אוניברסיטת חיפה

אוניברסיטת חיפה
סמליל אוניברסיטת חיפה
מעבדת המחקר של IBM בחיפה ולצידה מגדל אשכול והמשכן לאמנויות ע״ש ראובן הכט
מעבדת המחקר של IBM בחיפה ולצידה מגדל אשכול והמשכן לאמנויות ע״ש ראובן הכט
אוניברסיטת מחקר ציבורית
תקופת הפעילות 1963–הווה (כ־61 שנים)
מייסדים אבא חושי עריכת הנתון בוויקינתונים
בעלי תפקידים
נשיא פרופ' רון רובין
רקטור פרופ' גור אלרואי
סטודנטים
כלל הסטודנטים 17,500
סטודנטים לתואר ראשון 8500
סטודנטים לתואר שני 8000
סטודנטים לתואר שלישי 1000
סטודנטים מתוקצבים 15,210[1] (נכון לתשע"ג)
מיקום
מיקום הר הכרמל, חיפה
מדינה ישראלישראל ישראל
קואורדינטות 32°45′42″N 35°01′09″E / 32.761601°N 35.019304°E / 32.761601; 35.019304
Haifa.ac.il
(למפת חיפה רגילה)
 
אוניברסיטת חיפה
אוניברסיטת חיפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
סמליל האוניברסיטה עוצב במקור על ידי דינה מרחב ב-1966 ושימש עד ראשית 2018, עת הוחל השימוש בסמליל הצבעוני יותר. בשנת 2024 הושק הלוגו החדש של האוניברסיטה.
הסמליל עד לשנת 2024
מבט על מגדל האוניברסיטה מפארק נשר
טקס הנחת אבן הפינה לאוניברסיטת חיפה, 21 באוקטובר 1965
בניין רבין
האגף החדש בספריית אוניברסיטת חיפה - נפתח במרץ 2011

אוניברסיטת חיפה היא אוניברסיטת מחקר ציבורית השוכנת בחיפה. הקמפוס העיקרי שלה הוא קמפוס הר הכרמל השוכן על הר טללים (מפסגות הר הכרמל), ואליו נוספים הקמפוס הטכנולוגי בלב רובע החדשנות של חיפה, וארבע תחנות מחקר ימיות. האוניברסיטה הוקמה כמכון אוניברסיטאי בשנת 1963, ובשנת 1972 הוכרזה כאוניברסיטה עצמאית, והייתה למוסד האקדמי השישי שהוקם בישראל, ולאוניברסיטה הרביעית. באוניברסיטה לומדים כ-17,000 סטודנטים לכל התארים, ובה שש פקולטות, עשרה בתי ספר, 59 חוגים, 57 מכוני מחקר ותוכניות נוספות. באוניברסיטה שוכנת הספרייה האוניברסיטאית הגדולה בישראל.

בשנת 2022 הכריזה האוניברסיטה על מחויבות למאבק הגלובלי לקידום קיימות חברתית וסביבתית ולעמידה במדדי האו"ם להתפתחות בת קיימא של האנושות (SDG) באמצעות מחקר, עשייה ציבורית וחברתית והוראה – האוניברסיטה הראשונה בישראל שעשתה זאת. במדד הקיימות לשנת 2022 של המגזין Times Higher Education, דורגה אוניברסיטת חיפה בין המקומות 201–300, הדירוג הגבוה ביותר לשנה זו של אוניברסיטה ישראלית.

תולדות האוניברסיטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המכון האוניברסיטאי של חיפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

"המכון האוניברסיטאי של חיפה" הוקם בשנת 1963 תחת חסותה האקדמית של האוניברסיטה העברית בירושלים, ביוזמת ראש עיריית חיפה אבא חושי ומנהל מחלקת החינוך העירונית, משה רינות ובאחריותה התקציבית של העירייה[2]. ההסכם על הקמת המכון קבע כי המכון יעניק לבוגריו בפקולטה למדעי הרוח ובפקולטה למדעי החברה תואר בוגר אוניברסיטה של האוניברסיטה העברית. מקום משכנו של המכון היה בבית ארדשטיין ברחוב י. ל. פרץ שבהדר הכרמל. "המכון האוניברסיטאי של חיפה" זכה להצלחה כבר בשנותיו הראשונות ותלמידים רבים מצפון הארץ ביקשו ללמוד בו[3]. תוך שנים ספורות נעשה הבית צפוף מלהכיל את כל הסטודנטים, ובעקבות זאת הועבר המכון האוניברסיטאי לכרמל, למבנה שבו שוכן בשנות האלפיים בית הספר "עירוני ה". באוקטובר 1965 נכתבה מגילת אבן הפינה לקמפוס במקומו הנוכחי, שנבנה על אדמות הח'רייבה שנרכשו על פסגת הכרמל, והיה מיועד להיות שטח ירוק[4]. המנכ"ל והנשיא הראשון של האוניברסיטה היה אליעזר רפאלי.

בשנת תשכ"ה (1964) למדו במכון 472 סטודנטים, ותוך שש שנים הוכפל מספרם פי שישה - בשנת תש"ל (1970) מנה המכון 2,794 סטודנטים. המחזור הראשון של האוניברסיטה סיים בשנת התשכ"ז (1967) וכלל 61 בוגרים. בשנת תשל"א (1971) הונהגו לראשונה תוכניות לימוד לתואר מוסמך אוניברסיטה בשלושה חוגים. הטקס האחרון של הענקת התעודות מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים, שנערך בשנה זאת, ציין את תום תקופת החסות שבמהלכה סיימו 1,826 סטודנטים לימודים לתואר ראשון ו-457 סטודנטים קיבלו תעודת הכשרה בהוראה. שנה לאחר מכן, תשל"ב (1972), זכתה אוניברסיטת חיפה להכרה אקדמית מטעם המועצה להשכלה גבוהה.

עצמאות אקדמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת תשל"ב (1972), קיבלה אוניברסיטת חיפה הכרה אקדמית וזכתה לעצמאות אקדמית מלאה. באותה השנה, עמד מספר חברי הסגל האקדמי על 265 משרות. עם הקמת האוניברסיטה, אושרו הפקולטה למדעי הרוח, הפקולטה למדעי החברה, בית הספר לחינוך ובית הספר לעבודה סוציאלית. כמו כן, אושרו החוגים הנוספים הבאים: מקרא, ספרות עברית ולשון עברית, היסטוריה של עם-ישראל, היסטוריה כללית, שפה וספרות אנגלית, שפה וספרות ערבית, היסטוריה של ארצות האסלאם, פילוסופיה, שפה וספרות צרפתית, אמנות, חינוך, פסיכולוגיה, גאוגרפיה, סוציולוגיה, מדע המדינה, כלכלה וסטטיסטיקה. ב-14 מהחוגים הונהגו גם תוכניות לימודים לתואר מוסמך. בשנת תש"מ (1980) הונהגה התוכנית הראשונה ללימודים לקראת תואר דוקטור בחוג לפסיכולוגיה. בשנת 1984 נחנך מוזיאון ראובן ועדית מוזיאון הכט.

התפתחות האוניברסיטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוניברסיטת חיפה לומדים כ-17 אלף סטודנטים בשש פקולטות וחוקרים בה למעלה מ-600 חברי וחברות סגל אקדמי בכיר. בשנת 2000 הוקמה הפקולטה למדעי הטבע. בשנת 2007 הקימה האוניברסיטה את בית הספר למדעי הים על שם ליאון צ'רני, שהוא בית הספר היחיד באקדמיה הישראלית שמוקדש כולו לחקר הים, ופועלים בו החוגים לביולוגיה ימית, מדעים גיאו-ימיים, ציווילזציות ימיות, טכנולוגיות ימיות ולימודים בביטחון לאומי ואסטרטגיה ימית. בשנת 2012, זכתה אוניברסיטת חיפה במכרז של המל"ג להובלת המרכז הישראלי לחקר הים התיכון, קונסורציום בו שותפים הטכניון, מכון ויצמן, האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בן-גוריון, אוניברסיטת בר-אילן, המרכז האקדמי רופין, המכון לחקר ימים ואגמים והמכון הגאולוגי. בשנת 2014 הקימה האוניברסיטה את מרכז הלמסלי לחקר הים התיכון. בשנת 2013 נבחרה האוניברסיטה על ידי המל"ג להוביל את מרכז המצוינות לחקר החינוך בחברת המידע החדשה. בנוסף לחוקרי אוניברסיטת חיפה, במרכז חברים חוקרים מהטכניון, אוניברסיטת בן-גוריון והמרכז הבינתחומי הרצליה.

