אוניברסיטת חיפה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
אוניברסיטת חיפה
Universety of haifa logo.png
(הסמל עוצב במקור על ידי דינה מרחב ב-1966)
University of Haifa, Israel.jpg
מעבדות IBM ולצידם, מגדל אשכול
תאריך ההקמה 1963
נשיא פרופ' רון רובין
רקטור פרופ' גוסטבו מש
סטודנטים 18,028[1]
סטודנטים מתוקצבים 15,210[2] (נכון לתשע"ג)
מיקום הר הכרמל, חיפה
קואורדינטות 32°45′45″N 35°01′05″E / 32.7625°N 35.018056°E / 32.7625; 35.018056 קואורדינטות: 32°45′45″N 35°01′05″E / 32.7625°N 35.018056°E / 32.7625; 35.018056 
Haifa.ac.il
(למפת חיפה רגילה)
Haifa OSM.svg
 
אוניברסיטת חיפה
אוניברסיטת חיפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מבט על מגדל האוניברסיטה מפארק נשר
טקס הנחת אבן הפינה לאוניברסיטת חיפה, 21 באוקטובר 1965
בניין רבין
האגף החדש בספריית אוניברסיטת חיפה - נפתח במרץ 2011

אוניברסיטת חיפה היא אוניברסיטה השוכנת על הר הכרמל בחיפה. האוניברסיטה הוקמה כמכון אוניברסיטאי בשנת 1963, ובשנת 1972 הוכרזה כאוניברסיטה עצמאית, והייתה למוסד האקדמי השישי שהוקם בישראל, ולאוניברסיטה הרביעית. באוניברסיטה שוכנת הספרייה האוניברסיטאית הגדולה בישראל.

בשנת 2010 היו רשומים באוניברסיטת חיפה כ-18,100 סטודנטים.

תוכן עניינים

תולדות האוניברסיטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המכון האוניברסיטאי של חיפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

"המכון האוניברסיטאי של חיפה" הוקם בשנת 1963 בחסות האקדמית של האוניברסיטה העברית בירושלים, ביוזמת ראש עיריית חיפה אבא חושי ומנהל מחלקת החינוך העירונית, משה רינות ובאחריותה התקציבית של העירייה[3]. ההסכם על הקמת המכון קבע כי המכון יעניק לבוגריו בפקולטה למדעי הרוח ובפקולטה למדעי החברה תואר בוגר אוניברסיטה של האוניברסיטה העברית. מקום משכנו של המכון היה בבית ארדשטיין ברחוב י. ל. פרץ שבהדר הכרמל. "המכון האוניברסיטאי של חיפה" זכה להצלחה כבר בשנותיו הראשונות ותלמידים רבים מצפון הארץ ביקשו ללמוד בו[4]. תוך שנים ספורות נעשה הבית צפוף מלהכיל את כל הסטודנטים. בעקבות זאת, הועבר המכון האוניברסיטאי לכרמל, למבנה שבו שוכן בשנות האלפיים בית הספר "עירוני ה". באוקטובר 1965 נכתבה מגילת אבן הפינה לקמפוס במקומו הנוכחי, שנבנה על אדמות הח'רייבה שנרכשו על פסגת הכרמל, והיה מיועד להיות שטח ירוק[5]. המנכ"ל והנשיא הראשון של האוניברסיטה היה אליעזר רפאלי.

בשנת תשכ"ה (1964) למדו במכון 472 סטודנטים ותוך שש שנים הוכפל מספרם פי שישה - בשנת תש"ל (1970) מנה המכון 2,794 סטודנטים. בשנת התשכ"ז (1967) סיימו את לימודיהם 61 בוגריו הראשונים של המוסד. בשנת תשל"א (1971) הונהגו לראשונה תוכניות לימוד לתואר מוסמך אוניברסיטה בשלושה חוגים. הטקס האחרון של הענקת התעודות מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים, שנערך בשנה זאת, ציין את תום תקופת החסות שבמהלכה סיימו 1,826 סטודנטים לימודים לתואר ראשון ו-457 סטודנטים קיבלו תעודת הכשרה בהוראה. שנה לאחר מכן, התשל"ב (1972), זכתה אוניברסיטת חיפה להכרה אקדמית מטעם המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג).

