ארצות הממלכה המאוחדת
|
לחצו כדי להקטין חזרה 
|
| מפת אומות הממלכה המאוחדת |
|---|
החלוקה המנהלית של הממלכה המאוחדת היא מורכבת, רב־שכבתית ולא אחידה. כמדינה, הממלכה כוללת את אנגליה, ויילס, סקוטלנד וצפון אירלנד. לפעמים מתייחסים אליהן כ"אומות הבית" (באנגלית: Home Nations; בוולשית: Y Gwledydd Cartref). המסמך שהוגש לארגון האומות המאוחדות מדגיש שהן חלקים של הממלכה ולא מהוות ישויות מנהליות מהדרגה הגבוהה.
| סמל | שם | בירה | שם בשפת המקור |
אוכלוסייה (נכון לשנת 2021)[1] |
שטח (קמ"ר) |
צפיפות (אוכלוסייה לקמ"ר) |
|---|---|---|---|---|---|---|
| 1 |  אנגליה |
 לונדון |
England | 56,490,048 | 130,278 | 433.6 |
| 2 |  ויילס |
 קארדיף |
Wales | 3,107,494 | 20,735 | 149.9 |
| 3 |  סקוטלנד |
 אדינבורו |
Scotland | 5,479,900 | 77,925 | 70.32 |
| 4 |  צפון אירלנד |
 בלפסט |
Northern Ireland | 1,903,175 | 13,562 | 140.3 |
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
המבנה הנוכחי הוא תוצאה של איחוד שבוצע במספר שלבים.
ויילס אוחדה עם אנגליה כתוצאה מחוקי ויילס 1535–1542.
בשנת 1707 הוקמה ממלכת בריטניה הגדולה כתוצאה מהסכם בין הממלכות העצמיות של אנגליה וסקוטלנד בהתאם לחוקי האיחוד של 1707 שהיו בתוקף עד לשנת 1800. בשנה זו נכנס לתוקף חוק האיחוד של 1800 אשר כלל איחוד עם ממלכת אירלנד והוקמה הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד.
בשנת 1922 קיבלו 26 מ־32 המחוזות של אירלנד הכרה כמדינה העצמאית בעקבות האמנה האנגלו-אירית וכתוצאה מכך הוקמה הממלכה המאוחדת הנוכחית. (והמדינה אירלנד לצידה, הקרויה על שם האי אשר היא מהווה את מרבית שטחו).
