יפתח אלוני

יפתח אלוני (נולד ב-15 בספטמבר 1955) הוא סופר, משורר ואדריכל ישראלי; מייסד ועורך של "מעבורת – פרויקט הסיפור הקצר". מייסד ומו"ל של "אפיק – ספרות ישראלית".

ביוגרפיה

יפתח אלוני נולד וגדל בקיבוץ גבולות שבנגב המערבי. אביו שמעון, ואמו שושנה היו ממייסדי הקיבוץ. אביו נולד ברומניה והגיע ארצה בשנת 1944, בהיותו בן 17, עם "רכבת קסטנר". אמו שושנה נולדה במושב גבעת חן שבאזור רעננה. אביה, ישראל, היה חבר בחבורת הטבעונים הבודדים שניסו להתיישב בהר כנרת ונטשו את המקום.

בשנת 1960 עמד קיבוץ גבולות לפני פירוק עקב עזיבת מירב חבריו. אביו ואמו, ביחד עם קומץ חברים מצומצם, החליטו להישאר. מלבד יפתח נותרו בקיבוץ עוד 4 ילדים בשכבות גילאים שונות, וחברת הילדים התפרקה למעשה. שנים אלו של הלינה המשותפת, ההטלטלות בין קיבוצי הסביבה בחיפוש אחר מסגרות חברתיות ולימודים, והבדידות כילד בקיבוץ הותירו חותם על חייו.

יפתח אלוני הוא בוגר תואר ראשון באדריכלות ובינוי ערים של הטכניון בחיפה (1985), ובעל תואר שני באורבניזם ולימודים בין תחומיים של מכון מטרופוליס, אוניברסיטת פוליטקניקה, ברצלונה, ספרד. התזה שלו, Nomad Trajectories, עוסקת ב Nomadology – "תורת המחשבה הנוודית" כאסטרטגיה של יצירת מחשבות והתנהלות במרחב. התזה חוקרת את תהליך המפגש בין ה"נומוס" ל"לוגוס" ואת השפעותיהם. בסוף השנה הרביעית ללימודיו בטכניון, זכה יפתח אלוני, ביחד עם האדריכל טוני ברטר, בתחרות לתכנון היישוב מצפה אביב שבגוש שגב. בתי הישוב תוכננו כמרחבי מגורים המאורגנים סביב "באר אור", תרגום לאופי הבניה הערבית המסורתית. הבתים הועמדו כחלק מהטופוגרפיה המשופעת, סביב לכיפת השלוחה, כטרסות. על פרויקט זה זכה במלגת הבריטיש קונסול ושהה בלונדון מספר חודשים.

בין שאר הפרויקטים האדריכליים שתכנן במשרד אלוני-דרורי אדריכלים: תכנית אב לפיתוח הנגב המערבי (זכייה בתחרות), דרך הבשור, כולל תכנון הגשר התלוי הראשון בישראל מעל הנחל, תכנון מרכז קשישים בקרית מלאכי (זכייה בתחרות של הג'וינט), תכנון הישוב צוקים, תכנון שכונת מגורים (700 יחידות דיור) בבודפשט, תכנון שכונת מגורים, מסחר, ומשרדים לאורך הדנובה (2,500 יחידות דיור) בבודפשט, תכנון מרכזים מסחריים בסרביה.

במהלך שנות פעילותו כאדריכל הגה והפיק יפתח אלוני פרויקטים תרבותיים שונים, בין היתר: "סיפור מהסרטים" (6 דרמות ישראליות המבוססות על יצירות ספרותיות ישראליות) בשיתוף עם הקרן לקולנוע וטלוויזיה - שודר בערוץ 2, טלעד. היה מפיק בפועל של הסרט ”כל אחד והאוורסט שלו” - מסע של קבוצת אנשים עם צרכים מיוחדים למחנה הבסיס של האוורסט; סרטי מסע שונים ששודרו בערוץ 2, ביניהם: הסרט "קאילאש", מסע להר הקדוש ביותר לדתות ההינדו והבודהיזם, שכלל מפגש אישי וראיון מתמשך עם הדלאי לאמה, הסדרה "7 הפסגות", שעקבה אחר ההעפלה של המטפס דורון אראל לפסגה הגבוהה ביותר בכל יבשת, ועוד. יפתח אלוני יזם והיה שותף במשלחות שונות, ביניהן לאיי באפין שבמרחב הקוטב הצפוני - מסע עם ציידים משבט האינואיט, מסע למדבר המערבי, מסע למחוזות בקווקז כולל העפלה לאל-ברוז, מסעות להודו, לנפאל, ולטיבט.

