אאוג'ניו לנדזיו
 | |
| לידה |
1810 ונריה ריאלה, איטליה  |
|---|---|
| פטירה |
29 בינואר 1879 (בגיל 69 בערך) רומא, ממלכת איטליה |
| הושפע על ידי |
Gregorio Dumaine |
  | |
אאוג'ניו לנדזיו (באיטלקית: Eugenio Landesio; 1810–1879) היה צייר איטלקי ותלמידו של צייר הנוף ההונגרי קארוי מרקו האב. הקריירה של לנדזיו במקסיקו התאפיינה בשנותיו באקדמיה של סן קרלוס, שם השפיעה על דורות צעירים יותר של ציור הנוף המקסיקני כמו חוסה מריה ולאסקו גומס.[1]
שנים מוקדמות[עריכת קוד מקור | עריכה]
אאוג'ניו לנדזיו נולד בשנת 1810 באלטסנו, כפר ליד טורינו באיטליה, למשפחת צורפים. הוא חי ברומא בילדותו. הוא אהב לצייר מגיל צעיר ואביו השלים עם העובדה שהוא יהיה צייר. לנדזיו החל ללמוד ציור נוף אצל הצייר הצרפתי אמדה בורז'ואה (Amédée Bourgeois) והמשיך להיות תלמידו של צייר הנוף ההונגרי קארוי מרקו האב.[1]
הגעה למקסיקו[עריכת קוד מקור | עריכה]
כמו המורה שלו, לנדזיו היה צייר נוף רומנטי, עם נטייה להדגיש את המתיקות של הסצנות שצייר. עבודתו נודעה במקסיקו כאשר כמה מציוריו נרכשו על ידי האקדמיה של סן קרלוס. בינואר 1855, בהזמנתו של הצייר הקטלוני פלגרי קלבה, שהיה מנהל המדור לציור דמויות באקדמיה, הוא נסע למקסיקו כדי להעביר שיעורים בנוף, פרספקטיבה ועקרונות הקישוט.
לנדזיו כתב שלושה ספרים על ציור נוף ששימשו כספרי לימוד לתלמידי האקדמיה של סן קרלוס.
בשנת 1873, במהלך ממשלו של הנשיא סבסטיאן לרדו דה טחדה, המורים באקדמיה נדרשו להישבע לדבוק בחוקי הרפורמה, שהועברו במקסיקו מספר שנים קודם לכן ועסקו בהפרדת הדת מהמדינה. אאוג'ניו לנדזיו סירב ונאלץ להתפטר מתפקידו.
יצירה והוראה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לנדזיו היה בעל השפעה רבה בתחומו, דומה לזו של חבריו הקטלונים שהמליצו עליו בתחומי ציור הדמויות. ניתן לטעון שהעיסוק בציור נוף כפעילות ממוסדת רגילה במקסיקו החל עם לנדזיו. היו לו מספר תלמידים מצטיינים, כולל חוסה חימנס (1830–1859). אחד מתלמידיו היה יוצא דופן, שעתיד היה לבסס את המקצוע במקסיקו ולהפוך למורה הבכיר בדור הבא: חוסה מריה ולסקו גומס (1840–1912).[2]
לנדזיו היה צייר אקדמי בעל כישרון דידקטי ואנליטי רב. בהתאם לנורמות האקדמיות, שיטת ההוראה שלו בסן קרלוס כללה פירוק של הנוף למרכיביו, ולאחר מכן מחקר מפורט הדרגתי של אלמנטים האלה והיצירה הסופית מחדש שלהם למטרות אסתטיות. הוא שילב עבודה בסטודיו עם ציור מהטבע באוויר הפתוח.
לנדזיו הבחין בין שני חלקים גדולים אינטגרליים של הנוף: "מקומות" ו"אירועים". הראשונים כוללים את הסוגים השונים של סביבה וסביבות נוף (שמיים, עלווה, אדמות, מים, מבנים), בעוד שהאחרונים כוללים את קבוצות הדמויות השונות המעניקות למקום נתון תחושת קנה מידה, מאפיינים אקטואליים מבדילים, עניין נרטיבי, או פאן היסטורי (היסטוריה, סצנות פופולריות, צבאיות או משפחתיות, דיוקנאות, בעלי חיים).[3]
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 Altamirano Piolle, María Elena (1993). Homenaje Nacional. José María Velasco (1840-1912). Museo Nacional del Arte
- ^ Dos visiones de un mismo paisaje. Una aproximación histórica a la obra de José María Velasco y Eugenio Landesio. IX Foro Académico de ciencia, creación y restauración
- ^ Palhares, Héctor (2011). "José María Velazco en las Colecciones del Soumaya". Revista mensual. Museo Soumaya.