אדם פיליפס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אדם פיליפס
Adam Phillips
Adam Phillips. Photogr. by Bracha L. Ettinger.jpg
לידה 19 בספטמבר 1954 (בן 68)
קארדיף, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי פסיכואנליזה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
  • מכללת קליפטון
  • סנט ג'ונס קולג', אוקספורד עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת יורק עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה עמית החברה המלכותית לספרות עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אדם פיליפס (נולד ב-19 בספטמבר 1954) הוא פסיכואנליטיקאי ומסאי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיליפס נולד בקארדיף, ולמד ספרות אנגלית במכללת סנט ג'ון, אוקספורד. לאחר קריאת האוטוביוגרפיה של יונג החליט שברצונו להיות פסיכואנליטיקאי. הוא עבר אנליזה אצל מסעוד חאן ולמד במרכז אנה פרויד. משך מספר שנים היה פסיכותרפיסט ראשי במחלקה לפסיכיאטריה של הילד והמשפחה בבית החולים צ'רינג קרוס בלונדון. כיום הוא עוסק בפרקטיקה פרטית.[1]

פיליפס הוא מחברם של ספרים רבים העוסקים בנושאים שונים הקשורים לפסיכואנליזה. הוא פרופסור אורח במחלקה לספרות אנגלית באוניברסיטת יורק והעורך הראשי של התרגום החדש של כתבי פרויד לאנגלית בהוצאת פינגווין.

פיליפס נוהג לעסוק בפסיכואנליזה במשך ארבעה ימים בשבוע ומקדיש יום אחד בשבוע לכתיבה. בכתיבתו הוא ממעט מאוד בדוגמאות קליניות, שכן בעיניו ההתרחשות בחדר הטיפולים היא פרטית לחלוטין. נראה כי פיליפס מקדם גרסה של הפסיכואנליזה המתייחסת בספקנות כלפי הידע של האדם אודות עצמו, כאשר, הוא אומר, "מה שהפסיכואנליזה, במיטבה, עושה זה לרפא אותך מהידע שלך אודות עצמך, ומהשאיפה שלך להכיר את עצמך בצורה קוהרנטית ונרטיבית. אתה יכול לשקם את התשוקות שלך רק אם אתה מאפשר לעצמך לא לדעת את עצמך".[2] קשה לומר שפיליפס הוא תאורטיקן ונראה שהוא איננו רוצה להיות כזה. באופן כללי יחסו אל התאוריה, הפסיכואנליטית ובכלל, הוא יחס מסויג: "הפסיכואנליזה איננה צריכה עוד הפשטות עמומות וסנטימנטליות, פרדיגמות חדשות או עדכונים רדיקליים, היא בסך הכל זקוקה לעוד משפטים טובים".

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Winnicott, 1988. תורגם לעברית בשם "ויניקוט", דביר, 1999.
  • On Kissing, Tickling, and Being Bored: Psychoanalytic Essays on the Unexamined Life, 1993
  • On Flirtation: Psychoanalytic Essays on the Uncommitted Life, 1994. תורגם לעברית בשם "לפלרטט עם החיים", דביר, 2004.
  • Terrors and Experts, 1995
  • Monogamy, 1996
  • The Beast in the Nursery: On Curiosity and Other Appetites, 1998
  • Darwin's Worms: On Life Stories and Death Stories, 1999
  • Promises, Promises, 2000
  • Houdini's Box: On the Arts of Escape, 2001
  • Equals: On Inhibition, Mockery, Hierarchy, and the Pleasures of Democracy, 2002
  • Going Sane, 2005
  • Side Effects, 2006
  • Intimacies, 2008
  • On Kindness, 2009
  • On Balance, 2010
  • Missing Out: In Praise of the Unlived Life, 2012. החמצה : בשבח החיים שלא נחיו, תולעת ספרים, 2022.
  • Becoming Freud: The Making of a Psychoanalyst, 2014

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • באסוציאציה חופשית : מפגשים בפסיכואנליזה עם כריסטופר בולאס, ג'ויס מקדוגל, מייקל אייגן, אדם פיליפס, נינה קולטארט / בעריכת אנתוני מולינו ; תרגום - עמית פכלר ; עריכה מדעית - חיה שטיינפלד ועמית פכלר ; כרמל, 2011. *"החמצה-בשבח החיים שלא נחיו", אדם פיליפס, הוצאת תולעת ספרים,תרגמה אילת רז, 2022

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.