עצמאות אקדמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת התשל"ב (1972), קיבלה אוניברסיטת חיפה הכרה אקדמית וזכתה לעצמאות אקדמית מלאה. באותה השנה, עמד מספר חברי הסגל האקדמי על 265 משרות. עם הקמת האוניברסיטה, אושרו הפקולטה למדעי הרוח, הפקולטה למדעי החברה, בית הספר לחינוך ובית הספר לעבודה סוציאלית. כמו כן, אושרו החוגים הנוספים הבאים: מקרא, ספרות עברית ולשון עברית, היסטוריה של עם-ישראל, היסטוריה כללית, שפה וספרות אנגלית, שפה וספרות ערבית, היסטוריה של ארצות האסלאם, פילוסופיה, שפה וספרות צרפתית, אמנות, חינוך, פסיכולוגיה, גאוגרפיה, סוציולוגיה, מדע המדינה, כלכלה וסטטיסטיקה. ב-14 מהחוגים הונהגו גם תוכניות לימודים לתואר מוסמך. בשנת תש"מ (1980) הונהגה התוכנית הראשונה ללימודים לקראת תואר דוקטור בחוג לפסיכולוגיה. בשנת 1984 נחנך מוזיאון ראובן ועדית מוזיאון הכט.

מאז ועד היום: התפתחות האוניברסיטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון לשנת 2017, לומדים באוניברסיטת חיפה כ-18 אלף סטודנטים בשבע פקולטות וחוקרים בה למעלה מ-600 חברי סגל אקדמי בכיר. בשנת 2000 הוקמה הפקולטה למדעי הטבע ובשנת 2013 הפך בית הספר לניהול לפקולטה השביעית של האוניברסיטה. בשנת 2007 הקימה האוניברסיטה את בית הספר למדעי הים על שם ליאון צ'רני, שהוא בית הספר היחיד באקדמיה הישראלית שמוקדש כולו לחקר הים, ופועלים בו החוגים לביולוגיה ימית, מדעים גיאו-ימיים, ציווילזציות ימיות, טכנולוגיות ימיות ותוכנית במשפט ימית. בשנת 2012, זכתה אוניברסיטת חיפה במכרז של המל"ג להובלת המרכז הישראלי לחקר הים התיכון, קונסורציום בו שותפים הטכניון, מכון ויצמן, האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בן-גוריון, אוניברסיטת בר-אילן, המרכז האקדמי רופין, המכון לחקר ימים ואגמים והמכון הגאולוגי. בשנת 2014 הקימה האוניברסיטה את מרכז הלמסלי לחקר הים התיכון. בשנת 2013 נבחרה האוניברסיטה על ידי המל"ג להוביל את מרכז המצוינות לחקר החינוך בחברת המידע החדשה. בנוסף לחוקרי אוניברסיטת חיפה, במרכז חברים חוקרים מהטכניון, אוניברסיטת בן-גוריון והמרכז הבינתחומי הרצליה.

החל מראשית שנות ה-90 מעניקה האוניברסיטה תארי מוסמך אוניברסיטה (MA) לחניכי המכללה לביטחון לאומי של צה"ל. החל משנת 2005 צוערי קורס הקצינים של חיל הים לומדים באוניברסיטת לתואר ראשון והחל משנת 2007 מעניקה האוניברסיטה תואר ראשון לחניכי קורס "חבצלות" של חיל המודיעין. בשנת 2008 החלה האוניברסיטה במסלול ייחודי לתואר ראשון לצוערי קורס הקצינים של משטרת ישראל. בשנת 2017 הוענק לאוניברסיטה אות מגן המילואים של הרמטכ"ל, שמוענק למוסדות על העידוד והתמיכה שמעניקה האוניברסיטה לסטודנטים וחברי סגל שמשרתים במילואים.

