אבא חסיד
רבי אַבְרָהָם אַבָּא חָסִיד (נפטר בשנת ה'תקל"א, 1771), ובפי העם אַבָּא קְרוּפְּנִיק או אַבָּא אֲרִיכָא, היה צדיק נסתר ולמדן מופלג, ידידו של הגאון מווילנה ודמות נערצת בקרב יהודי ליטא.
רבי אבא נדד בראשית חייו בין עיירותיה של ליטא, עד שקבע את מגוריו בעיירה קרוז' (קראז) שבפלך קובנה, שבה התפרנס כטוחן, באמצעות מטחנה ידנית שרכש. בשל גובהו כונה "אבא דער הויכער" (אבא הגבוה) או בלשון נמלצת "אבא אריכא", על שמו של האמורא הנודע רב שנשא שם זה. יש שכינוהו "אבא קְרוּפְּנִיק", על שם פרנסתו כטוחן שעורים, והיו מעטים שכינוהו "אבא חסיד", בדרך היתול, משום שנהג להתבודד ולהימנע ממגע עם אנשים, בדרך חסידות (נזירות).
לאחר שהתגלה כי הגאון מווילנה מתכתב עמו בסתר, החל ללמד תורה לתלמידים וביניהם גדולי תורה כמו רבי רפאל הכהן כ"ץ, אב"ד אה"ו.
בשנים שלאחר פטירתו היה קברו למוקד עלייה לרגל[1], ובקרב יהודי ליטא נפוצו סיפורים על נסים שקרו בעטיה של תפילה על קברו. נכדו הקרוי על שמו, רבי אברהם אבלי (אבא'לי) רוזאניש, היה מגיד מישרים במינסק.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 'ר' אבא חסיד („ר' אבא אריכא”)', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 23 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1221).
- יוסף ליב עפשטיין שוש"ן [=שוחט ושמש] דקראז, לחוקרי קדמוניות, המודיע, 13 באוקטובר 1911 (התאריך לפי הלוח היוליאני)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ואולם נראה שברבות הימים אבד מיקומו של הקבר, ראו "לחוקרי קדמוניות", להלן "קישורים חיצוניים", המדווח כי בשנת 1911 נעשו ניסיונות שלא צלחו לאתר את הקבר.