אבני בעלבכ
 אבן האישה ההרה  אבן הדרום  האבן הנשכחת  טריליתון | |
| היסטוריה | |
|---|---|
| תרבויות |
תרבות רומא העתיקה  |
| תקופות |
התקופה הקלאסית |
| מיקום | |
| מדינה |
לבנון |
| קואורדינטות | 33°59′54″N 36°11′56″E / 33.99845°N 36.198792°E |
 | |
  | |
אבני בעלבכ הן שישה גושי אבן רומיים[1] מסיביים מעובדים שנמצאו בבעלבכ, לבנון, ששימשו כמגליתים.
שלוש האבנים הקטנות ביותר מתוך השש הן חלק מקיר במתחם הרומי של מקדש יופיטר (אנ'), והן מוכרות כ-"טריליתון". משקלה של כל אחת מהאבנים הללו הוא כ-750–800 טונות.
שלוש האבנים הגדולות ביותר הן מונוליות רומאיות, שאינן חלק ממבנה גדול יותר: "אבן האישה ההרה" (משקל מוערך של כ-1,000 טונות), "אבן הדרום" (משקל מוערך של כ-1,242 טונות) ו-"האבן הנשכחת" (משקל מוערך של כ-1,650 טונות). יש המאמינים כי אבנים אלו נועדו למקדש יופיטר, אך בשל גודלן הן מעולם לא הוזזו ממקום מחצבתם.[2]
על האבנים הללו מבוצע חקירות ארכאולוגיות, בעיקר על ידי קבוצות גרמניות וצרפתיות, מאז המאה ה-19.[3]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Adam, Jean-Pierre (1977), "À propos du trilithon de Baalbek: Le transport et la mise en oeuvre des mégalithes", Syria (בצרפתית), 54 (1/2): 31–63, doi:10.3406/syria.1977.6623
- Ruprechtsberger, Erwin M. (1999), "Vom Steinbruch zum Jupitertempel von Heliopolis/Baalbek (Libanon)", Linzer Archäologische Forschungen (בגרמנית), 30: 7–56
- Massih, Jeanine Abdul (2015). "The Megalithic Quarry of Baalbek: Sector III the Megaliths of Ḥajjar al-Ḥibla". Journal of Eastern Mediterranean Archaeology & Heritage Studies. Penn State University Press. 3 (4): 313–329. doi:10.5325/jeasmedarcherstu.3.4.0313. JSTOR 10.5325/jeasmedarcherstu.3.4.0313.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Adam, Jean Pierre; Anthony Mathews (1999). Roman Building: Materials and Techniques. Routledge. p. 35. ISBN 978-0415208666.
- ^ Ruprechtsberger 1999, pp. 7–56
- ^ Adair, Aaron. "Moving the Stones of Baalbek–The Wonders of Roman Engineering". Fleeing Nergal, Seeking Stars. ארכיון מ-2016-03-13. נבדק ב-2016-03-02.