אאוטלוז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף אאוטלאוז)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אאוטלוז
מוקד פעילות מונטקלייר, ניו ג'רזי, ארצות הברית
שנות פעילות 1995 - היום
סוגה היפ הופ, ג'י פאנק
חברת תקליטים Outlaw, Ca$hville, Amaru, Death Row, Real Talk, Koch, Rap-a-Lot
שיתופי פעולה בולטים 2Pac, Smif N' Wessun, Bun B, Young Buck, Bone Brothers, Yukmouth, Dead Prez, Tech N9ne, Scarface, Tha Dogg Pound, C-Bo, Krayzie Bone
www.outlawzmedia.net
חברים
אי.די. איי מין
חוסיין פתאל
יאנג נובל
חברים לשעבר
מקיאוולי (נפטר)
יאקי קדאפי (נפטר)
נפוליאון
חומני
קאסטרו
מוסוליני
Storm

אָאוּטְלוֹזאנגלית: Outlawz), בעבר נקרא אָאוּטְלוֹ אִימוֹרְטַלְז (Outlaw Immortalz), הוא הרכב היפ הופ אמריקאי שהוקם על ידי טופאק שאקור לאחר שחרורו מהכלא בסוף 1995. ההרכב ידוע בעיקר באלבומים ובשירים רבים שהם ביצעו עם טופאק שאקור.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים הראשונות של אאוטלוז, הם היו ידועים כ-Dramacydal (דרמסיידל). Dramacydal הופיעו לראשונה לצד טופאק שאקור בסינגל Holler If Ya Hear Me.‏ Dramacydal הורכבה מ"K-Dog", ששינה את כינויו ל"קאסטרו" (Kastro),‏ "Young Hollywood" ששינה את כינויו ל"יאקי קדאפי" (Yaki Kadafi),‏ "Mutah", או "Mu", ששינה את כינויו ל"נפוליאון" (Napoleon) ו-"Big Malik" ששינה את כינויו ל"אי.די.איי מין" (E.D.I. Mean).

בדת' רואו רקורדס[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשטופאק שאקור חתם בדת' רואו רקורדס לאחר שחרורו מהכלא, הוא צירף את מורפם שאקור (אחיו החורג) וביג סייק מההרכב Thug Life. יאקי קדאפי, נפוליאון, קאסטרו, חוסיין פתאל, אי.די.איי מין ו-Storm (האישה היחידה בהרכב) התווספו גם להרכב, ביחד הם יסדו את ההרכב המקורי של Outlaw Immortalz. הם הופיעו לראשונה כהרכב באלבום All Eyez on Me של טופאק. ההרכב התארח בדיס Hit 'Em Up נגד יריבו הנוטוריוס בי.איי.ג'י.. לאחר הרצח של טופאק הם הורידו את המילה immortal (אלמותי) מהשם של ההרכב, והופיעו יחד כ"Outlawz" ללא החברים מ-Thug Life.‏ Young Noble התווסף ללהקה בתחילת קיץ 1996, וההרכב הופיע יחד באלבום הסטודיו האחרון של טופאק, The Don Killuminati: The 7 Day Theory.

לאחר מותו של טופאק[עריכת קוד מקור | עריכה]

חודשיים לאחר הרצח של טופאק שאקור, נורה יאקי קדאפי בראשו כששהה אצל חברתו בניו ג'רזי. שנתיים לאחר הרצח של קדאפי, נפוליאון האשים את אחיינו ברצח קדאפי.

אף על פי שטופאק שאקור ביקש מחברי ההרכב שלא לחתום בלייבל דת' רואו רקורדס, לאחר מותו הם חתמו בחברת התקליטים. כתוצאה מכך פתאל עזב את ההרכב, בטענה שההרכב לא היה נאמן לטופאק. נפוליאון עזב את הלהקה, לאחר שהמיר את דתו לאסלאם, וכיום הוא מטייל ברחבי העולם ומלמד את האסלאם. בזמן שטופאק היה האמרגן את Storm ועבד איתה על אלבום הסולו הראשון שלה, הוא החתים אותה בדת' רואו רקורדס. היא בחרה לעזוב את הלייבל לאחר מותו של טופאק.

אאוטלוז התארחו בשירם "Magnum Force" ו-"Veterans' Day" של הסופרגרופ הניו יורקי Boot Camp Clik. אאוטלוז ידוע ביחסיו הטובים עם הסופרגרופ, עוד מהתקופה שטופאק עבד עם הסופרגרופ על האלבום "One Nation" שלא יצא לאור בסופו של דבר.

ב1999 הוציאו אאוטלוז את אלבומם הראשון כהרכב, Still I Rise, עם הקלטות של טופאק שטרם התפרסמו. האלבום יצא לאור בדת' רואו רקורדס. Big Syke התארח באלבום, אף על פי שעזב את ההרכב. בסוף שנת 2000 ההרכב הוציא את אלבומו השני, Ride Wit Us Or Collide Wit Us. האלבום לא זכה להצלחה שזכה לה האלבום הקודם. ב-2008 חתם ההרכב בלייבל Ca$hville Records של הראפר יאנג באק. ב-2009 עזב קאסטרו את ההרכב כדי לקדם את קריירת הסולו שלו. ב-2011 הוציא ההרכב את האלבום Perfect Timing, שבו התארחו: יאנג באק, טק ניין, סקארפייס, קרייזי בון, Bun B ואמנים נוספים.

חברי ההרכב[עריכת קוד מקור | עריכה]

לכל חבר בהרכב הוענק כינוי של רודן/מנהיג צבאי או אויב של אמריקה.

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי סטודיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1999: Still I Rise
  • 2000: Ride wit Us or Collide wit Us
  • 2001: Novakane
  • 2002: Neva Surrenda
  • 2005: .Outlaw 4 Life: 2005 A.P
  • 2008: We Want In: The Street LP
  • 2011: Perfect Timing

אלבומי אוסף[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2006: Can't Sell Dope Forever (עם Dead Prez)

DVD[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2002: Outlawz: Worldwide

מיקסטייפ[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2007: Can't Turn Back
  • 2009: Outlaw Culture Vol. 1
  • 2009: Outlaw Culture Vol. 2
  • 2009: Outlaw Culture Vol. 3
  • 2009: Cashville Takeover (עם Ca$hville Records)
  • 2010: Killuminati 2K10
  • 2011: Killuminati 2K11
  • 2012: Welcome 2 Cashville (עם Ca$hville Records)

אלבומים דיגיטליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2006: Retribution: The Lost Album
  • 2010: The Lost Songs Vol. 1
  • 2010: The Lost Songs Vol. 2
  • 2010: The Lost Songs Vol. 3

אלבומים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2002: (Still I Rise (Part 2
  • 2006: Ghetto Monopoly

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]