בשנת 2005 ייסד יפתח אלוני את כתב העת "בלוק – עיר/מדיה/ תיאוריה/ ארכיטקטורה", כתב עת אורבני רב-תחומי. אלוני היה העורך הראשי (משותף) של כתב העת. פעילות "בלוק" התפרשה על נושאים שונים: ארגון סימפוזיונים בהקשרים תרבותיים אורבנים, השתתפות בביאנלה הראשונה לאדריכלות הנוף העירוני - בת ים (תחנות אוטובוס כמרחב מגורים), אצירת תערוכת "בלוק" בניו-יורק, התערוכה אינסומניה במוזיאון פתח תקווה, והשתתפות בתערוכה "ערים זמניות" בברצלונה וכדומה.

בשנת 2005 השתתף יפתח אלוני בתערוכה "לינה משותפת" שאצרה טלי תמיר בביתן הלנה רובינשטיין של מוזיאון תל אביב. התערוכה תיארה בעיניים ביקורתיות את נושא הלינה המשותפת בבתי הילדים בקיבוץ. אלוני הציג את "לקסיקון מילים שיתופיות". הלקסיקון כלל 32 מושגי יסוד בהוויה הקיבוצית שהוצגו על גבי גלויות. הגלויות הועמדו בערמות על מדף ארוך ויצרו מעין משפטים מתחלפים. נוסף על כך, הוצגו המושגים/מילים על מסך גדול לאחר שהוטענו במטען חשמלי מסוים. המטען השתנה כל מספר שניות וגרם למילים לנוע ולהסתדר כמשפטים שונים.

בשנת 2014 הקים אלוני את "פרויקט הסיפור הקצר – מעבורת" (www.shortstpryproject.com / www.maaboret.com). הפרויקט מציג סיפורים קצרים מרחבי העולם, באנגלית, עברית, ובשפת המקור שלהם, כולל אודיו, ובשילוב ווידיאו. הפרויקט נגיש חינם ומותאם לכל מכשיר דיגיטלי. לפרויקט שיתוף פעולה עם אל-על, עיתון הארץ, אתר www.lithub.com בניו יורק, ועוד. בין היתר, ניתן למצוא באתר את סיפוריו של אלוני "סרגוסה בברלין" ו"סיפור ישן". סיפורים קצרים של יפתח אלוני, ושירים פרי עיטו פורסמו במגזין תרבות וספרות של הארץ, סופשבוע, מוסף גלריה, ידיעות אחרונות, ועוד. בשנת 2014 שפט יפתח אלוני בתחרות הסיפור הקצר של "הארץ".

בשנת 2009 פרסם יפתח אלוני את הרומן הראשון שלו, "גנב החלומות" (סדרת "פרוזה", ידיעות ספרים- ספרי חמד), בעריכת ענת לויט. בשנת 2012 ייסד יפתח אלוני, במשותף עם הפרופסור דן מירון, את הוצאת "אפיק – ספרות ישראלית". סדרת ספרי "אפיק" נותנת במה לקולות ספרותיים ישראליים עכשוויים, מגוונים וניסיוניים, ושאינם נבחנים באופן "מסחרי", אלא מתוך הרצון ליצור קורפוס של יצירה ספרותית ישראלית. בשנת 2012 יצא לאור ספרו השני, "חלפים", בעריכת לילי פרי. הספר היה לרב מכר.

בשנת 2013 יצא לאור ספר שיריו הראשון, "שימותו הקוצים", בעריכתו של פרופ' דן מירון. הספר זכה לביקורות ושיריו פורסמו בעיתונים ועל גבי במות שונות אחרות. בשנת 2014 יצא לאור ספר שיריו השני, "כוח המשיכה" בעריכתו של דרור בורשטיין. הספר זכה לביקורות ושיריו פורסמו בעיתונים שונים. שני הספרים ראו אור בהוצאת אפיק.

בשנת 2015 פרסם אלוני את ספרו "מבטה של גארודה", ספר סיפורים קצרים בעריכת נורית זרחי. הסיפור "מכורים, קופים וחמורים" מפרי עיטו התפרסם בספר "הלהקה היחידה שחשובה" (אפיק, 2015, עורכת: דנה קסלר). הסיפור "סרגוסה בברלין" התפרסם באסופה, "לא נשכח נצא לרקוד" (אפיק, 2015, עורכים: עמיחי שלו, נורברט קרון).