החל מראשית שנות ה-90 מעניקה האוניברסיטה תוארי מוסמך אוניברסיטה (MA) לחניכי המכללה לביטחון לאומי של צה"ל. החל משנת 2005 צוערי קורס הקצינים של חיל הים לומדים באוניברסיטת לתואר ראשון ובין השנים 2007 עד 2019 העניקה האוניברסיטה תואר ראשון לחניכי תוכנית חבצלות. בשנת 2008 החלה האוניברסיטה במסלול ייחודי לתואר ראשון לצוערי קורס הקצינים של משטרת ישראל. בשנת 2017 הוענק לאוניברסיטה אות מגן המילואים של הרמטכ"ל, שמוענק למוסדות על העידוד והתמיכה שמעניקה האוניברסיטה לסטודנטים וחברי סגל שמשרתים במילואים[5].

בשנת 2009 חנכה האוניברסיטה מבנה נוסף ב"קמפוס הנמל"[6] שבעיר התחתית בחיפה, במבנה ההיסטורי של מס ההכנסה. בזכות קרבתו לתחנת הרכבת, הפך קמפוס הנמל ליעד אטרקטיבי לסטודנטים מכל רחבי הארץ.

בשנת 2015 חתמה אוניברסיטת חיפה על הסכם עם אוניברסיטת (EAST CHINA NORMAL UNIVERSITY (ECNU, האוניברסיטה הגדולה במחוז שאנגחאי, על הקמה של מרכז מחקר משותף לשתי האוניברסיטאות ובשנת 2016 הוקם בקמפוס בשאנגחאי הבניין של המרכז המשותף – הראשון מסוגו בין מוסד אקדמי ישראלי וסיני[7]. בשנת 2017 הודק הקשר בין האוניברסיטה ומערכת ההשכלה הגבוהה בסין, בעקבות הסכם לשיתוף פעולה שנחתם עם האקדמיה הסינית למדעים.

בתחילת שנת הלימודים האקדמית תשפ"ג, נפתח קמפוס העיר הטכנולוגי של האוניברסיטה על שם לורי לוקיי והחלה לפעול בו לראשונה הפעילות האקדמית המלאה של החוגים למדעי המחשב ומערכות מידע.

מוקדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחודש מרץ 2022 אימצה האוניברסיטה חזון חדש שהגדיר מחויבות חברתית וסביבתית כיעד, והקימה מוקדים רב תחומיים אחדים: מוקד אקלים וקיימות סביבתית, המאגד את תחומי משבר האקלים, הסביבה והקיימות הסביבתית; מוקד חיפה לפוליטיקה של אי שוויון, העוסק באי־השוויון החברתי-כלכלי, בבחינת השפעותיה של המדיניות החברתית-כלכלית על התרחבותו, ועל אפשרויות צמצומו; המוקד למוח והתנהגות, התומך במחקר בסיסי וביישומים קליניים שעשויים להוביל לטיפולים חדשים למחלות נוירולוגיות, קוגניטיביות ופסיכיאטריות, ולהביא לשיפור קוגניטיבי ורווחה רגשית וחברתית; וקיימא, מרכז הכשרה ליזמות אימפקט.

האוניברסיטה הקימה אתר ייעודי המרכז את כלל הפעילויות המחקריות, האקדמיות והמנהלתיות שלה הקשורות ל-17 מדדי האו"ם להתפתחות בת קיימא של האנושות (SDG). באתר ניתן למצוא דוחות שנתיים, פעילות מחקרית וחברתית ועוד.

החל משנת הלימודים תשפ"ג פתחה האוניברסיטה אשכול קיימות וסביבה, במסגרת אשכולות העשרה הפתוחים לסטודנטים. במסגרת האשכול מועברים קורסים כגון אדם, חברה וסביבה; אקטיביזם סביבתי; עוני וקיימות בראיה בינתחומית ועוד.

בשנת 2023 הוקם בית הספר למדעי הסביבה, שאיחד את החוגים לגאוגרפיה ולימודי הסביבה והחוג לניהול משאבי טבע וסביבה.

סמל האוניברסיטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל האוניברסיטה עוצב בשנת 1966 על ידי דינה מרחב, כנהוג בקרב האוניברסיטאות בישראל הכיל את האותיות הראשונות של שם המוסד. עיצובן של האותיות מסמל את פסגות הכרמל ובסמל שלוש שפות המסמלות את החברה הישראלית הרב תרבותית שמתבטאת בנוף הקמפוס

בשנת 2024, אחרי תהליך מיתוג מחדש, הושק לוגו מחודש לאוניברסיטה.

תחנת הרכבלית באוניברסיטת חיפה

רכבלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – רכבלית

באפריל 2022 נפתחה בחלק המערבי של הקמפוס תחנה F של הרכבלית, תחנת אוניברסיטת חיפה, שמקשרת בין מרכזית המפרץ בתחנה התחתונה, דרך הטכניון בשתי התחנות שבה. מהתחנה ניתן להגיע לאתרים בתוך הקמפוס ומחוצה לו. התחנה מחוברת באמצעות גשר הולכי רגל מעל שדרות אבא חושי וניתן להגיע עליו לנקודת תצפית לצפייה על הים.

קמפוסים ותחנות מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעבר פרשה האוניברסיטה את חסותה על מכללת עמק יזרעאל, מכללת תל חי ועל קורסים במכללת הגליל המערבי. חסות אקדמית זו הופסקה עם הפיכתן של שתי המכללות הראשונות לעצמאיות והמעבר של מכללת הגליל המערבי להיות תחת חסות אקדמית מלאה של אוניברסיטת בר-אילן.

קמפוס הר הכרמל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקמפוס הר הכרמל שוכנות הפקולטות למדעי הרוח, למדעי החברה, מדעי הטבע, מדעי הרווחה והבריאות, חינוך ומשפטים, המכינה, בית הספר הבינלאומי ומוזיאון הכט והוא מקום מושבה של הנהלת האוניברסיטה. עוד בימיו של המכון האוניברסיטאי, החלה בניית הקמפוס האוניברסיטאי על רכס הכרמל. בראשית ימיה של האוניברסיטה, נמסר תכנון הקמפוס לאדריכל הברזילאי אוסקר נימאייר ששהה באותה עת בישראל. נימאייר הכין את הסקיצה הראשונית למבני האוניברסיטה, אך בשל סיבות שונות לא הגיע לשלב התכנון המפורט. את מלאכת התכנון קיבל לידיו האדריכל הישראלי שלמה גלעד שנסוג מתוכניתו של נימאייר והותיר ממנה חלקים בודדים, כדוגמת הבניין הראשי, המכיל תחת קורת גג אחת את רוב הפעילויות האוניברסיטאיות ויועד להכיל 10,000 סטודנטים וכן את מגדל אשכול, המזוהה עם האוניברסיטה, שהיה לבניין הגבוה בחיפה עד לשנת 2002.

מיקומה של האוניברסיטה על רכס הכרמל והתוכנית להקמת המגדל על פי הסקיצה של נימאייר, הביאו לביקורת עזה מצד רשות שמורות הטבע אשר ניסתה לגייס את דעת הקהל ואת הכנסת למאבק נגד התוכנית[8].

ראשית הבנייה הייתה בשנת 1966 עם התחלת בנייתו של הבניין הרב-תכליתי הממוקם במרחק של שישה קילומטרים ממרכז העיר. בנייה זו נסתיימה כעבור שנתיים בשנת 1968, והחלה בניית בניין המדרגה, שאף נמשכה כשנתיים. הבניין הרב-תכליתי הכיל כיתות לימוד, אולמות, מעבדות, ספרייה עם 110,000 כותרים, ומתחם הסעדה.