בשנת 2009 חנכה האוניברסיטה מבנה נוסף ב"קמפוס הנמל" שבעיר התחתית בחיפה, במבנה ההיסטורי של מס ההכנסה. בזכות קרבתו לתחנת הרכבת, הפך קמפוס הנמל ליעד אטרקטיבי לסטודנטים מכל רחבי הארץ.

בשנת 2015 חתמה אוניברסיטת חיפה על הסכם עם אוניברסיטת (EAST CHINA NORMAL UNIVERSITY (ECNU, האוניברסיטה הגדולה במחוז שאנגחאי, על הקמה של מרכז מחקר משותף לשתי האוניברסיטאות ובשנת 2016 הוקם בקמפוס בשאנגחאי הבניין של המרכז המשותף – הראשון מסוגו בין מוסד אקדמי ישראלי וסיני. בשנת 2017 הודק הקשר בין האוניברסיטה ומערכת ההשכלה הגבוהה בסין, בעקבות הסכם לשיתוף פעולה שנחתם עם האקדמיה הסינית למדעים.

בשנת 2017 חתמה האוניברסיטה על הסכם עם הקריה הרפואית רמב"ם להקמה משותפת של "מגדל התגליות" – מגדל בין 20 קומות בשטח הקריה הרפואית רמב"ם, שישלב את הפעילות המחקרית והרפואית של רופאי רמב"ם יחד עם חוקרי האוניברסיטה בתחומי מדעי הטבע, רווחה ובריאות, פסיכולוגיה ועוד. בשנה זו החלו דיונים על איחוד של האוניברסיטה עם המרכז האקדמי ויצו ומכללת אורט בראודה, במסגרתו יוטמעו שתי המכללות באוניברסיטה ויהפכו ליחידות אקדמיות של האוניברסיטה.

סמל האוניברסיטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל האוניברסיטה עוצב בשנת 1966 על ידי דינה מרחב, כנהוג בקרב האוניברסיטאות בישראל הכיל את האותיות הראשונות של שם המוסד. עיצובן של האותיות מסמל את פסגות הכרמל ובסמל 3 שפות המסמלות את הלימודים בקמפוס.

קמפוסים ותחנות מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעבר פרשה האוניברסיטה את חסותה על מכללת עמק יזרעאל, מכללת תל חי ועל קורסים במכללת הגליל המערבי. חסות אקדמית זו הופסקה עם הפיכתן של שתי המכללות הראשונות לעצמאיות והמעבר של מכללת הגליל המערבי להיות תחת חסות אקדמית מלאה של אוניברסיטת בר-אילן.

במהלך שנת 2017 הודיעה הנהלת האוניברסיטה על תוכנית אסטרטגית להפיכת האוניברסיטה ל"מולטי-ברסיטה": אוניברסיטה מרובת קמפוסים ותחנות מחקר.

קמפוס הר הכרמל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקמפוס הר הכרמל שוכנות הפקולטות למדעי הרוח, למדעי החברה, מדעי הטבע, מדעי הרווחה והבריאות, חינוך, משפטים וניהול, המכינה, בית הספר הבינלאומי ומוזיאון הכט והוא מקום מושבה של הנהלת האוניברסיטה. עוד בימיו של המכון האוניברסיטאי, החלה בניית הקמפוס האוניברסיטאי על רכס הר הכרמל. בראשית ימיה של האוניברסיטה, נמסר תכנון הקמפוס לאדריכל הברזילאי אוסקר נימאייר ששהה באותה עת בישראל. נימאייר הכין את הסקיצה הראשונית למבני האוניברסיטה, אך בשל סיבות שונות לא הגיע לשלב התכנון המפורט. את מלאכת התכנון קיבל לידיו האדריכל הישראלי שלמה גלעד שנסוג מתוכניתו של נימאייר והותיר ממנה חלקים בודדים, כדוגמת הבניין הראשי, המכיל תחת קורת גג אחת את רוב הפעילויות האוניברסיטאיות ויועד להכיל 10,000 סטודנטים וכן את מגדל אשכול, המזוהה עם האוניברסיטה, שהיה לבניין הגבוה בחיפה עד לשנת 2002.

