תפוקה שולית פוחתת

בכלכלה, תפוקה שולית פוחתת או פחיתת תשואה, היא הרעיון כי ככל שתגדל תשומה משתנה אחת בתהליך הייצור, ושאר התשומות המשתנות ישמרו על רמתן, כך כל יחידה נוספת המיוצרת על ידי התשומה הנוספת, תייצר פחות ופחות תפוקה נוספת. רעיון זה נקרא גם בשם חוק התפוקה השולית הפוחתת.

דוגמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נניח כי קילוגרם אחד של זרעים הנזרעים בחלקת קרקע מפיקים טון אחד של יבול. היה אפשר לצפות כי קילוגרם נוסף של זרעים היה יכול להפיק תפוקה נוספת של טון אחד. אולם, אם חלה כאן תפוקה שולית פוחתת, קילוגרם נוסף זה יפיק פחות מטון אחד נוסף של יבול (על אותה הקרקע, באותה העונה, וללא שינוי של דבר אחר מלבד כמות הזרעים). לדוגמה, ייתכן כי הקילוגרם השני של הזרעים יפיק חצי טון נוסף של תפוקה. בנוסף לכך, תפוקה שולית פוחתת מרמז כי הקילוגרם השלישי של זרעים יפיק אף פחות יבול נוסף מחצי טון של תפוקה נוספת, לדוגמה, רבע טון.

בכלכלה, המונח שולי משמש להגדרת ההפרש או תוספת (כמו השוליים של הנייר, כך גם, למשל, השוליים של התפוקה). ההפרש שבהשקעת הזרעים בשלושה תרחישים אלו הוא קילוגרם אחד. כלומר, ההשקעה השולית בזרעים היא קילוגרם אחד. וההפרש שבתפוקה, היבול, הוא טון אחד עבור הקילוגרם הראשון, חצי טון עבור הקילוגרם השני ורבע טון עבור הקילוגרם השלישי. לכן, התפוקה השולית של הזרעים תפחת ככל שכמות הזרעים תעלה. בדוגמה זו, התפוקה (או התשואה) השולית שווה לתוספת כמות היבול שהופק חלקי התוספת בכמות הזרעים שנזרעו.

התוצאה בתפוקה שולית פוחתת היא שכאשר סך ההשקעה גדל, היחס של סך התפוקה על ההשקעה לבין סך ההשקעה (ממוצע התפוקה או התשואה) קטן דווקא. התפוקה מהשקעת הקילוגרם הראשון הוא טון אחד לכל קילוגרם. יחס התפוקה מהשקעת שני קילוגרם זרעים הוא 1.5/2 = 0.75 טון לכל קילוגרם, בעוד שיחס התפוקה מהשקעת שלושה קילוגרם הוא 1.75/3 = 0.58 טון לכל קילוגרם (בקירוב).

החוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

"חוק" התפוקה השולית הפוחתת טוען כי לאחר עלייה אפשרית בתפוקה השולית, התפוקה השולית של תשומה מסוימת תפחת ככל שסך התשומה תגדל (כאשר שומרים על כל שאר המשתנים קבועים). אף על פי ש"חוק" זה אינו מוסכם בצורה כלל עולמית, ישנן דוגמות מוחשיות רבות לקיומו בפועל.

טיעון מקובל לטובת התפוקה השולית הפוחתת היא המונחים של הדחקות: אם מוסיפים יותר מדי דשן לקרקע, אזי, בסופו של דבר, כל תוספת של עלייה משתלמת פחות מהקודמת.

אחת ממשמעויות החוק היא כי אין לצפות שהגדלת כמות העובדים בייצור כלשהו תגדיל את התפוקה ביחס בו הוגדל מספר העובדים. התפוקה תגדל בשיעור נמוך יותר משיעור תוספת העובדים, ושיעור זה ילך ויקטן ככל שיתווספו עוד עובדים. הלקח מכך הוא שבמקביל לגידול בכמות העובדים יש להגדיל את כמות ההון (על ידי השקעה) כדי שהתפוקה תגדל לפחות כשיעור הגידול במספר העובדים. לדוגמה: אם אדם אחד שוטף כלים, הכנסת אדם שני לאותה משימה לא תכפיל את התפוקה אלא תיצור תפוקה שולית פחותה, אלא אם כן יתווספו גם כיור וברז נוספים.