בשנת 1969 החלה בניית הבניין הראשי שנסתיימה בשנת 1973, ובשנה זו החלה גם בניית מעונות הסטודנטים, שבנייתם נסתיימה כשנה לאחר מכן. ב-1974 החלה בנייתו של מגדל אשכול שנסתיימה בשנת 1978 והפכה את המגדל, המתנשא לגובה 90 מטרים לסימן ההיכר של האוניברסיטה בכלל ושל רכס הכרמל בפרט.

קמפוס העיר ע"ש לורי לוקי[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאמור, כחלק מחזון האוניברסיטה להפוך לחלק אינטגרלי מהמרחב העירוני, ובמטרה להנגיש את רובע ההי-טק והסטארט-אפים בעיר לסגל ולסטודנטים, הושק ב-23.10.2022, קמפוס העיר הטכנולוגי של האוניברסיטה על שם לורי לוקיי, המאכלס את הפעילות של האוניברסיטה בתחום מדעי הנתונים. הקמפוס בנוי במתכונת של קמפוס עירוני, המשתלב במרקם העירוני של רובע החדשנות הפועל בנמל חיפה והוא מורכב משלושה קומפלקסים, הנמצאים במרחק של כמה מאות מטרים זה מזה.

  • בניין דילן ברחוב הנמל 16, המהווה את מתחם הכיתות והלימודים המרכזי של הסטודנטים.
  • המתחם הטכנולוגי ע"ש פול (שמואל) והרטה עמיר: קומפלקס הבניינים ברחוב הנמל 63–67, בו שכן בניין מס ההכנסה ההיסטורי, המאכלס את מזכירויות החוגים, חדרי חברי וחברות הסגל, מעבדות ועוד.
  • בניין ברחוב פלמר 4, שנמצא בשיפוץ וצפוי לאכלס מעבדות ומרחבי לימוד נוספים.

חיא"ל (חקר ימים ואגמים לישראל)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2015 הקימה האוניברסיטה, במסגרת מרכז הלמסלי לחקר הים התיכון, מעבדות לחקר המים העמוקים במבנה של המכון לחקר ימים ואגמים לישראל (חיא"ל). במסגרת ההסכם הוחלט על שיתוף פעולה ראשון מסוגו שבו מעבדות של אוניברסיטת מחקר מוקמות בתוך מבנה של מכון לאומי, כך שחוקרי שני המוסדות יוכלו לשתף פעולה ביניהם. במסגרת שיתוף הפעולה, חוקרי האוניברסיטה נעזרים ב"בת גלים", ספינת המחקר של המכון.

תחנת מוריס קאהן לחקר הים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחנת המחקר פועלת בכפוף לבית הספר למדעי הים על שם ליאון צ'רני ממוקם בקיבוץ שדות ים, בסמיכות למרכז מגלים והמשרדים הראשיים של עמותת אקואושן. התחנה תומכת בפעילותם של חיא"ל, בית הספר למדעי הים ורשות העתיקות ובשיתוף פעולה ביניהם בחקר חוף הים התיכון. התחנה אחראית לפעילויות הצלילה של בית הספר ומצוידת בציוד חדיש ועדכני, התחנה מנוהלת בהתאם לסטנדרטים בין לאומיים לצלילה מדעית של ה-AAUS[9].

קמפוס ECNU בשנגחאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2018 חנכה אוניברסיטת חיפה קמפוס משותף בשנגחאי עם אוניברסיטת EAST CHINA NORMAL UNIVERSITY) ECNU). הקמפוס, שמשתרע של שטח של 4500 מ"ר, הוקם כחלק מ-Zizhu International Education Park שבעיר הסינית, ומתמקד בלימודים בינתחומיים חדשניים בביו-רפואה, מדעי המח, מדעי הסביבה ועוד.

זהו צעד נוסף בהסכם שנחתם בין שתי האוניברסיטאות בשנת 2015 המאפשר לחוקרים מחיפה ומסין להתמודד יחדיו על מענקי מחקר של ממשלת סין, שמשקיעה, על פי ההערכות, למעלה מ-40 מיליארד דולר בשנה במחקרים מדעיים. ההסכם כלל גם חילופי סטודנטים ומרצים בין האוניברסיטאות.

יחידות אקדמיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטודנטיות באוניברסיטת חיפה - צילום של משה גרוס משנת 1965

הפקולטה למשפטים

  1. בית הספר למשפטים
  2. בית הספר לקרימינולוגיה

הפקולטה למדעי הרוח

  1. החוג לאמנות
  2. החוג לארכאולוגיה
  3. החוג להיסטוריה כללית
  4. החוג להיסטוריה של המזרח התיכון
  5. החוג ללימודי ארץ ישראל
  6. החוג ללימודי אסיה
  7. החוג ללימודים רב תחומיים
  8. החוג ללשון עברית
  9. החוג למוזואולוגיה
  10. החוג למוזיקה
  11. החוג למידענות וספרנות
  12. החוג למקרא
  13. החוג לספרות עברית והשוואתית
  14. החוג לפילוסופיה
  15. החוג לשפה וספרות אנגלית
  16. החוג לשפה וספרות ערבית
  17. החוג לשפה וספרות צרפתית (לא נפתח בשנת הלימודים תשע"א)
  18. החוג לשפות זרות
  19. החוג לתולדות האמנות
  20. החוג לתולדות עם ישראל
  21. החוג לתיאטרון

הפקולטה לחינוך

  1. החוג לייעוץ והתפתחות האדם
  2. החוג ללמידה, הוראה, והדרכה
  3. החוג לחינוך מיוחד
  4. החוג ללקויות למידה
  5. החוג למנהיגות בחינוך
  6. החוג לחינוך מתמטי

הפקולטה למדעי החברה

  1. בית הספר למדע המדינה
  2. בית הספר למנהל עסקים
  3. החוג לגאוגרפיה ולימודי סביבה
  4. החוג לכלכלה
  5. החוג למדעי המחשב
  6. החוג למערכות מידע
  7. החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה
  8. החוג לסטטיסטיקה
  9. בית הספר למדעי הפסיכולוגיה
  10. החוג לתקשורת
  11. בית הספר לקרימינולוגיה

הפקולטה למדעי הטבע

  1. החוג לביולוגיה
  2. החוג לנוירוביולוגיה ואתולוגיה
  3. החוג לביולוגיה אבולוציונית וסביבתית
  4. החוג למתמטיקה
  5. החוג לפיזיקה
  6. החוג לביולוגיה ימית
  7. החוג לביולוגיה של האדם
  8. החוג למדעים גיאו-ימיים
  9. החוג להוראת המדעים
  10. החוג לציוויליזציות ימיות

הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות

  1. בית הספר לעבודה סוציאלית
  2. בית הספר לבריאות הציבור
  3. בית הספר לטיפול באמצעות האומנויות
  4. החוג לבריאות נפש קהילתית
  5. החוג להפרעות בתקשורת
  6. החוג לגרונטולוגיה (מדעי הזיקנה)
  7. החוג לסיעוד
  8. החוג לפיזיותרפיה
  9. החוג לריפוי בעיסוק
  10. החוג לשרותי אנוש

בית הספר למדעי הים

  1. ביולוגיה ימית
  2. מדעים גאו-ימיים
  3. טכנולוגיות ימיות
  4. לימודי ביטחון לאומי ואסטרטגיה ימית

בית הספר ללימודים מתקדמים ע"ש בלום

פקולטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפקולטה למדעי הרוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפקולטה הוקמה בשנת 1972, עם הקמת האוניברסיטה ובה 10 חוגי לימוד. נכון לשנת 2017, יש בפקולטה 30 חוגים ושני בתי ספר. הפקולטה למדעי הרוח מפעילה את תוכנית "דרך הרוח" – תוכנית שבה כלל תלמידי האוניברסיטה מכלל הפקולטות לומדים קורסים בסיסיים במדעי הרוח, במטרה להרחיב את הדעת ולפתוח אשנב להשכלה רחבה יותר ולנושאים שהם מחוץ לתחום ההתמחות הרגיל של התלמיד.