מיקומה של האוניברסיטה על רכס הכרמל והתוכנית להקמת המגדל על פי הסקיצה של נימאייר, הביאו לביקורת עזה מצד רשות שמורות הטבע אשר ניסתה לגייס את דעת הקהל ואת הכנסת למאבק נגד התוכנית[6].

ראשית הבנייה הייתה בשנת 1966 עם התחלת בנייתו של הבניין הרב-תכליתי הממוקם במרחק של שישה קילומטרים ממרכז העיר. בנייה זו נסתיימה כעבור שנתיים בשנת 1968, והחלה בניית בניין המדרגה, שאף נמשכה כשנתיים. הבניין הרב-תכליתי הכיל כיתות לימוד, אולמות, מעבדות, ספרייה עם 110,000 כותרים, ומתחם הסעדה.

בשנת 1969 החלה בניית הבניין הראשי שנסתיימה בשנת 1973, ובשנה זו החלה גם בניית מעונות הסטודנטים, שבנייתם נסתיימה כשנה לאחר מכן. ב-1974 החלה בנייתו של מגדל אשכול שנסתיימה בשנת 1978 והפכה את המגדל, המתנשא לגובה 90 מטרים לסימן ההיכר של רכס הכרמל ושל אוניברסיטת חיפה.

קמפוס הנמל[עריכת קוד מקור | עריכה]

קמפוס הנמל נחנך בשנת 2009, כחלק מהתוכנית להתחדשות עירונית של עיריית חיפה בעיר התחתית. המבנה ממוקם במקום בו היה משכנו ההיסטורי של בית מס ההכנסה. בקמפוס הנמל של האוניברסיטה הוכשרו 22 כיתות לימוד, 8 חדרי סטודיו, כיתות מחשב, חדרי מזכירות וקבלה ולומדים בו נכון לשנת 2017 כ-2500 סטודנטים במסלולים מיוחדים לתואר שני במנהל עסקים נדל"ן ומשאבי אנוש, פסיכותרפיה ובריאות, התפתחות הילד, פילוסופיה, מנהיגות ומדיניות בחינוך, מנהל עסקים, מדעי המדינה, תיירות ועוד. 

חיא"ל (חקר ימים ואגמים לישראל)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2015 הקימה האוניברסיטה, במסגרת מרכז הלמסלי לחקר הים התיכון, מעבדות לחקר המים העמוקים במבנה של המכון לחקר ימים ואגמים לישראל (חיא"ל). במסגרת ההסכם נחתם על שיתוף פעולה ראשון מסוגו שבו מעבדות של אוניברסיטת מחקר מוקמות בתוך מבנה של מכון לאומי, כך שחוקרי שני המוסדות יוכלו לשתף פעולה ביניהם. במסגרת שיתוף הפעולה, חוקרי האוניברסיטה נעזרים ב"בת גלים", ספינת המחקר של המכון. 

שדות ים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המרכז הימי של בית הספר למדעי הים על שם ליאון צ'רני ממוקם בחוף קיסריה, בסמיכות למחלקה הימית של רשות העתיקות הישראלית. המרכז תומך בפעילותם של חיא"ל, בית הספר למדעי הים ורשות העתיקות ובשיתוף פעולה ביניהם בחקר חוף הים התיכון. המרכז אחראי לפעילויות הצלילה של בית הספר ומצויד בציוד חדיש ועדכני, המרכז מנוהל בהתאם לסטנדרטים בין לאומיים לצלילה מדעית.