הכלכלן תומאס מלתוס התבסס על חוק זה כשדן בתורת האוכלוסין בה ניבא שהעולם יגיע לרעב מכיוון שהאוכלוסייה (גורם ייצור עבודה) מתרבה בטור הנדסי בשעה שכמות הקרקע (גורם ייצור קרקע) אינה משתנית ולכן כמות המזון גדלה בטור חשבוני, וכתוצאה מכך כמות המזון לנפש הולכת וקטנה.

תפוקה ועלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיים קשר הפוך בין התשואה של התשומות לבין עלות הייצור. נניח כי מחירו של קילוגרם אחד של זרעים הוא שקל אחד, וכי מחיר זה אינו משתנה. ישנן גם עלויות אחרות, אך נניח כי הן אינן משתנות עם שינוי בכמות התפוקה - המחירים הם קבועים. מכאן שעלות הטון הראשון של היבול הוא שקל אחד נוסף. כלומר, עבור הטון הראשון של התפוקה, העלות השולית של התפוקה היא אחד שקל לכל טון. אם לא חלים שינויים אחרים, אזי אם הקילוגרם השני של הזרעים הנזרעים בקרקע מפיקים רק חצי טון נוסף של תפוקה, העלות השולית שווה לשקל אחד לכל חצי טון תפוקה, או שני שקלים לכל טון. באופן דומה, אם הקילוגרם השלישי מפיק רבע טון תפוקה, אזי העלות השולית היא שקל אחד לכל רבע טון, או 4 שקלים לכל טון. לכן, התפוקה השולית הפוחתת מרמזת על עלות שולית הולכת וגדלה.

תפוקה שולית פוחתת עשויה לרמז על גידול בעלות הממוצעת. בדוגמה המספרית שלנו, העלות הממוצעת גדלה משקל אחד לכל טון ל-2 שקלים לכל 1.5 טון ל-3 שקלים לכל 1.75 טון, או מ-1 ל-1.333 ל-1.71 שקלים לכל טון (בקירוב). אלא שגידול כזה פירושו השקעה ראשונית אפסית. ברוב התעשיות יש השקעה ראשונית כלשהי, ולכן למרות תפוקה שולית פוחתת יהיה תחום בו העלות הממוצעת תרד, ורק לאחר מכן תתחיל לעלות.

בדוגמה זו, העלות השולית שווה לתוספת עלות הזרעים חלקי התוספת בכמות התפוקה (היבול), בעוד שהעלות הממוצעת שווה לסך עלות הזרעים חלקי סך עלות התפוקה. ניתן לאמוד את העלויות גם על ידי עלות אלטרנטיבית.

תועלת שולית פוחתת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדומה לתפוקה שולית פוחתת בתהליך הייצור, כלכלנים נוהגים לדבר על תועלת שולית פוחתת עבור צרכנים. לדוגמה, מרבית בני האדם המקשיבים לאותה יצירה מוזיקלית שוב ושוב במהלך אותו היום, מרגישים כי כל שמיעה נוספת מהנה פחות מהשמיעה הקודמת לה, לפחות לאחר השלב הראשוני של ההיכרות עם היצירה. זוהי דוגמה לתועלת שולית פוחתת של שימוש במוצר כשלהו - כל יחידה נוספת של המוצר מוסיפה פחות תועלת לאותו צרכן.

תפוקה לגודל[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש לציין כי התפוקה השולית הנידונה במאמר זה מתייחסת למקרים בהם רק אחד ממספר תשומות גדל, כך לדוגמה, כמות הזרעים גדלה, אך גודל הקרקע נשאר קבוע. אם כל התשומות יגדלו באותו היחס, התוצאה תהיה בכלליות תפוקה קבועה או מוגדלת - ראו תפוקה לגודל.