במהלך השנים היה אלוני שותף בהקמת פרויקטים בתחום הבניה בחו"ל (חברות ארלון, ואביב ארלון), והיה שותף בחברת "ארן מחקר ופיתוח". יפתח אלוני הוא אב לארבעה ילדים וחי עם בת זוג, ליאורה אלכסנדר.

אודות ספריו

גנב החלומות (ידיעות אחרונות - ספרי חמד, 2009) קולאז' של מונולוגים ושיחות מפי תשע דמויות. טבת הוא אדם שמרכיב לעצמו מסכות מפיסות זיכרון שהוא גונב מאחרים והופך אותן לשלו. חלפים (אפיק, תשע"ב 2012) מתן קול הוא יתום. הוריו, שהיו אמני קרקס, נהרגו בספק תאונה ספק התאבדות במבצע הליכה על חבל. הוא גודל בידי אווה, אחותה של אמו, רווקה תל-אביבית. בחופשות היה פוגש את סבתו ליה שהגנה על אמו ונותרה באבלה. לאחר שאהבתו הראשונה סימה עזבה אותו, הוא עקר לניו-יורק - שם נסקה הקריירה שלו כמנתח מוח. כעבור 20 שנה החליט לחזור לישראל, התיישב בשדה בוקר והחל לעבוד בבית החולים סורוקה. מתן הוא גבר שחייו מוקפים נשים, ולמרות זאת סובל מחרדה ואינו מסוגל ליצור אינטימיות זוגית. הספר פותח בסצנה בה מתן בוחר לתת למנותחת למות, למרות שיכול היה לפעול אחרת – לכרות את האונה השמאלית של מוחה. מכאן מתפתחת העלילה לאחור, החל מהמפגש עם המנותחת, נדין, שהגיעה ארצה על מנת לראיין אותו לכתבת פרופיל. הספר שהה במקום השלישי ברשימת רבי-המכר של רשת סטימצקי. (רבי מכר, הארץ – ספרים, 2 במאי 2012, עמ' 15).

שירה

• שימותו הקוצים, שירים (אפיק, תשע"ג 2013), בעריכת פרופ' דן מירון.
• כוח המשיכה, שירים וקטעי פרוזה קצרה מאוד (אפיק, 2014), בעריכת דרור בורשטיין.

פרוזה

• גנב החלומות (סדרת פרוזה של ידיעות אחרונות,ספרי חמד, 2009), עורכת: ענת לויט.
• חלפים (אפיק, 2012), עורכת: לילי פרי.
• מבטה של גארודה (אפיק, 2015), עורכת: נורית זרחי.

מגזין "בלוק"

1. 10 בלוק CT
2. 20 בלוק קונטרול
3. 30 בלוק Y-Utopia
4. 40 בלוק ערים זמניות
5. 05 בלוק האף הנוצץ
6. 06 בלוק הגדה המזרחית

קישורים חיצוניים

• אתר הוצאת "אפיק – ספרות ישראלית"
• "מעבורת – פרויקט הסיפור הקצר" (http://www.maaboret.com
• ערוץ הוצאת אפיק, באתר יו טיוב

https://www.youtube.com/channel/UCHjescwEllHvJjnqyjgVHNQ

• יפתח אלוני, במיזם "סופרים קוראים" של מרכז הספר והספריות בישראל

https://www.youtube.com/watch?v=CKZunUP4G-U

• יפתח אלוני, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"

http://library.osu.edu/projects/hebrew-lexicon/01825.php

• ביוגרפיה קצרה באתר של אלרון

http://avivarlon.com/about_boss.asp

• יפתח אלוני, באתר "סימניה"

http://simania.co.il/authorDetails.php?itemId=690262

• ביוגרפיה קצרה, באתר "נוריתה"

http://nuritha.co.il/node/15986/

• שירים של אלוני, באתר של נילי דגן, 2 באוגוסט 2013

http://www.nillydagan.com/%D7%A1%D7%95%D7%A4-%D7%A9-%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%9E%D7%A1%D7%A4%D7%A8-36-2-8-2013/728-%D7%99%D7%A4%D7%AA%D7%97-%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%99

