אומנות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אומנות

אומנות (אֻמָּנוּת, להבדיל מאָמָּנוּת) היא מלאכה הנעשית על ידי בעל מקצוע שהגיע לדרגת מומחיות בתחומו (אֻמָּן, להבדיל מאָמָּן). מבחינה פילוסופית ההבדל בין אמנות לאומנות הוא ערך השימוש שלה. יצירת אומנות נוצרה על מנת להשתמש בה שימוש מעשי. לדוגמה: כוס יכולה להיות יצירת אומנות אך מה שמבדיל אותה מיצירת אמנות היא שהאומן לא יכול לעשות כוס עם חור בתחתית משום שזה יפגע באפשרות השימוש היעודית של הכוס - שתייה, לעומת אמן שיכול לייצר כוס עם חור ללא שיקול אם זה יפגע באפשרות של השימוש שבה. באמנות - השימוש אינו מהווה שיקול בעת היצירה ובמחשבה על התוצר הסופי. הרחבה בנושא זה ניתן לראות בעבודותיו של מרסל דושאן, ביקורת כוח השיפוט של עמנואל קאנט ועוד הוגים ואמנים רבים וטובים.

בימי הביניים התפתחו הגילדות - אגודות של אומנים העוסקים באותו תחום, שמטרתן להגן על האינטרסים המשותפים שלהם ולקיים כללי אתיקה בין חברי האגודה.

אומנות ביהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהתאם להלכה חובה על האב ללמד את בנו אומנות (לאו דווקא באופן אישי, ניתן גם באמצעות מורה שהוא שליחו של האב). חובה זו וחשיבותה מפורטים בתלמוד הבבלי (מסכת קידושין, כ"ט, א'):

האב חייב בבנו: למולו, לפדותו וללמדו תורה ולהשיאו אישה וללמדו אומנות. ויש אומרים: אף להשיטו במים. ר' יהודה אומר: כל שאינו מלמד את בנו אומנות, מלמדו ליסטות. "ליסטות" סלקא דעתך? אלא: כאילו מלמדו ליסטות.

כלומר, לשיטת התוספתא המצוטטת בגמרא, האב חייב ללמד את בנו מקצוע. אחרת, אדם חסר מקצוע, וחסר יכולת להרוויח את לחמו בדרכים המקובלות (והלגיטימיות, לשיטת בעל התוספתא), יהפוך לשודד. הדבר נכתב בקשר למצוות שמתקיימות בבן, אך מוטלות על האב - כלומר, לדעת רב יהודה (שמביא את התוספתא), רכישת מקצוע היא מצווה, וחשובה בדיוק[דרוש מקור] כמו ברית מילה, פדיון הבן ולימוד תורה.

P culture.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא תרבות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.