורה שני ובו קורא המפטיר מפרשת פינחס את קרבנות שבת וקרבנות ראש חודש (במדבר כח, ט - טו). ההפטרה נקראת מספר ישעיה, סו א - כד. הטעם העיקרי לקריאתה הוא שבסופה מוזכר ראש חודש ושבת.
במקרה שראש חודש חל ביום ראשון אין מוציאים ספר תורה נוסף, אך קוראים את הפטרת "מחר חודש" (שמואל א' כ, יח - מב).
כאמור, בראש חודש נוהגים להוסיף בתפילה את ההלל. הלל נאמר על שום נס שקרא לעם ישראל במהלך ההיסטוריה. אולם, בראש חודש לא היה נס.
על פי המהר"ל, בראש חודש חוגגים את הנס שעתיד לבוא. החגים נחגגים על נס העבר, ולעומתם נחגג ראש חודש על הניסים העתידים.
אותו נס עתידי לפי המהר"ל, הוא הולדת הלבנה. בראש חודש הלבנה בהוולדה והיא עתידה לגדול במהלך החודש. הלבנה משולה לאור הרוחני בעולם. במהלך החודש נחשף האור הרוחני ומתגדל שמו של ה' בעולם וזהו הנס העתידי.
ראש חודש נחשב ביהדות כחגן של הנשים, וזאת בגלל שהנשים לא חטאו בחטא העגל (פרקי דרבי אליעזר פרק מ"ה) בהקבלה למחזוריות של הירח, ולכן נכתב בהלכה שמינהג טוב של הנשים הוא שלא לעשות מלאכה בראש חודש. [3] יש שסברו שמספיק לבצע שינוי ספונטני מיום חול רגיל. [4] בכמה קהילות (למשל אצל יהודי גאורגיה ובכמה קהילות בצפון אפריקה ותימן) המנהג הוא שהנשים מדליקות נרות בליל ראש חודש. דבורה אושפיזאי (מחקרי חג תשנ"ח)מראה השוואות רבות בתנ"ך בין ראש חודש לשבת וטענה שזאת כיון ששבת וראש חודש הינם תלויים בטבע (ימות השבוע והחודשים) בניגוד לשאר החגים שלויים באירועים היסטוריים.
[עריכה] ערב ראש חודש
|
|
ערך מורחב – יום כיפור קטן |
יש הנוהגים לצום בכל ערב ראש חודש, ולעשות מעין "יום כיפור" ומכאן כינוי המנהג - "יום כיפור קטן". במקור אמורים לצום בראש חודש עצמו אולם מפאת העובדה שזהו יום שמחה, הנהיג רבי משה קורדובירו (מקובל צפתי, ורבו של האר"י) להתענות בערב ראש חודש.
ראש חודש אופיין כיום כפרה מהעובדה שיש להביא בו קרבן חטאת, וכן מהמדרש המובא במסכת שבועות (ט ע"ב), שבו מבקש הקב"ה לכאורה, שיביאו עליו כפרה שמיעט את הירח.
בנוסף לתענית יש הנוהגים לומר את "סדר יום כיפור קטן" המנובא בסידור וכלל קטעי תפילה ותחינה שונים.
[עריכה] ראו גם
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
 |
פורטל שבת ומועדי ישראל | ||
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- מאמרים בנושא ראש חודש באתר "דעת"
- ראש חודש, מאת הרב אליעזר מלמד, באתר ישיבה
- ראש חודש – חג הנשים, מאת ד"ר דבורה אושפיזאי באוניברסיטת בר-אילן
- חג ראש-חודש שמח, מאת הלה טוכמכר-משעלי, באתר ynet
- לימוד מונחה על הקשר בין ראש חודש ונשים. שתפו: המדרשה באורנים, באתר מדרשת
- "לאופיו של יום ראש החודש בתקופת המשנה והתלמוד", מאת י' תבורי, מחקרי חג, 1 (תשמ"ח), עמ' 6-11.
[עריכה] הערות שוליים
| חגי ישראל ומועדיו | ||
|---|---|---|
| חגים ומועדים |
ראש השנה • יום הכיפורים • סוכות • הושענא רבא • שמיני עצרת • שמחת תורה • חנוכה |
 |
| ימים מיוחדים |
שבת • ראש חודש • עשרת ימי תשובה (גם: בין כסה לעשור) • ספירת העומר • ימי בין המצרים • חודש אלול • שובבי"ם • אסרו חג |
|
| תעניות |
צום גדליה • עשרה בטבת • תענית אסתר • י"ז בתמוז • תשעה באב • יום כיפור קטן |
|
| שבתות מיוחדות |
שבת מברכים • שבת שובה • שבת שירה • שבת הגדול • שבת חזון • שבת נחמו • שבת שקלים • שבת זכור • שבת פרה • שבת החודש |
|
| חגים ומועדים לאומיים |
יום הזיכרון לשואה ולגבורה • יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה • יום העצמאות • יום ירושלים |
|
| הנצחת אישים |
יום הזיכרון לרחבעם זאבי • יום הרצל • יום הזיכרון לדוד בן-גוריון • יום הזיכרון ליצחק רבין • יום זאב ז'בוטינסקי |
|
| חגי עדות |
סיגד • סהרנה • י"ט כסלו • פורים שני • מימונה • יום הזיכרון לנספים בסודאן |
|
|
|
||
הבהרה: ויקיפדיה איננה מקור לפסיקות הלכה.
