אברהם הכהן מסלוניקי
רבי אברהם בן נחמן הכהן מסלוניקי (ה'תק"מ 1780 ~ - ב' בכסלו ה'תרמ"ו, 10 בנובמבר 1885), היה מחכמי סלוניקי ומחבר ספרים.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לא ידועים פרטים על בית הוריו ורבותיו, פרט לכך שאחד מרבותיו היה תלמידו של רבי חיים פאלאג'י.
בסביבות שנת ת"ר (1840) יסד בסלוניקי ישיבה בשם "בית אברהם לחיים", ישיבה שהתקיימה שנים רבות לאחר פטירתו. במשך יום השבת התקיימו בישיבה זו קבוצות לימוד שונות, ללימוד תנ"ך, מדרש רבה, או זוהר, שהיו פתוחות להשתתפות הציבור הרחב.
רבי אברהם ייסד בבית מדרש זה קופה ששימשה כעין ביטוח לגמילות חסדים בחיים ולאחר המוות. כל אחד מחברי הקופה התחייב לתת פרוטה בכל יום לקופה, לבקר חולים מבין חברי הקופה, וללמוד לעילוי נשמתם לפי תוכנית מפורטת שכתב בספר "בית אברהם לחיים". הקופה מימנה גם טיפול רפואי.
מבין תלמידיו היה המקובל רבי וידאל אנג'ל, שמאוחר יותר עלה לירושלים וכיהן בבית דינו של הרב יעקב שאול אלישר.
בתו שרה נפטרה בימיו, בשנת תר"ב.
בשנותיו האחרונות התעוור.
הספדים עליו נדפסו בספר "שם משמעון" (רבי שמעון מנשה) ובספר "אברהם את ידו" (רבי אברהם פלאג'י).
נוסח מצבתו מופיע ב"מצבות סלוניקי" (ח"ב עמ' 840).
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבי אברהם הכהן כתב שמונה ספרים, בעיקר בענייני הלכה. רוב שמות הספרים לקוחים מפרשת ביקור המלאכים בבית אברהם אבינו (בראשית יח).
ספריו נדפסו במרוצת כארבעים שנה, אבל כבר כשהתחיל להדפיס אותם היו כולם מתוכננים ומוכנים, ויש בכולם הפניות מזה לזה.
הספרים יצאו לאור שוב על ידי "מפעל תורת חכמי סאלוניקי", חלקם בעריכה מחודשת וחלקם כדפוס צילום.
- בית אברהם לחיים (שנת תר"ד) - תפילות ובקשות על החיים והמתים, ותוכנית מפורטת לקופת גמילות חסדים הנ"ל. הספר נכתב בהשראת ספר דומה של רבי חיים פאלאג'י, "עטרת חיים", והשם "בית אברהם לחיים" רומז לכך.
- נדפס בעריכה מחודשת (תשס"ז) על ידי "מפעל תורת חכמי סלוניקי", עם מבוא נרחב על תולדות המחבר, ובסופו "קונטרס סגולות הנהגות ואזהרות", עצות והדרכות מוסריות שלוקטו מכל ספרי המחבר.
- שו"ת מעט מים (תרל"ז). במהדורת צילום של "מפעל תורת חכמי סאלוניקי" נוסף בתחילתו קונטרס הערות על הספר מאת הרב עובדיה יוסף.
- שו"ת שארית הפליטה (תרל"ז). נדפס שוב במהדורת צילום יחד עם שו"ת מעט מים.
- טהרת המים (תרל"ט) - זהו ספרו המפורסם ביותר של רבי אברהם: ליקוט ענייני הלכה על פי סדר א- ב בסגנון אנציקלופדי, בדומה לשדי חמד המאוחר לו. יחד עמו, מעין נספח השלמות גדול בכמותו, שיורי טהרה.
- יוקח נא (תרמ"א) - על שולחן ערוך אורח חיים. בסופו ספר סעדו לבכם, חידושים על התלמוד.
- תחת העץ, ספר דרשות ופירושים על פסוקי התורה, שלא נדפס. הספר מוזכר בכמה מספריו האחרים, אך טרם נמצא כתב היד.
מהנהגותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]היה רגיל ללמוד תנ"ך בכל יום[1].
לא הסתפר בכל ימי ספירת העומר, מפסח עד שבועות, כמנהג האר"י[2].
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]"בית אברהם לחיים", מהדו' מפעל תורת חכמי סאלוניקי (תשס"ז), מבוא על תולדות המחבר, עמ' 7 - 22.