הקמפוס המשותף - מגדל התגליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2017 חתמה האוניברסיטה והמרכז הרפואי רמב"ם על הסכם להקמה משותפת של "מגדל התגליות הרפואיות", מגדל בן 20 קומות שיוקם בקמפוס של המרכז הרפואי. במעמד החתימה בין נשיא האוניברסיטה פרופ' רון רובין ומנכ"ל הקריה הרפואית פרופ' רפי ביאר השתתפו גם שר האוצר משה כחלון ושר הבריאות יעקב ליצמן.

"מגדל התגליות" יאפשר פעילות משולבת של מעבדות המחקר והפיתוח הרפואי של רמב״ם, יחד עם מעבדות הפקולטות למדעי הרווחה והבריאות, הפקולטה למדעי הטבע ותחומים נוספים באוניברסיטה המשיקים לתחום הרפואי. כמו כן יפעלו במגדל מעבדות של הטכניון וכן חממות טכנולוגיות וגופי מחקר נוספים. הפעילות המחקרית במגדל התגליות הרפואיות תציע חיבור הדוק בין השדה הקליני קרי, הפעילות הרפואית המתבצעת בבית החולים לבין השדה המחקרי והטכנולוגי. היא גם תנגיש לחוקרי האוניברסיטה את המשאבים הקליניים הנדרשים כדוגמת מכשירי דימות, בדיקות גנטיות ומערך המכשור המתקדם, הקיים נכון לשנת 2017 במתחם בית החולים. שיתוף פעולה זה שבין רופאים, חוקרים ומהנדסים יוביל לקיצור דרך משמעותי בקידום מחקרים ויצור קרקע פורייה לחדשנות ותעשיית מדעי החיים.

קמפוסים עתידיים: ויצו, בראודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2017 החלו דיונים מול המרכז האקדמי ויצו ומכללת אורט בראודה לאיחוד שבו יוטמעו שני המוסדות ויהפכו ליחידות אקדמיות של האוניברסיטה. על פי התוכניות, ויצו, שממוקמת ב"מושבה הגרמנית" בחיפה תהפוך לפקולטה לארכיטקטורה של האוניברסיטה ואורט בראודה, שנמצאת בכרמיאל, תהפוך לפקולטה להנדסה של האוניברסיטה. שר החינוך נפתלי בנט כבר הביע תמיכה באיחוד עם אורט בראודה, כחלק מהתוכנית הלאומית לחיזוק הגליל.

יחידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פקולטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפקולטה למדעי הרוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפקולטה הוקמה בשנת 1972, עם הקמת האוניברסיטה ובה 10 חוגי לימוד. נכון לשנת 2017, יש בפקולטה 30 חוגים ושני בתי ספר. הפקולטה למדעי הרוח מפעילה את תוכנית "דרך הרוח" – תוכנית שבה כלל תלמידי האוניברסיטה מכלל הפקולטות לומדים קורסים בסיסיים במדעי הרוח, במטרה להרחיב את הדעת ולפתוח אשנב להשכלה רחבה יותר ולנושאים שהינם מחוץ לתחום ההתמחות הרגיל של התלמיד.

הפקולטה לחינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפקולטה לחינוך הוקמה כבית ספר לחינוך, עם הקמת האוניברסיטה, עוד כמכון האוניברסיטאי תחת האוניברסיטה העברית, בשנת 1963.

בית הספר לחינוך הפך לפקולטה בשנת 1995 כביטוי למעמד המרכזי שמייחסת אוניברסיטת חיפה לתחום החינוך. זוהי הפקולטה לחינוך היחידה בישראל ולה שישה חוגים: החוג לחינוך מיוחד, החוג לייעוץ והתפתחות האדם, החוג ללמידה, הוראה והדרכה, החוג למנהיגות ומדיניות בחינוך, החוג ללקויות למידה והחוג לחינוך מתמטי.

