אה"מ גורגון (1837)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אוניית הוד־מלכותו "גּוֹרגוֹן"
HMS Gorgon
אה"מ "גורגון", ציור מאת סר אוסוולד וולטרס בְּרָיירלי
אה"מ "גורגון", ציור מאת סר אוסוולד וולטרס בְּרָיירלי
אה"מ "גורגון", ציור מאת סר אוסוולד וולטרס בְּרָיירלי
תיאור כללי
סוג אונייה סלופ קיטור מלחמתי
צי הצי המלכותי הבריטי
דגל הצי
ציוני דרך עיקריים
מספנה מספנת הצי בפמברוק דוק, ויילס
הוזמנה 10 ביולי 1834
תחילת הבנייה יולי 1836
הושקה 31 באוגוסט 1837
תקופת הפעילות 30 באוגוסט 1838 – 11 בפברואר 1864 (25 שנים)
אחריתה נמכרה לגריטה ב-17 באוקטובר 1864
נתונים כלליים
הֶדְחֶק 1610 טונות
תפוסה 67/94‏ 1108 טונות (bm)
אורך אורך כללי 235 רגל (71.6 מטר), אורך השדרית "152-2 רגל (46.4 מטר)
רוחב "37-6 רגל (11.4 מטר)
שוקע 16 רגל (4.9 מטר), עומק הספנה 23 רגל (7.0 מטר)
גודל הצוות 160 איש
מספר תרנים 3
סוג המעטה מעטה סקונר
הנעה 2 מנועי קיטור בני שני צילינדרים כל אחד מסוג פעולה ישירה; הספק כל מנוע 160 כוחות סוס; 4 דודי קיטור. מפרשים.
צורת הנעה 2 משוטות
חימוש

6 תותחים
במקור: 2 תותחי 10 אינץ' על מקבעים סובבים (אנ'), 2 תותחי 68-ליטראות, 2 קרונאדות בנות 42 ליטראות

ב-1856: תותח 10 אינץ' על מקבע סובב, תותח 68-ליטראות על מקבע סובב, 4 תותחי 32-ליטראות

אוניית הוד מלכותו "גורגון" (באנגלית: HMS Gorgon) הייתה אוניית משוטות מלחמתית עשויה עץ של הצי המלכותי הבריטי, חמושה בשישה תותחים. היא הושקה ב-1837. האונייה השתתפה בהרעשת עכו מן הים ב-1840. ב-1843, במהלך מלחמת האזרחים באורוגוואי, הייתה חלק מן השייטת הבריטית שהוצבה בריו דה לה פלטה. אחר כך הוסבה לאוניית הובלה (transport), וב-1858 סייעה לאה"מ "אגממנון" בהנחת כבל הטלגרף הטרנס-אטלנטי הראשון. ב-1864 הוצאה מן השירות ונמכרה לגריטה.

מבנה האונייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

"גורגון" תוכננה על ידי סר ויליאם סיימונדס (אנ'), המפקח על בניית האוניות של הצי (אנ'), והייתה כלי השיט הראשון שהותקנו בו מנועי פעולה ישירה (direct acting). גוף האונייה נבנה מעץ טיק והצלעות מעץ אלון. הדחק האונייה היה 1640 טונות. קוטר כל אחד משני גלגלי המשוטות שלה היה 27 רגל (8.2 מ'). האונייה נבנתה במספנת הצי המלכותי בפמברוק; שדריתה הונחה ביולי 1836, והיא הושקה ב-31 באוגוסט 1837.‏[1]

המנועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שני המנועים של "גורגון", בני 160 כוחות סוס כל אחד, נבנו על ידי ג'ון סיוורד (אנ'). היו אלה מנועים חדשניים, מסוג פעולה ישירה, שבהם הועברה תנועת מוט הבוכנה ישירות אל הטלטל וממנו לגל הארכובה ולא באמצעות זוג זרועות צדיות כמו במנועים מהדור הקודם; מנגנון של מוטות מקבילים (parallel motion linkage), ולא ראש צלב (crosshead), שמר על התנועה הקווית מעלה-מטה של מוט הבוכנה. המשמעות הייתה שמנועי "גורגון" שקלו 60 טון פחות מן המנועים המקבילים להם מהדור הישן, תפסו פחות מקום והיו אמינים יותר. את הקיטור למנועים סיפקו 4 דודי קיטור מנחושת שסודרו בזוגות, גב אל גב. ניתן היה להפעילם בנפרד, וכך לאפשר תיקון תקלות בעוד הדודים האחרים ממשיכים לפעול. אורכו של חדר המכונות, מהמחיצה הקדמית לאחורית, היה 52 רגל. מגורות הפחם סודרו לאורכו של חדר המכונות, רוחבן הממוצע 8 רגל, והן הכילו 400 טון פחם שהספיקו ל-16 ימי הפלגה.[2]

החימוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

חימושה של "גורגון" כלל 6 תותחים כבדים, אומנם לא לפי התכנון המקורי. היא אמורה הייתה לשאת על סיפון התותחים 12 תותחים בני 32 ליטראות (משקל התותח 56 cwt)(אנ'), 4 בני 32 ליטראות (56 cwt) על הסיפון העליון, ושני תותחים של 10 אינץ' ו-96 ליטראות על מקבעים סובבים בחרטום ובירכתיים.[2] לאחר ההשקה וההתקנה לשירות הסתבר כי שקיעת האונייה במים גדולה מדי, וכל פתחי התותחים על סיפון התותחים נאטמו.[3]

ב-1847 נשאה "גורגון" על סיפונה העליון תותח אחד של 68 ליטראות (90 cwt), תותח אחד 10 אינץ' (85 cwt), וארבעה תותחים של 32 ליטראות (42 cwt). על סיפונה הראשי אמורה הייתה לשאת תותח אחד של 32 ליטראות (56 cwt).[4] ראוי לציין, שתותח 32 הליטראות (42 cwt), שנוסה לראשונה ב-1838, שקל הרבה פחות מתותח 32 הליטראות (56 cwt) שעל הסיפון הראשי.

קורות שירותה בצי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1840 השתתפה "גורגון" יחד עם עוד שלוש אוניות משוטה ("ויסוביוס", "סטרומבולי" ו"פניקס"), בפיקודו של אדמירל רוברט סטופפורד, בהפגזת העיר עכו.

ב-1843, במהלך מלחמת האזרחים באורוגוואי, הגיעה "גורגון" אל שפך ריו דה לה פלטה והצטרפה לשייטת הבריטית בפיקוד קומודור ג'ון פרוויס (John Purvis). היא נשארה לעגון במפרץ להרתעה מפני התקפה אפשרית. ב-10 במאי 1844 עלתה על שרטון אך נחלצה בסופו של דבר.

מ-23 בפברואר 1854 עד 8 במאי 1854 פיקד על האונייה קומנדר ארתור קאמינג.[5]

ב-1858 סייעה "גורגון" להניח את כבל הטלגרף הטרנס אטלנטי הראשון, וביצעה מדידות של עומק המים עבור אוניית המלחמה לשעבר "אגממנון" שהוסבה לאוניית כבל (cableship). כשהושלמו העבודות בקטע האחרון של הכבל עד ניו יורק, זכו אנשי הצוות של "גורגון" ושל שאר האוניות לקבלת פנים חגיגית שערכו לכבודם אזרחי העיר.[6]

ב-1863 נשלחה "גורגון" אל מדגסקר כדי לשמור על השלום והסדר הציבורי בעקבות מותו של רדאמה השני, מלך מדגסקר.[7] היא שבה אל אנגליה דרך כף התקווה הטובה, והטילה עוגן בספיטהד ב-29 בינואר 1864. ב-11 בפברואר, לאחר שפרקה את תותחיה ותחמושתה בארסנל המלכותי, הוצאה האונייה משירות פעיל.[8]

למרות שכבר הוצאה משירות פעיל הוטלה על "גורגון" משימה נוספת ואחרונה. היא נגררה אל גרינהיית' ב-6 במאי כדי לשמש גוות מגורים עבור הצוות של אה"מ "אוסבורן", ששבעה מאנשיה חלו באבעבועות שחורות.[9] לאחר השלמת המשימה פורקה האונייה בווליץ'. ב-17 באוקטובר 1864 נמכרה לגריטה.[10][11]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Colledge, J. J. and Warlow, Ben (2006) [1969]. Ships of the Royal Navy: The Complete Record of all Fighting Ships of the Royal Navy. (Rev. ed.). London, Chatham Publishing.
  • Winfield, Rif and Lyon, David (2004). The Sail and Steam Navy List: All the Ships of the Royal Navy 1815–1889. London, Chatham Publishing.
  • Dumpleton, Bernard (2002). The Story Of The Paddle Steamer. Bristol, Intellect Books. p. 174.
  • Cooper Key, Sir Astley (1847). A Narrative of the Recovery of the HMS Gorgon. London, Smith, Elder & Co.
  • "The engines of the Gorgon steam frigate". The Mechanic's Magazine. London, 1829. pp. 185-186. Digitized copy in Internet Archive.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אה"מ גורגון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Winfield, p.159.
  2. ^ 1 2 The Mechanic's, pp. 185-186.
  3. ^ Army and Navy Chronicle. B. Homans, Washington city. 1838. p. 244.
  4. ^ The Nautical Magazine, Volume 16. Simpkin, Marshall, and Co, London. 1847. p. 426.
  5. ^ Davis, Peter. "Captain Authur Cumming RN". Retrieved 8 September 2010.
  6. ^ The Times of London, Monday, 20 September 1858, p.7.
  7. ^ The Times (London), Wednesday, 3 February 1864, p.9.
  8. ^ The Times (London), Thursday, 11 February 1864, p.12.
  9. ^ The Times (London), Saturday, 7 May 1864, p.9.
  10. ^ The Times (London), Saturday, 30 January 1864, p.12.
  11. ^ Winfield, p.159.