איבר (תחביר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

איבר הוא משפט עצמאי המהווה חלק מהמשפט המאוחה (או משפט מחובר, ראו: תחביר עברי). לדוגמה, במשפט:"דני הלך לים, ויוסי הלך לבית-הספר." שני איברים:"דני הלך לים" ו-"ויוסי הלך לבית-הספר."

בכל משפט מאוחה יש שני איברים או יותר ונהוג לסמן אותם באותיות הא"ב, כלומר איבר א', איבר ב', איבר ג' וכדומה.

בין האיברים במשפט המאוחה יבוא בדרך כלל פסיק (,) אלא-אם -כן האיברים קצרים[1].

בין האיברים קיים קשר לוגי המובע באמצעות מילות קישור או מובן לפי ההקשר הנסיבתי.

אין לבלבל בין איבר לבין פסוקית, הגם ששניהם מכונים באנגלית "clause".

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Kamats.PNG ערך זה הוא קצרמר בנושא בלשנות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.