הפקולטה לניהול[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפקולטה לניהול באוניברסיטת חיפה נוסדה ב-1996 כביה"ס למוסמכים באוניברסיטת חיפה. בשנת 2007, בית הספר למוסמכים גיבש את זהותו החדשה כבית הספר לניהול כאשר החל להציע תוכניות MBA וMA שונות, המאפשרות השלמת תואר שני במנהל עסקים במגוון התמחויות ובשנת 2013 הפכה לפקולטה. נכון לשנת 2017, בפקולטה פועלים שלושה חוגים: מנהל עסקים (מנע"ס), ניהול משאבי טבע וסביבה (מטו"ס) וניהול מידע וידע (נימו"י). כמו כן קיימים מרכזי מחקר ומגוון תוכניות דוקטורט ותוכנית להשלמת תזה לדוקטורט עבור בוגרי תואר שני ללא תזה המעוניינים בהשלמת תזה לשם המשך לימודים אקדמיים.

הפקולטה למשפטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפקולטה הוקמה בשנת 1990 על ידי פרופ' יצחק זמיר, דיקן הפקולטה הראשון, לשעבר היועץ המשפטי לממשלה ולימים שופט בית המשפט העליון. בשנת 1996 התקיים טקס הבוגרים הראשון של הפקולטה. בפקולטה 3 מרכזי מחקר: המרכז לבריאות, משפט ואתיקה (1995), המרכז למשפט וטכנולוגיה (1998) והמרכז לפשיעה, משפט וחברה (1998) ומגוון קליניקות משפטיות החל משנת 2002. הפקולטה מפרסמת 3 כתבי עת, "משפט וממשל" (1992), "הארת דין" (2004) ו"דין ודברים" (2005). הפקולטה דורגה בין 100 בתי הספר למשפטים הטובים בעולם בדירוג של מדד SSRN בשנת 2008[7]. בשנת 2007 ובשנת 2008 דורגה פקולטה זו בין 10 המובילות בעולם מחוץ לארצות הברית (על פי מדד SSRN)[8].

הפקולטה למדעי החברה ע"ש שמואל והרטה עמיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפקולטה הוקמה בשנת 1972 עם הקמת האוניברסיטה ופעלו בה שבעה חוגים. נכון לשנת 2017, פועלים בפקולטה 14 חוגים ושני בתי ספר. החל משנת 2016, בעקבות תרומתם הנדיבה של שמואל והרטה עמיר, נקראת הפקולטה על שמם.

הפקולטה למדעי הטבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפקולטה למדעי הטבע הוקמה בשנת 2000 ויש בה 11 חוגים ולמעלה מ-40 מעבדות מחקר שונות. הפקולטה מתמקדת בשלושה תחומים: מדעי החיים, מדעים מדוקיים ומדעים גיאו ימיים.

הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות אושרה להקמה על ידי מוסדות האוניברסיטה והמועצה להשכלה גבוהה בשנה"ל תשנ"ו (1996-1995) ונקראה בהקמתה הפקולטה ללימודי רווחה ובריאות. בפקולטה 7 חוגים ושלושה בתי ספר. במסגרת הפקולטה פועל המרכז הקליני הבין-תחומי, שמשלב בין מחקר אקדמי ופעילות טיפולית בקהילה.

בית הספר למדעי הים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הספר למדעי הים ע"ש ליאון צ'רני באוניברסיטת חיפה הוקם בשנת 2007 במטרה להכשיר את הדור הבא של חוקרי הים בדיסציפלינות השונות. בית הספר שם לו למטרה לחקור וללמד את ההיבטים השונים של הסביבה הימית ולהבטיח פיתוח בר קיימא של משאביה למען רווחת החברה הישראלית. בבית הספר פועלים ארבעה חוגי לימוד: החוג לציוויליזציות ימיות, החוג למדעים גאו-ימיים ע"ש שטראוס, החוג לביולוגיה ימית והחוג (בהקמה) לטכנולוגיות ימיות ע"ש האטר. כמו כן, בשיתוף עם הפקולטה למשפטים קיימת תוכנית לתואר שני עם התמחות בדיני ים ומשאבי הסביבה הימית. תוכנית מוסמך בניהול ספנות ונמלים צפויה להיפתח.