הפקולטה לחינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפקולטה לחינוך הוקמה כבית ספר לחינוך, עם הקמת האוניברסיטה, עוד כמכון האוניברסיטאי תחת האוניברסיטה העברית, בשנת 1963.

בית הספר לחינוך הפך לפקולטה בשנת 1995 כביטוי למעמד המרכזי שמייחסת אוניברסיטת חיפה לתחום החינוך. זוהי הפקולטה לחינוך הגדולה בישראל ולה שישה חוגים: החוג לחינוך מיוחד, החוג לייעוץ והתפתחות האדם, החוג ללמידה, הוראה והדרכה, החוג למנהיגות ומדיניות בחינוך, החוג ללקויות למידה והחוג לחינוך מתמטי. על פי דירוג שנחאי לשנת 2023, הפקולטה לחינוך מדורגת ראשונה בארץ בין כל בתי הספר לחינוך ובמקומות 51–75 בעולם[10]

הפקולטה למשפטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפקולטה הוקמה בשנת 1990 על ידי פרופ' יצחק זמיר, דיקן הפקולטה הראשון, לשעבר היועץ המשפטי לממשלה ולימים שופט בית המשפט העליון. בשנת 1996 התקיים טקס הבוגרים הראשון של הפקולטה. בפקולטה 3 מרכזי מחקר: המרכז לבריאות, משפט ואתיקה (1995), המרכז למשפט וטכנולוגיה (1998) והמרכז לפשיעה, משפט וחברה (1998) ומגוון קליניקות משפטיות החל משנת 2002. הפקולטה מפרסמת 3 כתבי עת, "משפט וממשל" (1992), "הארת דין" (2004) ו"דין ודברים" (2005). הפקולטה דורגה בין 100 בתי הספר למשפטים הטובים בעולם בדירוג של מדד SSRN בשנת 2008[11]. בשנת 2007 ובשנת 2008 דורגה פקולטה זו בין 10 המובילות בעולם מחוץ לארצות הברית (על פי מדד SSRN)[12].

הפקולטה למדעי החברה ע"ש שמואל והרטה עמיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפקולטה הוקמה בשנת 1972 עם הקמת האוניברסיטה ופעלו בה שבעה חוגים. נכון לשנת 2017, פועלים בפקולטה 14 חוגים ושני בתי ספר. החל משנת 2016, בעקבות תרומתם הנדיבה של שמואל והרטה עמיר, נקראת הפקולטה על שמם.

הפקולטה למדעי הטבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפקולטה למדעי הטבע הוקמה בשנת 2000 ויש בה 11 חוגים ולמעלה מ-40 מעבדות מחקר שונות. הפקולטה מתמקדת בשלושה תחומים: מדעי החיים, מדעים מדויקים ומדעים גיאו ימיים.

הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות אושרה להקמה על ידי מוסדות האוניברסיטה והמועצה להשכלה גבוהה בשנת הלימודים תשנ"ו (1996-1995) ונקראה בהקמתה הפקולטה ללימודי רווחה ובריאות. בפקולטה שלושה בתי ספר ושבעה חוגים. בית הספר לבריאות הציבור, בית הספר לעבודה סוציאלית, בית הספר לטיפול באמצעות אומנויות, החוג לשירותי אנוש, החוג ללימודי זקנה, החוג לריפוי בעיסוק, החוג להפרעות בתקשורת והחוג לבריאות נפש קהילתית. במסגרת הפקולטה פועלים גם המרכז הקליני הבין-תחומי, שמשלב בין מחקר אקדמי ופעילות טיפולית בקהילה, והיחידה ללימודי המשך, המפעילה תוכניות להרחבת הידע והמיומנות של אנשי מקצוע בתחומי רווחה, בריאות ומשפחה.

בית הספר למדעי הים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הספר למדעי הים ע"ש ליאון צ'רני באוניברסיטת חיפה הוקם בשנת 2008 במטרה להכשיר את הדור הבא של חוקרי הים בדיסציפלינות השונות. בית הספר הוא בית ספר לתארים מתקדמים (מוסמך, דוקטורט ופוסט-דוקטורט) לחקר ולימוד הסביבה הימית. בשנת תשפ"ג מנה הסגל האקדמי והמנהלי כ-65 איש וכ-200 סטודנטים ישראלים וזרים לתארים מוסמך, דוקטורט ופוסט-דוקטורנט. בבית הספר פועלים שלושה חוגי לימוד: החוג למדעים גאו-ימיים ע"ש שטראוס, החוג לביולוגיה ימית והחוג לטכנולוגיות ימיות ע"ש האטר, וכן תוכנית מוסמך לביטחון לאומי ואסטרטגיה ימית.

בית הספר ללימודים מתקדמים ע"ש בלום[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוני 2022 נחנך בית הספר ללימודים מתקדמים ע"ש בלום (שהוקם הודות לתרומה של יו"ר חבר הנאמנים של האוניברסיטה בראד בלום). בהתאם לחזון האוניברסיטה, הכשרת תלמידי המחקר בבית הספר כוללת לא רק התמקדות אישית בתחום מחקר ספציפי, אלא גם פעילות אקדמית משותפת לכלל תלמידי המחקר של האוניברסיטה, קורסים משותפים בסוגיות גלובליות כמו הגירה או רווחה סביבתית ועוד פעילויות שיקנו ידע רחב על הסוגיות שעמן מתמודדת האנושות במאה ה-21, בנוסף לידע הספציפי של תחום המחקר.

בית הספר הבינלאומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הספר הבינ"ל מטפל בכ-1000 סטודנטים מכל רחבי העולם אשר מגיעים ללמוד במגוון תוכניות באנגלית באוניברסיטת חיפה. בנוסף, בית הספר הבינלאומי אמון על כלל ההסכמים הבינלאומיים ועל מערך של חילופי הסטודנטים במסגרתו סטודנטים ישראלים נוסעים, במהלך לימודיהם, למדינות אחרות, ללימודים של סמסטר אחד. בית הספר מציע 16 תוכניות מוסמך הנלמדות באנגלית, תוכניות אלה פתוחות גם לסטודנטים ישראלים בשכר לימוד ישראלי. בנוסף, בית הספר מציע מגוון של תוכניות קצרות טווח לסטודנטים בין לאומיים לתואר ראשון (Study Abroad). כלל התוכניות של בית הספר הבינלאומי פתוחות לסטודנטים ישראלים המבקשים ללמוד באנגלית בסביבה בינלאומית.

המכינה האוניברסיטאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

המכינה האוניברסיטאית הוקמה בסוף שנות ה-60 ומאז ועד היום עומד מספר בוגריה על רבבות של בוגרים, רובם המשיכו בהצלחה בלימודיהם האקדמיים. למכינה מגוון תוכניות לימוד וביניהן גם תוכניות ייעודיות לקבוצות אוכלוסייה שונות כמו "מכינת ערב" עבור סטודנטים העובדים במהלך היום, "מכינת 30+" לסטודנטים מבוגרים מהרגיל, "מכינה לתלמידים לקויי למידה" ועוד. תלמידי המכינה זוכים למעמד של סטודנטים בקמפוס, חברים באגודת הסטודנטים וזכאים למגוון הטבות. המכינה מלווה את הסטודנטים באמצעות שמירה על כיתות קטנות ויחס אישי, חונכות אישית, קואצ'ינג, מתן הנחות במגוון קורסים, הכשרות והעשרות כמו למשל קורסי פסיכומטרי ושפות ואף במסלולים מסוימים מציעה לתלמידיה מלגות.

רשות המחקר – מכונים ומרכזים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשות המחקר אחראית על קידום, עידוד וטיפוח המחקר האקדמי, תוך דגש מיוחד על הרחבת המחקר הממומן על–ידי קרנות מחקר וגופים ציבוריים. תחת רשות המחקר פועלים 70 מרכזי ומכוני המחקר של האוניברסיטה. ביניהם, מוסד הרצל לחקר הציונות ולימודה, המכון לארכאולוגיה ע"ש זינמן, המרכז הבינלאומי לבריאות, משפט ואתיקה, המרכז לחקר הביטחון הלאומי, המרכז למשפט וטכנולוגיה, מכון בוצריוס לחקר החברה וההיסטוריה הגרמנית בת זמננו, המרכז לחקר ולימוד הזיקנה והמרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית.

