אד רנדל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אד רנדל
Ed Rendell
Mayor Ed Rendell.jpg
לידה 5 בינואר 1944 (בן 75)
ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת פנסילבניה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פוליטיקאי, עורך דין עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הדמוקרטית עריכת הנתון בוויקינתונים
האתר הרשמי
מושל מדינת פנסילבניה ה־45
21 בינואר 200318 בינואר 2011
(8 שנים)
ראש עיריית פילדלפיה ה־96
6 בינואר 19923 בינואר 2000
(8 שנים)
→ ווילסון גוד
ג'ון סטריט ←
תובע מחוזי של פילדלפיה ה־21
2 בינואר 19786 בינואר 1986
(8 שנים)
→ אמט פיצפטריק
רונלד קסטיל ←
חתימה Ed Rendell Signature.svg עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אד רנדלאנגלית: Edward Gene Rendell; נולד ב-5 בינואר 1944) הוא משפטן, פוליטיקאי וסופר אמריקאי שכיהן כמושל פנסילבניה ה-45 בין השנים 2003 ל-2011 וקודם לכן כראש העיר של פילדלפיה בין השנים 1992–2000.

היה חבר במפלגה הדמוקרטית וכיהן כתובע המחוזי של פילדלפיה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רנדל נולד בניו יורק למשפחה יהודית מרוסיה, רנדל עבר לפילדלפיה שם השלים תואר ראשון מאוניברסיטת פנסילבניה. הוא שירת כסגן בצבא ארצות הברית בשנים 1968 עד 1974.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רנדל נבחר לתובע המחוזי של פילדלפיה בשנת 1977 לאחר שהביס את התובע המחוזי הדמוקרטי, אמט פיצפטריק[1], בבחירות המקדימות, והפך לתובע המחוזי הצעיר ביותר בהיסטוריה.

ב-1982, ניהל רנדל את התביעה השנויה במחלוקת של מומיא אבו ג'אמאל, שגרמה לגזר דין מוות. הפיצוץ של הקהילה הדתית השחורה (MOVE) על ידי משטרת פילדלפיה התרחש גם במהלך כהונתו של רנדל ואז נהרגו 11 מחבריה וגרמו לשריפה שהותירה מאות דיירים ללא קורת גג[2].

ראש עיריית פילדלפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1987 רץ רנדל למועמדות הדמוקרטית נגד ראש העיר המכהן של פילדלפיה, וילסון גוד, והפסיד. ארבע שנים מאוחר יותר, ב-1991, רץ שוב לתפקיד נגד פרנק ריזו שנפטר בקיץ של אותה שנה, ובעקבות כך, בנובמבר 1991, זכה רנדל בתפקיד ראש העיר של פילדלפיה.

במהלך כהונתו כראש העיר, קיצץ רנדל גרעון של כ-250 מיליון דולר, איזן את התקציב של פילדלפיה, הפחית מיסים לעסקים, יישם יוזמות חדשות מניבות הכנסות ושיפר באופן דרמטי את השירותים לשכונות פילדלפיה. הוא קיבל את הכינוי "הרנסאנס של פילדלפיה" בגלל מה שעשה עם התקציב. מדיניות קיצוץ המחירים של רנדל הביאה לו התנגדות עזה מצד איגודים מקצועיים, עם זאת, הוא נבחר מחדש בשנת 1995, כשהביס את הרפובליקני ג'ו רוקס עם 80% מהקולות.

מושל פנסילבניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2002 התמודד רנדל לתפקיד מושל פנסילבניה ובבחירות שנערכו בנובמבר ניצח את השופט הרפובליקני מייק פישר. רנדל זכה לא רק בפילדלפיה שהיא בכללות דמוקרטית, אלא גם בפרברים הרפובליקנים של פילדלפיה, בעיקר בשל הפופולריות שלו כראש העיר של פילדלפיה.

בבחירות שנערכו ב-7 בנובמבר 2006, זכה שוב רנדל והביס את לין סוואן, שחקן פוטבול מקצועי לשעבר בפיטסבורג סטילרס. רנדל זכה ב-2,470,517 מהקולות שהם 60 אחוז לעומת 1,622,135 מהקולות שהם 40 אחוז שקיבל סוואן. ב-16 בינואר 2007 הושבע כמושל פנסילבניה בפעם השנייה.

לאחר החיים הפוליטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר סיום הקריירה בתור מושל פנסילבניה, חזר רנדל למשרד עורכי הדין שלו בפילדלפיה. בינואר 2011, קיבל משרה כאנליסט פוליטי ב-NBC News ו-MSNBC.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-10 ביולי 1971 נישא למארג'ורי רנדל, שופטת פדרלית של בית המשפט לערעורים של ארצות הברית ממוצא קתולי, יש להם בן אחד, ג'סי. זמן קצר לאחר שעזב את משרתו בשנת 2011 הודיעו על פרידתם.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אד רנדל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]