איל"י - האגודה הישראלית ללימודי יפן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לוגו האגודה הישראלית ללימודי יפן
כנס ההשקה של איל"י, האוניברסיטה העברית, מאי 2012
כנס ההשקה של איל"י, האוניברסיטה העברית, מאי 2012

איל"י - האגודה הישראלית ללימודי יפן (איל"י: The Israeli Association of Japanese Studies) היא עמותה המשמשת כאכסניית-על לכלל ציבור חוקרי יפן בישראל. האגודה שואפת להקנות ידע ולעודד את הפעילות המחקרית הישראלית, על הדיסציפלינות השונות שלה, בתחום יפן ותרבותה.

פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

האגודה נוסדה בשנת 2012 על ידי חוקרי יפן ובראשם פרופ' רותם קובנר ופרופ' ניסים אוטמזגין, וחברים בה כיום כ-150 חוקרים, מרצים, מורים ותלמידים מן האקדמיה ומחוצה לה. הקמת האגודה בשנת הששים לכינון היחסים בין ישראל ויפן, נבעה מההכרה שלימודי יפן, כמו שאר הלימודים האסיאניים בישראל, סובלים מפיצול הנגרם מעצם היותם חלק אינטגרלי מחוגים אזוריים רחבים יותר, כמו גם מטבע הריחוק הגיאורפי בין המוסדות השונים בהם הם נלמדים (האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת בר-אילן, המכללה האקדמית בית ברל, ומכללת תל חי).

מטרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטרת האגודה היא ליצור קהילה מחקרית פורה ותוססת בתחום של לימודי יפן בישראל. בהמשך לסדר היום בעת ייסודה, האגודה משמשת כגוף מקשר ומתאם בין המוסדות השונים בהם מוצעים לימודי יפן, מסייעת לקידום השיח האקדמי בין החוקרים והתלמידים בתחום, מארגנת ימי עיון ספציפיים ללימודי יפן, מקדמת את הוראת השפה היפנית, מייצגת את התחום אל מול גופים רלוונטיים ואגודות אקדמיות בינלאומיות, ומהווה אמצעי לחיזוק המעמד הלאומי והבינלאומי של לימודי יפן בישראל. האגודה מנוהלת על ידי ועד מנהל בן 11 חברים הנבחר מידי שלוש שנים על ידי האספה הכללית, ובראשו עומד יושב ראש אשר מוביל את פעילותה השוטפת של האגודה ומנהל את ישיבות הוועד. בנוסף, לאגודה נשיא כבוד המהווה דמות יצוגית ומלכדת ומסייע לה בהשגת מטרותיה בתוקף מעמדו, קשריו והשגיו.

האגודה מפרסמת את כתב העת המקוון Innovative Research in Japanese Studies, וכן ניוזלטר באנגלית Nikki וירחון מקוון בעברית בשם רשומון. האגודה מקיימת כנסים דו-שנתיים בהם נוטלים חלק חוקרי ותלמידי יפן מהארץ והעולם, והפתוחים גם לקהל הרחב, וכן כנסים וסדנאות בנושאים ספציפיים. בשנים האחרונות הוקדשו הכנסים בין השאר לנושאים הבאים: ששים שנה ליחסי ישראל-יפן; אורבניות, המרחב האורבני, תרבות אורבנית ביפןֲ; כיוונים חדשים בלימודי יפן; גלפגוזיציה של יפן? אתגרי ההשתתפות ומחיר הבידוד; אלוהיות ביפן; רטרוספקטיבה של תקופת הייסיי. בנוסף, האגודה שמה דגש על קידום תלמידי מחקר. במסגרת זו היא מקיימת מדי שנה סדנה מתודולוגית לתלמידים מתקדמים בנושא יפן. כמו כן, מנהלת האגודה את ביצוע מבחן הבקיאות השנתי בשפה היפנית (JLPT) וכן מפגש נאומים ארצי דו-שנתיים.

בעלי תפקידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשיאי כבוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

יושבי ראש[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשי הוועדה האקדמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ד"ר מיכל דליות-בול (2012-15)
  • ד"ר שלמית בז'רנו (2015-18)
  • ד"ר אלון לבקוביץ (2018 -)

הוועד המנהל[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ד"ר דני אורבך (2018 -)
  • ד"ר גיא אלמוג (2018 -)
  • ד"ר אורי ברטל (2014 - )
  • ד"ר ארז גולני סולומון (2018 -)
  • מר' נמרוד חייט (2018 -)
  • ד"ר יונה סידרר (2018 -)
  • ד"ר גיא פודולר (2018 -)
  • ד"ר ליאורה צרפתי (2018 -)
  • גב' ליהיא לסלו (2018 -)

מַזְכִּירוּת אקדמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גב' דפנה סרבקי (2012-13)
  • גב' שיר דוד (2012-13)
  • גב' שיר שפירא (2014-15)
  • גב' מיטל דבש (2015-2016)
  • גב' ליהיא לסלו (2016-17)
  • מר עמוס ויניקוף (2018 - )

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]