אווז האחו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןאווז האחו
Bean.goose.600pix.jpg
אווז אחו במערב אנגליה
מצב שימור
נכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חששconservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: עופות
סדרה: אווזאים
משפחה: ברווזיים
תת־משפחה: אווזים
סוג: אווז
מין: אווז האחו
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg anser fabalis
לתם, 1787
תחום תפוצה
AnserFabalisIUCNver2019 1.png
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
אווז בגן חיות
אווז מעופף
Anser fabalis

אווז אחו (שם מדעי: anser fabalis) הוא מין של אווז, קרוב לאווז האפור. יחסית למינים אחרים של אווז, גודלו בינוני. תפוצתו בעיקר באירופה ובאסיה. בישראל הוא נחשב לעוף נדיר (כמו קרובו האווז האפור שאף הוא נדיר בארץ). אזור הדגירה של אווז האחו משתרע מצפון אירופה עד לצפון-מזרח אסיה.

מידע כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדומה לעגורים, האווזים רועים בשדה, וזאת בניגוד לברווזים האוכלים בתוך המים. באזורים שבהם עגורים ואווזי אחו רועים בשדה יחד (כמו בישראל), האווזים מפיקים תועלת מכך שהעגורים מתריעים מפני טורפים. בשרו של אווז האחו משמש למאכל אדם (גם בישראל).

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

אווז האחו נפוץ בעיקר באירופה ובאסיה, אך בישראל הוא נדיר למדי, שכן הוא מעדיף אזורים צפוניים יותר. בתי-גידולו האופייניים הם בריכות, אגמים, נהרות ושדות מרעה פתוחים. יחסית למיני אווז אחרים, גודלו בינוני וצווארו ארוך. אורך גופו של פרט בוגר: 68-90 ס"מ, מוטת כנפיו 140-174 ס"מ ומשקלו כ-4 קילוגרם. הזכרים גדולים מהנקבות במידה ניכרת. צבע נוצותיו כהה יחסית. קצה המקור כהה ובסיסו כתום. גם הרגליים לרוב כתומות. בעונת הקינון הוא דוגר בעשב ובאיים בטונדרה ובטייגה. בחורף הוא נמצא בשדות חקלאים, במישורי עשב, בחוף הים ובשפכי נהרות. אווז האחו אינו נתון בסכנת הכחדה.[2]

פירוש שמו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פירוש השם המדעי של אווז האחו הוא "אווז השעועית" (faba – שעועית), וכך הוא מכונה גם באנגלית (bean goose), זאת כיוון שהוא רועה לרוב בשדות חקלאיים שבהם מגדלים שעועית. הוא ניזון מנבטים ומעלים צעירים שהוא מוצא בשדה.[3]

תת-מינים של אווז האחו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב החוקרים מבחינים בין שתי קבוצות של אווזי אחו.

הקבוצה הראשונה היא הדוגרים הדרומיים יותר, המצויים לרוחב רצועת הטייגה מסקנדינביה מזרחה עד למזרח סיביר. קבוצה זו גדולה יותר, והפרטים בה מתאפיינים בצוואר ובמקור ארוכים יחסית. בקבוצה זו שלוש תת-קבוצות: fabalis, middendorfi  ו-johanesoni.

הקבוצה השנייה היא הדוגרים הצפוניים יותר, המצויה לרוחב רצועת הטונדרה, מהטונדרה של צפון מערב רוסיה לרוחב אסיה עד לצפון מזרח אסיה. קבוצה זו קטנה יותר. הפרטים בה מתאפיינים בצוואר ובמקור קצרים יחסית. בקבוצה זו שתי תת-קבוצות: rossicus ו-serrirostris.[4]

תפוצה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

אווז האחו נצפה בישראל חמש פעמים, מתוכן שלוש פעמים באגמון החולה:

- תצפית ראשונה - אילת, מרץ 2007 - במגרש הכדורגל העירוני.

- תצפית שנייה - במאגר כפר ברוך בחורף 2011/2012.

- תצפית שלישית - באגמון החולה בחורף 2013/2014.

- תצפית רביעית - ביקור אביבי ב-2.3.15 באגמון החולה-קק"ל.

- אווז האחו ה-5 לישראל נמצא ב-8.12.16 באגמון החולה.[5]

נדידה של אווז האחו[עריכת קוד מקור | עריכה]

האווזים נודדים בדרך כלל  מהצפון הרחוק - אזור סקנדינביה וסיביר, שם הם מקננים בקיץ, אל האזורים המישוריים של מרכז אירופה, סביב הים השחור, כמו בולגריה, רומניה ואוקראינה שבהם הם עושים את החורף.[6]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אווז האחו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]