אבק שרפה שימוסה
אבק שרפה שימוסה (ביפנית: 下瀬火薬) היה סוג של מילוי נפץ לפגז אשר פותח על ידי מהנדס הצי היפני שימוסה מאסצ'יקה (1860–1911).
שימוסה נולד וגדל במחוז הירושימה, סיים את לימודיו באוניברסיטת טוקיו והיה לראשוני היפנים אשר החזיקו בתואר דוקטורט בהנדסה. משנת 1887 הועסק על ידי הצי הקיסרי היפני כמהנדס כימיה וב-1899 מונה לראש יחידת מחקר על מנת לפתח סוג חזק יותר של אבק שרפה שישמש את הארטילריה הימית.
שימוסה פיתח סוג חדש של חומר נפיץ המבוסס על צורה של חומצה פיקרית (טריניטרופנול). חומר הנפץ החדש היה יציב יותר מאשר סתם חומצה פיקרית, אשר יצר יותר חום ועוצמת פיצוץ גדולה יותר מאשר כל חומר נפץ אחר אשר היה זמין באותה העת. יתר על כך, הפיצוץ לא הפיק עשן רב, מה שהיווה יתרון רב על פני אבק שרפה רגיל בשדה הקרב.
אבק שרפה שימוסה אומץ על ידי הצי הקיסרי היפני החל משנת 1893. בהמשך החל האבק לשמש גם במקומות נוספים כגון מוקשים ימיים, פצצות עומק ולראשי נפץ של טילי טורפדו.
לאבק השרפה היה חלק רב בניצחון היפני במלחמת רוסיה–יפן אשר התרחשה בשנים 1904–1905.