רשות המחקר – מכונים ומרכזים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשות המחקר אחראית על קידום, עידוד וטיפוח המחקר האקדמי, תוך דגש מיוחד על הרחבת המחקר הממומן על–ידי קרנות מחקר וגופים ציבוריים. תחת רשות המחקר פועלים 70 מרכזי ומכוני המחקר של האוניברסיטה.

בית הספר לתלמידי חו"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הספר לתלמידי חו"ל (בית הספר הבינ"ל) מטפל בכ-1000 סטודנטים מכל רחבי העולם אשר מגיעים ללמוד במגוון תוכניות באנגלית באוניברסיטת חיפה. בנוסף, בית הספר הבינלאומי אמון על כלל ההסכמים הבינלאומיים ועל מערך של חילופי הסטודנטים במסגרתו סטודנטים ישראלים נוסעים לחו"ל לסמסטר במהלך לימודיהם. בית הספר מציע 16 תוכניות מוסמך הנלמדות באנגלית, תוכניות אלה פתוחות גם לסטודנטים ישראלים בשכ"ל ישראלי. בנוסף, בית הספר מציע מגוון של תוכניות קצרות טווח  לסטודנטים בינ"ל לתואר ראשון (Study Abroad). כלל התוכניות של בית הספר הבינלאומי פתוחות לסטודנטים ישראלים המבקשים ללמוד באנגלית בסביבה בינלאומית.

המכינה האוניברסיטאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

המכינה האוניברסיטאית הוקמה בסוף שנות ה-60 ומאז ועד היום עומד מספר בוגריה על רבבות של בוגרים, רובם המשיכו בהצלחה בלימודיהם האקדמיים. למכינה מגוון תוכניות לימוד וביניהן גם תוכניות ייעודיות לקבוצות אוכלוסייה שונות כמו "מכינת ערב" עבור סטודנטים העובדים במהלך היום, "מכינת 30+" לסטודנטים מבוגרים מהרגיל, "מכינה לתלמידים לקויי למידה" ועוד. תלמידי המכינה זוכים למעמד של סטודנטים בקמפוס, חברים באגודת הסטודנטים וזכאים למגוון הטבות. המכינה מלווה את הסטודנטים באמצעות שמירה על כיתות קטנות ויחס אישי, חונכות אישית, קואצ'ינג, מתן הנחות במגוון קורסים, הכשרות והעשרות כמו למשל קורסי פסיכומטרי ושפות ואף במסלולים מסוימים מציעה לתלמידיה מלגות.

תוכניות מיוחדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תואר ראשון בשנתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המסלול החדש והראשון מסוגו בישראל יתקיים באוניברסיטת חיפה החל משנת הלימודים תשע"ח. תואר ראשון בשנתיים הוא תואר ראשון מלא, תקני, זהה בדרישות, בחתכי הקבלה, בחומר הנלמד, בקורסים ובכל דבר המאפיין תואר אקדמי שלימודיו אורכים שלוש שנים, מלבד שינוי אחד מהותי: הוא נלמד בשנתיים. בדומה לתארים הראשונים שנלמדים במשך שלוש שנים, גם במסלול לתואר ראשון בשנתיים לומדים הסטודנטים במשך 6 סמסטרים, אלא שבמסלול הזה הלימודים הינם ברצף, כולל שני סמסטרי קיץ. המסלול החדש מוצע במגוון חוגים במדעי הרוח ומדעי החברה, כפעולה נוספת לחיזוק תחומים אלה ולשיפור האטרקטיביות שלהם לסטודנטים. מטרתו של המסלול המיוחד לאפשר לסטודנטים מצטיינים ושאפתניים לסיים את התואר במשך שנתיים בלבד, וכך לצאת לשוק העבודה או למחקר בתארים מתקדמים, שנה מוקדם יותר. באוגוסט 2016 פירסמה התאחדות הסטודנטים הארצית דו"ח של וועדת מומחים מטעמה שציינה כי תואר ראשון בשנתיים הוא צורך מרכזי של הסטודנטים.