תוכניות מיוחדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תואר ראשון בשנתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המסלול החדש והראשון מסוגו בישראל יתקיים באוניברסיטת חיפה החל משנת הלימודים תשע"ח. תואר ראשון בשנתיים הוא תואר ראשון מלא, תקני, זהה בדרישות, בחתכי הקבלה, בחומר הנלמד, בקורסים ובכל דבר המאפיין תואר אקדמי שלימודיו אורכים שלוש שנים, מלבד שינוי אחד מהותי: הוא נלמד בשנתיים. בדומה לתארים הראשונים שנלמדים במשך שלוש שנים, גם במסלול לתואר ראשון בשנתיים לומדים הסטודנטים במשך 6 סמסטרים, אלא שבמסלול הזה הלימודים הם ברצף, כולל שני סמסטרי קיץ. המסלול החדש מוצע במגוון חוגים במדעי הרוח ומדעי החברה, כפעולה נוספת לחיזוק תחומים אלה ולשיפור האטרקטיביות שלהם לסטודנטים. מטרתו של המסלול המיוחד לאפשר לסטודנטים מצטיינים ושאפתניים לסיים את התואר במשך שנתיים בלבד, וכך לצאת לשוק העבודה או למחקר בתארים מתקדמים, שנה מוקדם יותר. באוגוסט 2016 פרסמה התאחדות הסטודנטים הארצית דו"ח של וועדת מומחים מטעמה שציינה כי תואר ראשון בשנתיים הוא צורך מרכזי של הסטודנטים.

מדעי הרוח הדיגיטליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדעי הרוח הדיגיטליים היא תוכנית ראשונה מסוגה בישראל שנפתחה בשנת הלימודים תשע"ח. התוכנית, שמעניקה תוארי B.Sc (בוגר במדעים), משלבת את תחומי הידע של מדעי הרוח והחוג למערכות מידע ממוחשבות ומטרתה להכשיר בוגרים שיודעים לשלב את יכולות התכנות וניהול המידע החדשניים ביותר עם תחומי הרוח המסורתיים כדי לייצר ידע חדש – בתחום האקדמי, אבל לא פחות חשוב מכך, בעולם התעסוקה שנשלט בימינו יותר ויותר על ידי ה-Big Data.

המעבר של תחומי הרוח המסורתיים לשימוש בטכנולוגיות חדישות הוא מהלך שמתרחש באוניברסיטאות הגדולות והמובילות בעולם, ולצד תוכנית הלימודים החדשנית, חוקרי אוניברסיטת חיפה מובילים פרויקטים מחקריים פורצי דרך שמשלבים בין התחומים כמו שימוש בטכנולוגיות סריקה חדשניות לפיענוח של טקסטים קדומים, דוגמת המגילות הגנוזות או הגניזה הקהירית, שילוב בין צילום תלת מימד וחישה מרחוק וארכאולוגיה, בינה מלאכותית וקריאת טקסטים ספרותיים, מציאות רבודה דרך הטלפונים החכמים שישמשו "מדריכים" במוזיאונים ועוד.

מב"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

לימודי ביטחון לאומי נועדו להקנות תואר שני לסגל הבכיר בצה"ל ובמערכות הביטחון השונות בתפקידי פיקוד וניהול בכירים, ולבכירי מערכות ציבוריות וממשלתיות במדינת ישראל. לימודי ביטחון לאומי מתמקדים בתחומי יסודות הביטחון הלאומי, הבנת הרקע המדיני והחברתי של בעיות ביטחון המדינה, לימודי ביטחון הפנים והחוץ: ביטחון לאומי, המזרח התיכון, מודיעין, החברה הישראלית, אכיפת חוק, פשיעה חוק וחברה, תכנון אסטרטגי, חברה וצבא בישראל, כלכלת ביטחון לאומי, תקשורת וביטחון, שחיתות פוליטית/ציבורית, אתיקה צבאית, עבריינות ופשיעה, משפט חוקתי ומינהלי וכדומה. התוכניות ללימודי ביטחון לאומי של מב"ל מיועדת לתלמידים אשר נשלחו ללימודיהם על ידי הגופים בהם הם משרתים, לא ניתן להתקבל לתוכניות אלו באופן עצמאי.

שגרירים ברשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2012 פתחה האוניברסיטה את התוכנית "שגרירים ברשת", תוכנית שמטרתה ללמד את הסטודנטים כיצד להשתמש במדיה החדשה כדי לספר את סיפורה האמיתי של מדינת ישראל, בדרך שהם רואים אותה. התוכנית החלה כתוכנית ללימודי תעודה, וכעבור שנתיים הפכה לתוכנית אקדמית תחת החוג ללימודים רב תחומיים. עם שדרוג התוכנית לתוכנית אקדמית, הסטודנטים עוסקים גם בחקר וניתוח סוגיות כמו מקורות האנטישמיות הישנה והחדשה, אסטרטגיות של הסברה, מיתוג, הרצאות מפי מומחים, סיורים במשרד החוץ ועוד. לתוכנית הישגים רבים: במהלך מבצע "עמוד ענן" הוקם חמ"ל הסברה שהציג את נקודת המבט הישראלית; ייזום משלחות הסברה לחו"ל; יצירת "ממים" שהפכו לויראליים ברשת, אירוח עיתונאים וכותבי בלוגים מכל העולם ועוד. התוכנית נערכת בשיתוף דיקנאט הסטודנטים, אגודת הסטודנטים, קרן אייסף והמרכז הרב תחומי ע"ש אליזבת וטוני קומפר לחקר אנטישמיות וגזענות.

אתגר[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכנית אתגר הוקמה בשנת 2006 בשיתוף אוניברסיטת חיפה ועיריית חיפה. התוכנית מהווה מסלול אקדמי ייחודי לתואר ראשון במדעי המחשב ומיועדת לתלמידי תיכון מצטיינים בעלי מוטיבציה ונכונות לעמוד באתגרים אקדמיים. תלמידי התוכנית מתחילים את לימודיהם האקדמיים בכיתה י' וממלאים את חובותיהם האקדמיות במקביל ללימודיהם בתיכון. הם מסיימים את לימודיהם בכיתה י"ג וזכאים לתואר בוגר בחוג למדעי המחשב בגיל 19. קורסי התוכנית מועברים באוניברסיטת חיפה, בשניים עד שלושה ימי לימוד בשעות אחה"צ, על ידי חברי הסגל של החוג למדעי המחשב, בכיתות קטנות וייחודיות, תוך מתן דגש על קידום אישי ופיתוח החשיבה. בשנת 2016 זכה סטודנט בתוכנית, לירן מרקין, במדליית ארד באולימפיאדת מדעי המחשב ובשנת 2017 זכה יובל סלנט במדליית הכסף באולימפיאדת מדעי המחשב.

אופקים – תוכנית המצטיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכנית "אופקים" היא תוכנית המצטיינים של אוניברסיטת חיפה, תוכנית האוספת אליה מדי שנה עד 15 סטודנטים בעלי נתונים אישיים יוצאי דופן, מעניקה להם מלגת לימודים מלאה, ומאפשרת להם את החופש לעצב את לימודיהם כרצונם תוך ליווי אישי והקפדה על רמה אקדמית גבוהה במיוחד. מטרת התוכנית היא להכשיר סטודנטים מצטיינים במגוון כלי המחקר המקובלים באקדמיה, להכיר להם את הדיסציפלינות השונות, לטפח בהם כישורי כתיבה וניתוח גבוהים, ולעודד בקרבם מחשבה ביקורתית ומעמיקה. התוכנית שואפת להפוך את תלמידיה ובוגריה לחוקרים אינטרדיסציפלינריים מובילים באקדמיה, ולמנהיגי דעה ועשייה מרכזיים בחברה הישראלית.

