אזורי אנגליה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מזרח המידלנדס מזרחה של אנגליה לונדון צפון מזרח צפון מערב דרום מזרח דרום מערב מערב המידלנס יורקשייר וההאמברBlankMap-EnglandRegions-He.png

אזור באנגליהאנגלית: region), או בשמו הרשמי אזור משרדי ממשלתי (Government Office Region), הוא הדרגה הגבוהה ביותר של הממשל המקומי באנגליה - חלק מהממלכה המאוחדת.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במחצית השנייה של האלף הראשון לספירה הייתה אנגליה מחולקת בין שבע ממלכות ריבוניות - ההפטרכיה. ניתן לומר כי חלוקה זו הייתה החלוקה האדמיניסטרטיבית הראשונה של אנגליה. הפעם הראשונה בה חולקה אנגליה המאוחדת מבחינה אדמיניסטרטיבית הייתה בתקופת הפרוטקטורט של אוליבר קרומוול. בעת המודרנית, החלוקה הראשונה לאזורי מנהל הייתה בעקבות חוק השלטון הפנימי 1914 שהסדיר את החלוקה המנהלית של אירלנד. חוק זה הביא ליוזמה להסדיר את הנושא גם באנגליה, ווינסטון צ'רצ'יל קרא להקמת 10 או 12 אזורים ברחבי הממלכה המאוחדת בהם יבחר פרלמנט אזורי (באנגליה הציע את לונדון, לנקשייר, יורקשייר והמידלנדס [1]. הצעה זו של צ'רצ'יל להקמת פרלמנטים אזוריים לא זכתה לתמיכה ממשלתית, ואלה לא הוקמו (למעט באזור לונדון רבתי) אולם יוזמת החלוקה לאזורים מצאה אוזן קשבת. בשנת 1917 האגודה הגאוגרפית המלכותית דנה בהצעתו של סי. בי. פוסט לחלוקת אנגליה ל-12 פרובינציות. בשנת 1919 פורסמה הצעתו של פוסט בספר בשם "הפרובינציות של אנגליה", וב-1920 משרד הבריאות הבריטי פרסם הצעה משלו לחלוקת אנגליה ל-15 אזורי מנהל, המחולקים ל-59 תת-אזורים.

לאחר מלחמת העולם השנייה גבר הצורך בחלוקה מסודרת של המדינה לאזורי מנהל לצורכי מרשם וסטטיסטיקה. דוח רדקליף-מוד הציע חלוקה של שמונה פרובינציות, אולם הממשלות התמהמהו תוך המתנה לדוחות של ועדות בעניין, כגון דוח הועדה המלכותית על החוקה של הממלכה המאוחדת.

באפריל 1994, ממשלתו של ג'ון מייג'ור הקימה עשרה "אזורי ממשל" באנגליה (Government Office Regions), במטרה לתאם בין שירותי הממשל הניתנים לציבור בכל אזור ואזור בצורה יותר יעילה.

אמנת מאסטריכט הציע, בין היתר, להקים אזורים לאומיים בכל מדינה לצורך בחירת נציגים למועצת האזורים של האיחוד האירופי. ויילס, סקוטלנד וצפון אירלנד היו אזורים בפני עצמם לצורך ועדה זו, אולם באנגליה נדרשה חלוקה לאזורים יותר קטנים. ניצחון מפלגת הלייבור בשנת 1997 הביא לחלוקת אנגליה לאזורי ממשל בהתאם למצע המפלגה (וכן להשבת הבחירה הישירה באזור לונדון רבתי).

סמכויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1998 הוקמו האסיפות האזוריות של אנגליה בכל אחד ואחד מאזורי אנגליה. למעט באזור לונדון רבתי, האסיפות אינן נבחרות בבחירות ישירות, וסמכויותיהן מוגבלות. בכל אזור ואזור יש משרד ממשלתי אזורי בעל סמכויות בתחום התעשייה, התעסוקה, החקלאות, התחבורה ואיכות הסביבה. חברי האסיפות האזוריות ממונים על ידי חברי מועצה בכל אזור.

מאז 1999 כל אזור ואזור מהווה אזור בחירה לפרלמנט האירופי.

אסיפות נבחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1998 נערך באזור לונדון רבתי משאל עם בו הוחלט על הקמת אסיפה נבחרת לאזור (אסיפת לונדון) וזו הוקמה בשנת 2000 במסגרת רשות לונדון רבתי (בראשה עומד ראש עיריית לונדון). משאל עם בעניין נערך בשנת 2004 בצפון אנגליה, ובצפון מזרח אנגליה, אולם ההצעה להקים אסיפה נבחרת נדחתה במשאלים אלה. התוכנית לקיים משאלים בייתר האזורים בוטלה בעקבות ההחלטה. בעקבות כישלון משאלי העם הוחלט לבטל את האסיפות הנבחרות עד שנת 2010 (למעט באזור לונדון רבתי), ולהעביר את סמכויותיהן לרשויות המקומיות.

תת-חלוקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל אזור ואזור מחולק לאזורי מטרופולינים ואזורים שאינם מטרופולינים בהתאם לחלוקות ההיסטוריות של האזורים השונים. במסגרת חלוקה זו האזורים מחולקים למחוזות מטרופוליניים, מחוזות שייר ורשויות יונטריות. אלה, בתורם, מחולקים למחוזות המחולקים בתורם לתת-מחוזות. אזור לונדון רבתי מחולק לרבעים.

רשימת האזורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. מזרח המידלנדס
  2. מזרחה של אנגליה
  3. לונדון
  4. צפון מזרח
  5. צפון מערב
  6. דרום מזרח
  7. דרום מערב
  8. מערב המידלנדס
  9. יורקשייר והאמבר

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הממלכה המאוחדת Flag of the United Kingdom.svg