אדית דימוק
 | |
| לידה |
16 בפברואר 1876 הרטפורד, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
28 באוקטובר 1955 (בגיל 79) הרטפורד, ארצות הברית |
| מקום לימודים |
|
| תחום יצירה |
ציור |
| הושפעה על ידי |
ויליאם מריט צ'ייס |
| בן או בת זוג |
ויליאם גלקנס |
| צאצאים |
לנה גלקנס |
  | |
אדית דימוק ( באנגלית: Edith Dimock; 16 בפברואר 1876 – 28 באוקטובר 1955) הייתה ציירת אמריקאית. עבודותיה הוצגו בתערוכת הארמורי ב-1913 בניו יורק. היא נישאה לאמן ויליאם גלקנס, אך המשיכה להשתמש בשם נעוריה לאחר הנישואין.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
דימוק נולדה בשנת 1876 בהרטפורד, קונטיקט.[1] היא קיבלה את הכינוי "טיד", והייתה בתו של אירה דימוק, סוחר משי.[2] דימוק פיתחה עניין באמנות בילדותה והחלה את לימודיה באמנות בניו יורק בשנות העשרים לחייה בניגוד לרצון הוריה. ב־16 בפברואר 1904 נישאה לצייר ויליאם גלקנס באחוזה של משפחת וונדרבילט, שנבנתה במקור עבור קורנליוס ואנדרבילט.
כמתנת חתונה צייר רוברט אנרי דיוקנאות של החתן והכלה. הדיוקן של אדית התחיל בשנת 1902.[3] עד שהצליחו למצוא מקום גדול יותר, הם התגוררו בדירת חדר בבניין שרמן בניו יורק. לאחר מכן הם התגוררו בוושינגטון סקוור.[4] בעקבות הנישואין, "היא הקדישה את זמנה וכוחותיה למשפחתה." בנם אירה, יליד 1907, היה סופר שכתב שני ספרים על אביו. בשנת 1913 ילדה דימוק את בתם, לנה,[5] אמנית. לנה ואדית היו דוגמניות מועדפות עבור ויליאם גלקנס. [4] בשנים 1911 עד 1917 בילו דימוק ומשפחתה את הקיץ בבלפורט בלונג איילנד, שם צייר בעלה סצנות חוף. אמנים וחברים טובים שלהם היו מאי וילסון פרסטון ובעלה שבילו איתם לעיתים קרובות את הקיץ ונסעו לאירופה.[6]
דימוק הייתה מזכיר כבוד של האיגוד הלאומי לזכות בחירה לנשים בשנים 1911 ו- 1915. בשנת 1913 היא צעדה במצעד ההצבעה הגדול בניו יורק, יחד עם קבוצת אמנים אחרים.[6]
בעלה נפטר בשנת 1938. דימוק נפטרה ב־28 באוקטובר 1955 בביתה בהרטפורד.
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
היא למדה בליגת הסטודנטים לאמנות בין השנים 1895–1899 אצל ויליאם מריט צ'ייס. דימוק תיארה את השיעורים שלה בליגת הסטודנטים לאמנות: "בחדר דחוס התפקיד היה לצייר את פסלי ונוס (רק את הראש) ואת עמיתיה מתוך העתקים…. היתרון של העתקים היה בכך שכל האלים והספורטאים האלה היו דוגמנים מצוינים, מעולם לא הייתה עווית של שריר אצלם...זורק הדיסקוס מעולם לא התעייף. הם היו גם דגמים זולים ולא היה צריך לשלם להם תעריפי איגוד".
לאחר מכן למדה אצל צ'ייס בבית הספר לאמנות בניו יורק. היא שיתפה סטודיו בבניין שרווד, ובניין שיתופי של אמנים ברחוב 57 במנהטן, עם מאי וילסון פרסטון ואמנית נוספת. שלוש הנשים החזיקו סטודיו פתוח מדי שבוע ונודעו בכינוין "אחיות שרווד" התוססות. לאחר נישואיה בשנת 1904, המשיכה דימוק לחתום על עבודותיה עם שם נעוריה.[7]
בשנת 1904 הוצגו עבודותיה בתערוכת החברה האמריקאית לציורי מים. היא יצרה סצנות ז'אנר בצבעי מים "הן היו מקסימות, ולעיתים קרובות הציגו חוש הומור קאוסטי."[8]
היא איירה את "ספר הילדים" של גרייס ואן רנסלייר דווייט בן תשעה סיפורים קצרים, החתול הצהוב וחבריו שיצא לאור בשנת 1905 ואת "סיפורי סבתא", של קייט פורסט אוסוול, שיצא לאור בשנת 1912.[9]
עבודותיה הוצגו בשנת 1908 עם שבעה ציירים נוספים בגלריות מקבת באסכולת אשקאן. דימוק הציגה גם בתערוכת הארמורי של ניו יורק בשנת 1913. שם הציגה 8 עבודות.
בשנת 1928 הוצגו דיוקנאות שציירה בצבעי מים עם ביולה סטיבנסון במועדון הסטודיו ויטני ולאחר מכן הם היו חלק מתערוכה נודדת של ליגת הסטודנטים לאמנות בניו יורק, במוזיאון פוג לאמנות, במוזיאון האמנות של דנבר, במכון לאמנות מיניאפוליס, בארמון קליפורניה בסן פרנסיסקו, ובמועדון האמנות בניו אורלינס.
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Petteys, Chris, Dictionary of Women Artists: An international dictionary of women artists born before 1900, G.K. Hall & Co, Boston, Ma, 1985
- ^ Ira Glackens. William Glackens and the Eight: The Artists Who Freed American Art. Writers & Readers Pub. in association with Tenth Avenue Eds.; 1 September 1990
- ^ Robert Henri, Marian Wardle, Sarah Burns, Erika Doss, American Women Modernists: The Legacy of Robert Henri, 1910-1945, Rutgers University Press, 2005, ISBN 978-0-8135-3684-2. (באנגלית)
- ^ Helene Barbara Weinberg, Queensland Art Gallery, American Impressionism & Realism: A Landmark Exhibition from the MET, the Metropolitan Museum of Art, New York, Metropolitan Museum of Art, 2009, ISBN 978-1-876509-99-6. (באנגלית)
- ^ Deborah J. Johnson, David Ogawa, Kermit Swiler Champa, Seeing and Beyond: Essays on Eighteenth- to Twenty-first Century Art in Honor of Kermit S. Champa, Peter Lang, 2005, ISBN 978-0-8204-7084-9. (באנגלית)
- ^ 1 2 Carol Clark, Metropolitan Museum of Art (New York N.Y.), American Drawings and Watercolors, Metropolitan Museum of Art, 1992, ISBN 978-0-87099-639-9. (באנגלית)
- ^ Marian Wardle. American Women Modernists: The Legacy of Robert Henri, 1910-1945. Rutgers University Press; 2005. ISBN 978-0-8135-3684-2 .p. 101.
- ^ All in the Family Paintings and Works on Paper by Members of the Glackens Family.
- ^ Kate Forrest Oswell, Stories Grandmother Told, Macmillan, 1912. (באנגלית)