התוכנית בנויה כחוג לימודים לכל דבר ועניין, והיא נלמדת במסגרת תואר ראשון דו-חוגי בצמוד לחוג נוסף לבחירת התלמיד (משפטים, פסיכולוגיה, ביולוגיה, היסטוריה, פילוסופיה וכו'). תלמידי התוכנית נדרשים להשלים 60 נקודות זכות במהלך שלוש שנות לימודיהם בחוג (זאת בנוסף לדרישות החוג השני). נקודות אלו מורכבות משמונה קורסים ייעודיים לבחירת התלמיד אשר נבנים במיוחד למען התוכנית ומתחלפים מדי שנה (16 נ"ז), קורס ללימוד שפה זרה לפי בחירה (2 נ"ז) וכן עבודת גמר בסיום הלימודים (6 נ"ז). את שאר נקודות הזכות הנדרשות לתואר מרכיבים התלמידים כראות עיניהם מכל הפקולטות, החוגים והדרגים באוניברסיטה, תוך שהם נהנים מקבלת עדיפות לכניסה לקורסים סגורים, קורסים של תואר שני וסדנאות.

שיתופי פעולה בינלאומיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טקסס A&M[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2016 חתמה האוניברסיטה על הסכם לשיתוף פעולה עם אוניברסיטת טקסס A&M במסגרתו יוקם מערך של מצופי מחקר מול חופי ישראל. מצוף אחד, שכבר הוטל בשנת 2017, ממוקם במים הטריטוריאליים של ישראל ומגיע לעומק של כמה עשרות מטרים. המצוף השני, שיוטל בשנת 2018, יהיה במרחק של כמה עשרות קילומטר מהחוף ויגיע לעומק של כקילומטר וחצי. על המצופים יותקנו מערכות מתקדמות של חיישנים שיעבירו מידע און-ליין לתחנת המחקר שבאוניברסיטת חיפה על מדדים שונים כמו זרמי ים, זיהום, טמפרטורה ועוד. נתונים אלו יוכלו לסייע למדענים להתמודד, במקרה הצורך, עם מקרים של דליפות נפט או סכנות אקולוגיות אחרות. אוניברסיטת טקסס A&M הקימה מערך דומה של מצופים במפרץ מקסיקו, לאחר דליפת הנפט הענקית בשנת 2010.

CASIA[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרץ 2017, במסגרת מסעו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לסין, אליו התלווה נשיא האוניברסיטה פרופ' רון רובין, חתם האחרון על הסכם עם המכון לאוטומציה באקדמיה הסינית למדעים (CASIA), והמיליארד הסיני ז'ונג צ'ינגחאו על הקמת מכון בינלאומי משותף ליישומי טכנולוגיית בינה מלאכותית. אוניברסיטת חיפה והאקדמיה הסינית למדעים יתמקדו במכון החדש בפיתוח טכנולוגיות יישום בינה מלאכותית חדשניות במגוון תחומים: זיהוי ומעקב אחר המבט האנושי לטובת שילובו בטלפון החכם ביישומים שונים; עיבודי תמונה וביג דאטה לטובת יישומים רפואיים; עיבודי תמונה מתוחכמים המעלים את רמת הרזולוציה בתמונות שצולמו במים עמוקים; זיהוי ביומטרי וטכנולוגיות בקרת תנועה, ועוד.

בניית המכון תיעשה על ידי קבוצת האנגזוו וואהאה (Hangzhou Wahaha Group) והבנייה אמורה להסתיים עד לשנת 2019. הפעילות המחקרית תתקיים בקמפוסים של חיפה ובייג'ינג במקביל, באמצעות חילופי חוקרים משני המוסדות. ועדה ייעודית שתוקם תבחר באילו פרויקטים ותחומי עניין להתמקד, ותגייס את החוקרים המוכשרים ביותר משתי המדינות.

הסכמי הבנות ההדדיות (MOU) בינ"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון ליולי 2019, לאוניברסיטת חיפה 493 הסכמי MOU[דרוש מקור], לרבות אוניברסיטאות בהודו, רוסיה, ארגנטינה, קנדה (5), גרמניה (3), ארצות הברית (5), ליטא (2), בולגריה, רומניה, קפריסין, ספרד (2), פולין וצ'כיה.

כרמל – החברה הכלכלית של האוניברסיטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כרמל בע"מ, החברה הכלכלית של האוניברסיטה, עוסקת במסחור התגליות האקדמיות היישומיות של חוקרי האוניברסיטה, שיש להן תועלת לטובת הציבור והאנושות ככלל. ייחודה של כרמל במגוון יוצא הדופן של תחומי המחקר שבהם היא מציעה אפשרויות לחברות עסקיות: מדעי הטבע ופארמה, מדעי הים, ביו-טכנולוגיה וביו-חקלאות, מדעי המחשב ועוד, סביבה, חינוך, מדע הנתונים ו-Big Data ועוד. כרמל הקימה חממה ייחודית המאפשר לחברות מסחריות להשקיע בפיתוחים המחקריים של האוניברסיטה במודל של קרן השקעות. מודל זה הניב בשנה האחרונה שתי הצלחות גדולות, כשענקית הפארמה הבינלאומית MERCK השקיעה בחברת ARTSaVIT, שמפתחת תרופה למחלת הסרטן, ומספר חברות בראשות Johnson&Johnson השקיעו בחברת PROTEKT, שמפתחת תרופה למחלת האלצהיימר.

סטודנטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיקנאט הסטודנטים של אוניברסיטת חיפה מנהל את תחום המלגות עבור תלמידי התואר הראשון ומציע 3 סוגים שונים של מלגות: מלגות סיוע, מלגות הצטיינות ומלגות מעורבות חברתית. על חלק מן המלגות חלה מגבלה למניעת כפל מלגות ומלגות רבות הן תוצאה של שיתוף פעולה בין קרנות וגופים שונים לבין האוניברסיטה. המלגות ניתנות מטעם האוניברסיטה או מטעם מגוון קרנות וארגונים כאשר קיימים עשרות מסלול מלגות מכל סוג. בנוסף על המלגות הניתנות על ידי הדיקנאט, קיימות מלגות הצטיינות וסיוע עבור סטודנטים לתארים מתקדמים הניתנות על ידי הרשות ללימודים מתקדמים. פרטים נוספים אודות המלגות המתעדכנות מעת לעת, זמינים באתרי האינטרנט של היחידות הרלוונטיות.

מעונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במעונות אוניברסיטת חיפה כ-1,100 מיטות ומגוון אפשרויות למגורים במעונות: מעונות ליחידים, לזוגות נשואים, לסטודנטים תלמידי מכינה, תואר ראשון תואר שני ושלישי, מעונות לסטודנטים נכים ולאורחים. מתחם המעונות כולל מועדונים, חדרי כביסה, מינימרקט, חדרי מחשבים ושירותים נוספים המיועדים עבור הדיירים. צוות המעונות עושה מאמצים רבים למען רווחת הדיירים ופועל לקיומם של חיי קהילה תוססים ומגובשים תוך קיום פעילויות חברתיות שונות. ישנם מספר סוגי ומבני מעונות ובהם:

מעונות שקמה – המעונות הראשונים שנפתחו במכון האוניברסיטאי, בשנת 1965. ממוקמות בלב שכונת רוממה בחיפה ובהן 50 דירות חדר הכוללת מטבחון מאובזר, מקלחת ושירותים משותפים. בכל דירה מתגוררים שני סטודנטים.

מעונות פדרמן – מבנה המעונות הראשון שהוקם בשנת 1974 בתוך קמפוס הכרמל, בניין בין 11 קומות ובו 74 דירות בנות 3 חדרים כל אחת, המאכלסות 2 סטודנטים בחדר. בכל דירה מטבח מאובזר, פינת אוכל, מקלחת ושירותים משותפים.

מעונות בריטניה – הוקמו בשנת 1965 במתחם המעונות בקמפוס שעל הכרמל. בבניין כ-5 דירות בנות 6 חדרים, המאכלסות סטודנט יחיד בחדר. בכל דירה מטבח מאובזר, פינת אוכל, סלון, 2 מקלחות ו-2 חדרי שירותים משותפים.

