לדלג לתוכן

דב בר מייזלש – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ {{ערך יתום}}
Danisl1987 (שיחה | תרומות)
שורה 16: שורה 16:
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Dow Ber Meisels|שם ויקישיתוף=דוב בער מייזלס}}
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Dow Ber Meisels|שם ויקישיתוף=דוב בער מייזלס}}
* [http://www.sztetl.org.pl/he/person/190,dow-ber-meisels/ ביוגרפיה של ר' דוב בער מייזלס], בפורטל [[השטעטל הוירטואלי]] לתולדות יהודי פולין.
* {{אנצ יהודית|מחבר=[[הרמן רוזנטל]], פיטר וירניק|קישור=http://www.jewishencyclopedia.com/articles/10591-meisels-dob-berush-b-isaac|שם=דוב בערוש בן יצחק מייזלס}}
* {{אנצ יהודית|מחבר=[[הרמן רוזנטל]], פיטר וירניק|קישור=http://www.jewishencyclopedia.com/articles/10591-meisels-dob-berush-b-isaac|שם=דוב בערוש בן יצחק מייזלס}}



גרסה מ־13:41, 8 בפברואר 2012

הרב דוב בער מייזלס (תצלום מאת קארול בייר)
"הלווייתם של חמשת הנופלים ב-1861", ציור מאת אלכסנדר לֶסֶר: הרב מייזלס בין אנשי הדת, למעלה משמאל
המצבה על קברו של הרב דוב בער מייזלס בבית העלמין היהודי בוורשה

הרב דוב בער (בעריש, בערוש) מייזלס (מייזעלס) (179817 במרץ 1870) היה הרב הראשי של קרקוב מ-1832 והרב הראשי של ורשה מ-‏1856. היה פעיל פוליטית בגליציה (החלק של פולין שהיה בשליטת אוסטריה) ולאחר מכן בחלק של פולין שהיה בשליטת האימפריה הרוסית. הוא תמך בשיתוף פעולה של היהודים עם הפולנים והיה מהפעילים שתרמו למאבק לעצמאות פולין.

ביוגרפיה

דוב בער מייזלס היה בנו של יצחק מייזלס. בילדותו גר דוב בביאלא פודולסק, שם כיהן אביו כרב. לאחר שנישא לביתו של שלמה בורנשטיין השתקע כבנקאי ורב בקרקוב. הוא תמך בעצמאות הפולנית בכך שתרם נשק למורדים במרד נובמבר בקרקוב. בשנת 1832 הפך לרב הראשי של קרקוב, אבל עדיין לא היה מוכר בקרב קהילת קרקוב כולה. חלק מיהודי קרקוב העריצו את יריבו, שאול לנדאו. הוא כבש את יהדות קרקוב למשך רבע מאה.

מייזלס לקח חלק בולט בחיים האזרחיים של מקום מגוריו. ובכל הזמנים הסוערים של 1846 (מרד קרקוב) הוא נבחר כסנטור בגליציה, ובשנת 1848 נבחר לפרלמנט האוסטרי. בשנת 1856 הפך מייזלס הרב של ורשה, שהייתה בחלק שנשלט באותה תקופה על ידי האימפריה הרוסית, וזכה בכבוד מצד כלל האוכלוסייה בעיר. בשנת 1861, במהלך המהומות שקדמו למרד ינואר, עשה מייזלס כל שביכולתו כדי לגרום לתושבי ורשה (לא בהכרח היהודים) להזדהות ולקחת חלק בעצמאות הפולנית. הוא האמין שרק שיתוף פעולה בין יהודי פולין לתושבי פולין האחרים תוביל לעצמאות הפולנית. בנאומים שלו נהג להגיד ליהודים ולפולנים: "אנחנו שותפים לצרה, אך מטרתנו זהה".

בשנת 1861, אחרי המרד, הוא נעצר על ידי השלטון הרוסי וגורש מן העיר. הוא הוזמן להתיישב בלונדון. בשנת 1862 הורשה לחזור אל העיר, ושם נשאר עד יום מותו ב-1870. מייזלס סייע לעצמאות הפולנית תוך שכנוע יהודים ודתות אחרות לשתף פעולה כדי להגיע אל המטרה. הוא היה עשיר מאוד ותרם כסף ונשק למורדים ונחשב לאחד הסמלים החשובים של העצמאות הפולנית.

בנו ישראל מייזלס היה הדיין של קרקוב והרב של שדלץ. בנו שלמה מייזלס עבר לווינה, שם חי בשנת 1871.[דרושה הבהרה]

קישורים חיצוניים