דב ליפץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

דב ליפֶּץ (189711 במאי[1] 1990) היה מראשי המחנכים העבריים בליטא, עסקן ציוני ועברי, מנהל רשת "תרבות" בליטא, לאחר עלייתו לארץ ישראל מורה ומנהל בית ספר תיכון בתל אביב, מנהל "עם עובד" והמנהל-המייסד של הוצאת ספרים "עם הספר". מיוזמי פרויקט הנצחת יהדות ליטא ומעורכי הספר.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דב בן אהרן ליפץ נולד בשנת 1897 בעיר קובנה, בירת פלך באימפריה הרוסית (ולימים "בירתה הזמנית" של ליטא העצמאית). היה חניך בית ספר תיכון רוסי למסחר. למד משפטים באוניברסיטאות חרקוב, סימפרופול וקובנה.

מנעוריו היה פעיל בתנועת הנוער העברי והציוני בליטא, ואחר כך ברוסיה. שימש כיושב ראש מרכז תנועת צעירי ציון (צ"צ) ותנועת החלוץ בקרים (1920).

חזר לליטא, וזמן קצר לאחר היווסדה של הגימנסיה העברית בווילקומיר (הגימנסיה המתחרה לגימנסיה הריאלית היידית בעיר[2]) ב-1922 כיהן כמנהלה עד שנה"ל 1924/25 (אז החליפו בתפקיד אהרן שלום פינצ'וק, שכיהן כמנהל שנה; ולאחריו בשנה"ל 1926/27–1929/30 ד"ר זלמן לובובסקי ליבאי;[3] ובשנה"ל 1930/31–1932/33 ד"ר טוביה ליבוביץ אריאלי. לאחר עלייתו של האחרון לארץ ישראל בקיץ 1933 וסיום שנה"ל האחרונה תחת כהונתו, התאחדו שתי הגימנסיות לגימנסיה עברית אחת בהנהלתו של ל' לאמפרט, שהיה קודם מנהל הגימנסיה היידית).[4] הגימנסיה העברית בווילקומיר נתמכה על ידי גופיה המרכזיים של רשת "תרבות" בקובנה, ומשך זמן מסוים על ידי היומון היידי הציוני "די אידישע שטימע" ('הקול היהודי').

בשנים 1925–1933 היה ליפץ מנהל מרכז של רשת החינוך העברית הציונית "תרבות" בליטא. היה מיוזמי הסטודיו הדרמטי העברי בקובנה. בתקופה 1932–1933 ערך את השבועון של הרשת, "עולמנו".

ליפץ היה מיוזמיה ומנהליה של ברית עברית עולמית - ארגון מתנדבים ואנשי רוח שנוסד בשנת 1931 בברלין על ידי אנשי רשת בתי הספר "תרבות" בפולין, סופרים, ובראשם חיים נחמן ביאליק, שאול טשרניחובסקי ואחרים כמו צבי זוהר, שמעון ראבידוביץ', ומטרתו קידום השפה העברית ופעולות תרבותיות בארצות הגולה (אחרי הקמת המדינה התמקדה פעילות הברית בהוצאת ספרים, כתבי עת, בקיום קונגרסים וטיפוח השפה העברית בארצות נבחרות).[5] ואחר כך מיוזמיה ומנהליה של ועד ה"ברית" בתל אביב במחצית הראשונה של שנות ה-30.

היה ציר התנועה העברית בקונגרס הציוני העולמי ה-15 (בבזל בשנת 1927), ה-17 (בבזל בשנת 1931) וה-18 (בפראג בשנת 1933).

בשנת 1933 עלה לארץ ישראל, ובשנים 1935–1947 שימש מורה ומנהל בית ספר תיכון פרטי בתל אביב.[6] [דרושה הבהרה]

בשנים 1947–1951 היה מנהל "עם עובד", הוצאת ספרים שנוסדה בשנת 1942 על ידי ההסתדרות הכללית ביוזמת ברל כצנלסון.

בשנת 1955 הקים את הוצאת ספרים בשם "עם הספר", אשר לימים היה בנו, אהרן אמיר, מנהלה הספרותי. הוצאת ספרים פעלה בקומת הקרקע של "בית גרוס" ברחוב ביאליק 9, בבית שנבנה בשנת 1928 ונודע בסגנונו האקלקטי. בהוצאת "עם הספר" הוציא אהרן אמיר את תרגומיו רחבי ההיקף מספריו של וינסטון צ'רצ'יל "מלחמת העולם השנייה" ו"קורות העמים דוברי האנגלית".

דב ליפץ היה מיוזמי מפעל הנצחת יהדות ליטא ועורכי הספר "יהדות ליטא".

פרסומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דב ליפץ באתר חברה קדישא ת"א–יפו.
  2. ^ יודל מארק, 'בית-הספר האידי בליטא העצמאית', בתוך: דב ליפץ, נתן גורן [ואחרים] (עורכים), יהדות ליטא, כרך ב (תל אביב תשל"ב), עמ' 168 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 890).
  3. ^ אביו של פרופ' דוד ליבאי, לימים שר המשפטים בממשלות ישראל וחבר הכנסת.
  4. ^ ד"ר טוביה ליבוביץ-אריאלי, 'הגימנסיה העברית "אור" בווילקומיר' (תשל"ב), עמ' 152–153 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונות 874–875).
  5. ^ "ברית עברית עולמית", באתר נח זבולוני - רנ"ז - חצי מאה של עיתונות ירושלמית.
  6. ^ בראיון שנתן בנו של דב ליפץ אהרן אמיר לאלי אשד, טען: "אבי הקים וניהל גימנסיה פרטית וניסה לפתח ממנה רשת של חינוך תיכוני פרטי מרחובות ועד טבריה". ראו: אלי אשד, מה יפים הלילות בכנען, באתר nrg‏, 7 באפריל 2006