משכנות טליה – 8 מבני מעונות אשר הוקמו בשני שלבים, הראשון הסתיים בשנת 2000 והשני הסתיים בשנת 2003. במבנים מספר סוגי מעונות: מעונות לזוגות, מעונות ל-6 דיירים, מעונות לתלמידים לתארים מתקדמים ודירות אירוח המיועדות למרצים, אורחים וסגל מבקר באוניברסיטה, מן הארץ ומחוצה לה. המבנים מרווחים ומעוצבים ברמה גבוהה. בכל דירה מטבח מאובזר, פינת אוכל וסלון משותפים. לכל חדר מקלחת ושירותים צמודים.

אגודת הסטודנטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת חיפה

אגודת הסטודנטים באוניברסיטה פועלת למען הסטודנטים של האוניברסיטה במגוון רחב של נושאים ותחומים.

מוזיאון הכט[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – מוזיאון הכט

מוזיאון הכט נחנך בשנת 1984 ביוזמתו של ד"ר ראובן הכט מייסד "ממגורות דגון" בחיפה וממייסדי חבר הנאמנים של האוניברסיטה. זו הייתה גולת הכותרת של פעילותו למען האוניברסיטה, שבין היתר כללה הקמת קתדרה ע"ש ראובן הכט לציונות והיסטוריה והקמת מוסד הרצל לחקר הציונות ולימודה. מנעוריו גילה ד"ר הכט עניין בארכאולוגיה של ארץ ישראל ובמשך כשישים שנה אסף בשקדנות פריטים ארכאולוגיים, המייצגים את התרבות החומרית של ארץ ישראל בתקופות הקדומות. במיוחד גילה ד"ר הכט עניין בממצאים שייצגו את התקופות שהייתה להן משמעות היסטורית בתולדות עם ישראל, מן התקופה הכנענית ועד לשלהי התקופה הביזנטית. ד"ר הכט האמין שהארכאולוגיה היא אחד הביטויים החשובים של הציונות, וכי הממצאים הקדומים הללו הם הוכחה לקשר בין העם היהודי לארץ ישראל. במוזיאון 5 תצוגות קבע בתחום הארכאולוגיה (ארכאולוגיה של ארץ ישראל, תצוגות נושאיות שונות, תעשיות ומלאכות קדומות, ארכאולוגיה פיניקית בצפון ארץ ישראל והספינה העתיקה ממעגן מיכאל) ו-3 תצוגות קבע בתחום האומנות (אוסף אוסקר גז, אמנות יהודית מאמצע המאה ה-19 וראשית המאה ה-20 וציור צרפתי בין 1830 ל-1930).

המוזיאון הוא ביתה של "הספינה העתיקה ממעגן מיכאל". שרידיה של הספינה התגלו בשנת 1985 והועברו לאוניברסיטה על ידי פרופ' אלישע לינדר מהמכון ללימודי ים של האוניברסיטה. הספינה תוארכה ללפני כ-2500 שנים, והעובדה שנקברה כמעט כולה תחת החול שימרה בצורה יוצאת דופן את שלד הספינה העשוי עץ. עובדה זו סייעה לחוקרים לשמר את הספינה בתהליך כימי מורכב, שלקח 7 שנים והסתיים בשנת 1996. שלד הספינה ששרד מוצג לראווה במוזיאון הכט. בשנת 2017 סיימו חוקרי האוניברסיטה בראשות פרופ' יעקב כהנוב ובשיתוף רשות העתיקות לבנות רפליקה – העתק מדויק – של הספינה, כשהבנייה מתבצעת באותן שיטות עתיקות שבו נבנתה הספינה לפני כ-2500 שנים. במרץ 2017, מספר ימים לאחר פטירתו של פרופ' כהנוב, הושקה הספינה ויצאה שוב לים.

ספריית יונס וסוראיה נזריאן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – ספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה

ספריית יונס וסוראיה נזריאן באוניברסיטת חיפה הוקמה בשנת 1963, לראשונה בבית הספר הגבוה בבית ארדשטיין ברחוב י. ל. פרץ בהדר הכרמל. משם עברה הספרייה שוב לבית הספר עירוני ה' ברחוב הביכורים במרכז הכרמל, במסגרת המכון האוניברסיטאי. לאחר שגדלו אוספי הספרייה והתיישן המבנה, בזכות תרומתה הנדיבה של משפחת נזריאן, החלה ב-2007 בניית המבנה החדש של הספרייה ששופצה והורחבה. בשנת 2010 נסתיימו עבודות הבנייה ובשנת 2012 הושקה מחדש הספרייה בשם "ספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה". הספרייה היא מהגדולות שבספריות האקדמיות בישראל ובין הספריות המרכזיות הגדולות ביותר במזרח התיכון.

הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה שמה לה למטרה להוציא לאור ספרי עיון איכותיים, ממוקדים או רב-תחומיים, שיש בהם עניין לציבור משכיל ורחב, מעבר לתחומי ההתמחות האקדמית והמדעית. רשימת הכותרים שראו אור בהוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה, חלקם בשיתוף עם מו"לים מובילים בארץ, כוללת תרגומים של ספרי עיון הנחשבים קלאסיים בתחומם, סדרות מדעיות בתחומים שונים, וספרים אקדמיים שחלקם הפכו לרבי-מכר בקרב שוחרי תרבות ודעת בישראל. במסגרת הוצאת הספרים, מוענק "פרס בהט" השנתי, הפרס הגבוה בארץ לספר עיון.

כתבי עת[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפט וממשל – כתב עת נושאי של הפקולטה למשפטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתב עת משפטי ונושאי של הפקולטה למשפטים, העוסק במשפט ציבורי, נוסד בשנת 1992. המערכת מורכבת בעיקר מסטודנטים תחת פיקוח אקדמי של עורך ראשי הממונה מקרב חברי הסגל של הפקולטה למשפטים.

הארת דין – כתב עת נושאי של הפקולטה למשפטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתב עת משפטי וממוחשב של הפקולטה למשפטים, שנוסד בשנת 2004.

כתב העת עוסק בשינויים בכללי המשפט בישראל ומפרסם הערות פסיקה, חקיקה הלכות משפטיות ועוד מפרי עטם של אנשי הקהיליה המשפטית בישראל. המערכת מורכבת בעיקר מסטודנטים תחת פיקוח אקדמי של עורך ראשי הממונה מקרב חברי הסגל של הפקולטה למשפטים.

דין ודברים – כתב עת כללי של הפקולטה למשפטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתב עת משפטי בין תחומי של הפקולטה למשפטים, שנוסד בשנת 2005.

כתב העת מתמקד ביחסי הגומלין בין המשפט לבין תחומי ידע אחרים ובפרט מדעי הרוח ומדעי החברה, אך משמש במה גם לכתיבה משפטית מסורתית.

בכתב בעת חוברות נושאיות וחוברות בנושאים כלליים, כולן בעריכת חברי סגל של הפקולטה למשפטים ותוך שילוב סטודנטים מצטיינים בכל תהליכי ההפקה.

דפים לחקר השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתב עת אקדמי שנתי ודו לשוני בנושא למחקרי השואה, ע"ש משפחת דוד ופלה שאפל מבית המכון למחקר השואה באוניברסיטת חיפה ובית לוחמי הגטאות בתמיכתה הנדיבה של משפחת שאפל. כעת העת מקדם את לימודי השואה ותקופת השואה וכן את חקר האנטישמיות באמצעות מגוון שיטות ודיסיפלינות ונותן ביטוי לאג'נדות מחקר חדשות בישראל ובעולם.

מכמנים – כתב העת של מוזיאון הכט[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתב עת אקדמי, דו-לשוני (עברית/אנגלית), המשמש במה לסוגיות בארכאולוגיה של ארץ ישראל, ולפרסום פריטים נבחרים מאוסף מוזיאון הכט.