• שירים של אלוני, באתר "קשר סבתא"

http://www.keshersavta.co.il/?author=38

• ארי פינס, בן טופח, רוני ודנאי, "מעוררי השראה - עצמאיים: חלק ב'", בעיתון טיים אאוט תל אביב, 23 בינואר 2014

http://timeout.co.il/%D7%90%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%94/%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%94-%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%97%D7%9C%D7%A7-%D7%91

• דני ברזילי, "על פי מה נקבעת ההתנהגות של הקיבוצניקים", באתר Mynet, 31 במרץ 2015

http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-4631232,00.html

ראיונות

• קובי בן-שמחון, "מיזם ספרותי, כלומר ספר, כלומר הוצאת ספרים", באתר הארץ, 23 במאי 2012

http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1714349

• אורי שאלתיאל, "ערה? שמעי סיפור", באתר כלכליסט, 9 ביולי 2014

http://www.calcalist.co.il/consumer/articles/0,7340,L-3635605,00.html

• עדנה אברמסון, 'בוקר טוב #13: קמים להוציא לאור ולכתוב עם יפתח אלוני, באתר "הרפובליקה הספרותית"', 13 בינואר 2014

http://www.lit-republic.co.il/?p=10602

• חן שליטא, "מה אני עושה? גם הילדים שלי לא יודעים לענות", באתר גלובס, 23 בפברואר 2010

http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000541764

• אבנר אפי, “מדף של סיפורים קצרים” - ראיון עם יפתח אלוני מאתר מעבורת על ספרות ואינטרנט, באתר מרפסת, 17 באוגוסט 2015

http://mirpeset-tlv.com/8447

• יובל סער, "הפיתוי של האובייקט", בעיתון הארץ, 3 באפריל 2008

http://www.haaretz.co.il/gallery/1.1315904

• ענת שרון-בלייס, "חדרי הלידה של השירה: יובל פז, שרי שביט, יפתח אלוני", ריאיון מקוון, ברדיו קול יזרעאל FM106, 18 ביוני 2014

http://www.2faceradio.com/index.php?option=com_content&view=article&id=225:2014-06-21-08-16-28&catid=35:2011-01-16-19-04-29&Itemid=55

ביקורות ספרים על "שימותו הקוצים"

• באתר טקסט, יוני 2013

http://www.text.org.il/index.php?book=1303067

• שירה: "הזיכרונות הם אֵבל", באתר ynet, 21 ביולי 2013

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4403743,00.html

• בני ציפר, " עד סיבוב האשל הגדול", מוסף תרבות וספרות של העיתון הארץ, 20 ביולי 2013, עמ' 1.

http://www.haaretz.co.il/.premium-1.2072946

• אמיר בקר, "זיכרונות הקיבוץ של יפתח אלוני", בעיתון הארץ, 15 בינואר 2014

http://www.haaretz.co.il/literature/poetry/.premium-1.2215203

• יוסף כהן-אלרן, "האליה והקוצים", באתר חדשות מחלקה ראשונה, 3 בספטמבר 2013

http://www.news1.co.il/Archive/0024-D-86405-00.html

על "חלפים"

• יותם שווימר, '"חלפים": סכין מנתחים לצד תסביכים', באתר ynet, 14 במאי 2012

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4219300,00.html

• נעמי אלון, "מנתח מוח שנשים אוהבות", באתר סלונה, 28 במאי 2012

http://saloona.co.il/blog/%D7%9E%D7%A0%D7%AA%D7%97-%D7%9E%D7%95%D7%97-%D7%A9%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%95%D7%94%D7%91%D7%95%D7%AA/

• ביקורת באתר "נוריתה"

http://nuritha.co.il/he/node/24501

על "גנב החלומות"

• מתוך הספר (כולל פרק ראשון), באתר טקסט, נובמבר 2009

http://www.text.org.il/index.php?book=0901114

• עלית קרפ, "גנב החלומות - סוד החסם הבורגני", במוסף הספרים של העיתון הארץ, , גליון 883, 27 בינואר 2010, עמ' 8.

http://www.haaretz.co.il/literature/1.1186447

• עדי רובינשטיין, "חלומות בהקיץ", במוסף "שישבת" של העיתון ישראל היום, שישבת, 25 בדצמבר 2009, עמ' 46.

http://digital-edition.israelhayom.co.il/Olive/ODE/Israel/Default.aspx?href=ITD/2009/12/25

על "לא נשכח, נצא לרקוד"

• ריאיון באתר "כדאי לדעת"

http://www.kedailadaat.com/LUNISCACH_10042015.html