פרסים אקדמיים שמוענקים על ידי האוניברסיטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרס בהט[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרס בהט הוא פרס ספרותי שניתן על ידי הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה והקרן ע"ש פרופ' יעקב בהט, לזכרו של פרופ' בהט שהיה ממקימי החוג לספרות עברית וספרות השוואתית באוניברסיטת חיפה. הפרס הוא הפרס הגבוה ביותר שמוענק לישראל לספר עיון ומוענק מדי שנה החל משנת 1998, ל"כתב יד עיוני, מקורי ואיכותי בשפה העברית אשר לא פורסם בבמות אחרות, ואשר יש בו עניין לציבור הרחב". החל משנת תשע"ה (2015) מוענקים פרסים בסך כולל של 140 אלף ₪ במסגרת פרס בהט: 55,000 ₪ לשני זוכים לכל היותר ו"מענק בהט" בסך 30,000 ₪ לתמיכה בכתב יד שהוגש לתחרות ולא זכה אך נמצא ראוי לפרסום בהוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה.

פרס חייקין[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרס חייקין, בסכום של עד 75,000 ₪, מוענק מדי שנה לחוקר/ת ישראלי/ת שפרסם ספר מחקרי חדש (ניתן להגיש גם כתב יד של ספר) בשלוש השנים שלפני הענקת הפרס, בתחומים הקרובים לנושאים גאואסטרטגיים הנוגעים בעיקר לישראל ולמזרח התיכון ומטרתו לעודד את המחקר בתחומים אלה. הפרס מוענק על ידי נשיא האוניברסיטה או הרקטור ביחד עם נציג קתדרת חייקין בטקס שיתקיים ביום השנה למותו של ראובן חייקין במהלך חודש ינואר, כחודש לאחר פרסום תוצאות התחרות. בצוואתו, ביקש ראובן חייקין, לסייע לקתדרה לגיאואסטרטגיה והסכים שזו תיקרא על שמו לאחר מותו.

פרס פתאל[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרס פתאל בתחום חקר המשפט, מוענק מדי שנה על ידי הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, לזכרו של עורך הדין יוסף פתאל הודות לתרומתם של בניו, איציק ודוד פתאל. הפרס מוענק מדי שנה בתחום מסוים בחקר המשפט שנקבע מראש על ידי ועדת ההיגוי של הפרס, המורכבת מחברי סגל מארבע הפקולטות למשפטים של האוניברסיטאות בישראל. אותה ועדה בוחרת גם את חוקר/ת ישראלי/ת מצטיין/מצטיינת, אשר גילו/גילה אינו עולה על 50, על סמך הישגים אקדמיים והצטיינות במחקר, הזוכה בפרס ובסכום של 30,000 ₪.

חברי סגל זוכי פרס ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם פקולטה/חוג פרס שנה
פרופ' דינה פייטלסון-שור הפקולטה לחינוך פרס ישראל לחינוך 1953
פרופ' דוד נבון החוג לפסיכולוגיה פרס ישראל למדעי החברה 1992
פרופ' אריה שפירא החוג למוזיקה פרס ישראל להלחנה 1994
פרופ' נתן זך החוג לספרות עברית והשוואתית פרס ישראל לשירה עברית 1995
פרופ' אברהם ב. יהושע החוג לספרות עברית והשוואתית פרס ישראל לספרות עברית 1995
פרופ' יצחק זמיר הפקולטה למשפטים פרס ישראל לחקר המשפטים 1997
פרופ' מרים ירדני החוג להיסטוריה כללית פרס ישראל לחקר ההיסטוריה הכללית 1999
פרופ' מאיר ויזלטיר החוג לספרות עברית והשוואתית פרס ישראל לספרות ושירה ליוצרים 2000
פרופ' גבריאל סלומון הפקולטה לחינוך פרס ישראל לחקר החינוך 2001
פרופ' אשר קוריאט החוג לפסיכולוגיה פרס ישראל לחקר הפסיכולוגיה 2002
פרופ' צבי בן-אברהם בית הספר למדעי הים פרס ישראל לחקר מדעי כדור הארץ 2003
פרופ' מרים בן-פרץ הפקולטה לחינוך פרס ישראל לחקר החינוך 2006
פרופ' סמי סמוחה החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה פרס ישראל לחקר הסוציולוגיה 2008
פרופ' טוביה ריבנר החוג לספרות עברית והשוואתית פרס ישראל לשירה 2008
פרופ' יעקב דורצ'ין החוג לאמנות פרס ישראל לאמנות פלסטית 2011
פרופ' אביתר נבו החוג לביולוגיה אבולוציונית וסביבתית פרס ישראל לחקר מדעי החיים 2016
פרופ' דבורה ברנשטיין החוג לסוציולוגיה פרס ישראל לחקר הסוציולוגיה והאנתרופולוגיה 2019
פרופ' אבי בן-צבי בית הספר למדעי המדינה פרס ישראל לחקר מדעי הניהול והיחסים הבינלאומיים 2020
פרופ' אריאלה לבנשטיין החוג לגרונטולוגיה פרס ישראל בתחום חקר העבודה הסוציאלית 2021
פרופ' ניצה בן-דב החוג לספרות עברית והשוואתית פרס ישראל לחקר הספרות 2021

חברי סגל זוכי פרס א.מ.ת[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם פקולטה/חוג שנת זכייה קטגוריית זכייה
פרופ' יעקב דורצ'ין החוג לאומנות 2004 תרבות ואמנות בתחום ציור ופיסול
פרופ' מרים ירדני החוג להיסטוריה כללית 2007 מדעי הרוח, בתחום היסטוריה
פרופ' יצחק זמיר הפקולטה למשפטים 2014 מדעי החברה בתחום משפטים
פרופ' מרים בן-פרץ הפקולטה לחינוך 2015 מדעי החברה, בתחום החינוך וקידום החינוך
פרופ' אברהם ב. יהושע החוג לספרות עברית והשוואתית 2016 רבות ואמנות בתחום ספרות
פרופ' רונית מטלון החוג לספרות עברית והשוואתית 2017 תרבות ואמנות בתחום ספרות
פרופ' מיכל סובל החוג להיסטוריה כללית 2019 היסטוריה כללית

בעלי תפקידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמונה נשיאי האוניברסיטה שנים
פרופ' בנימין אקצין 1973-1969
אליעזר רפאלי 1977-1973
גרשון אבנר 1982-1977
יוסף טייכר 1984-1983
אפרים עברון 1988-1984
עמוס ערן 1990-1988
פרופ' עוזר שילד 1993-1990
פרופ' יהודה חיות 2004-1993
פרופ' אהרון בן-זאב 2012-2004
עמוס שפירא 2012–2016
פרופ' רון רובין 2016–מכהן
רקטורי האוניברסיטה שנים
פרופ' בנימין אקצין 1972-1971
פרופ' דוד לפקין 1972–1974
פרופ' גבריאל ורבורג 1974–1977
פרופ' שלמה ברזניץ 1979-1977
פרופ' עוזר שילד 1983-1979
פרופ' אוריאל רפפורט 1991-1983
פרופ' גבריאל בן-דור 1991-1986
פרופ' עליזה שנהר 1994-1991
פרופ' מרדכי שכטר 1997-1994
פרופ' גדי גילבר 2000-1997
פרופ' אהרון בן-זאב 2004-2000
פרופ' יוסי בן-ארצי 2010-2004
פרופ' דוד פרג'י 2011–2016
פרופ' גוסטבו מש 2016-2021
פרופ' גור אלרואי 2021-מכהן
יו"ר הוועד המנהל שנים יו"ר חבר הנאמנים שנים
משה פלימן 1972-1973 צ'ארלס בנסלי 1971–1972
יוסף אלמוגי 1974 נתן אנסל 1973–1977
עקיבא לוינסקי 1975 אביגדור ברטל 1982-1978
פרופ' נפתלי וידרא 1985-1983 פרופ' נפתלי וידרא 1984-1983
ד"ר דני רוזוליו 1991-1985, 1993 ד"ר דני רוזוליו 1988-1985
גיורא מיוחס 1992 ג'פרי שטיינר 1989–1992
גיל ויזר 1994–2006 לורד אנטוני ג'ייקובס 1993–2000
משה גביש 2007-2006 פרופ' מנפרד לנשטיין 2001–2006
ד"ר יוסי בכר 2010-2007 עו"ד ליאון צ'רני 2007–2013
עמי אילון 2011-2016 פרופ' אלפרד טאובר 2019-מכהן
מולי אדן 2019-2017 בראד בלום 2019-מכהן
דב ויסגלס 2019-מכהן

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]