מדעי הרוח הדיגיטליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדעי הרוח הדיגיטליים היא תוכנית ראשונה מסוגה בישראל שתפתח בשנת הלימודים תשע"ח. התוכנית, שמעניקה תוארי B.Sc (בוגר במדעים), משלבת את תחומי הידע של מדעי הרוח והחוג למערכות מידע ממוחשבות ומטרתה להכשיר בוגרים שיודעים לשלב את יכולות התכנות וניהול המידע החדשניים ביותר עם תחומי הרוח המסורתיים בכדי לייצר ידע חדש – בתחום האקדמי, אבל לא פחות חשוב מכך, בעולם התעסוקה שנשלט בימינו יותר ויותר על ידי ה-BIG DATA.

המעבר של תחומי הרוח המסורתיים לשימוש בטכנולוגיות חדישות הוא מהלך שמתרחש באוניברסיטאות הגדולות והמובילות בעולם, ולצד תוכנית הלימודים החדשנית, חוקרי אוניברסיטת חיפה מובילים פרויקטים מחקריים פורצי דרך שמשלבים בין התחומים כמו שימוש בטכנולוגיות סריקה חדשניות לפיענוח של טקסטים קדומים, דוגמת המגילות הגנוזות או הגניזה הקהירית, שילוב בין צילום תלת מימד וחישה מרחוק וארכאולוגיה, בינה מלאכותית וקריאת טקסטיים ספרותיים, מציאות רבודה דרך הטלפונים החכמים שישמשו "מדריכים" במוזיאונים ועוד.

מב"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

לימודי ביטחון לאומי נועדו להקנות תואר שני לסגל הבכיר בצה"ל ובמערכות הביטחון השונות בתפקידי פיקוד וניהול בכירים, ולבכירי מערכות ציבוריות וממשלתיות במדינת ישראל. לימודי ביטחון לאומי מתמקדים בתחומי יסודות הביטחון הלאומי, הבנת הרקע המדיני והחברתי של בעיות ביטחון המדינה, לימודי ביטחון הפנים והחוץ: ביטחון לאומי, המזרח התיכון, מודיעין, החברה הישראלית, אכיפת חוק, פשיעה חוק וחברה, תכנון אסטרטגי, חברה וצבא בישראל, כלכלת ביטחון לאומי, תקשורת וביטחון, שחיתות פוליטית/ציבורית, אתיקה צבאית, עבריינות ופשיעה, משפט חוקתי ומינהלי וכדומה. התוכניות ללימודי ביטחון לאומי של מב"ל מיועדת לתלמידים אשר נשלחו ללימודיהם על ידי הגופים בהם הם משרתים, לא ניתן להתקבל לתוכניות אלו באופן עצמאי.

שגרירים ברשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2012 פתחה האוניברסיטה את התוכנית "שגרירים ברשת", תוכנית שמטרתה ללמד את הסטודנטים כיצד להשתמש במדיה החדשה כדי לספר את סיפורה האמיתי של מדינת ישראל, בדרך שהם רואים אותה. התוכנית החלה כתוכנית ללימודי תעודה, וכעבור שנתיים הפכה לתוכנית אקדמית תחת החוג ללימודים רב תחומיים. עם שדרוג התוכנית לתוכנית אקדמית, הסטודנטים עוסקים גם בחקר וניתוח סוגיות כמו מקורות האנטישמיות הישנה והחדשה, אסטרטגיות של הסברה, מיתוג, הרצאות מפי מומחים, סיורים במשרד החוץ ועוד. בשנים האחרונות רשמו התוכנית הישגים רבים: במהלך מבצע "עמוד ענן" הוקם חמ"ל הסברה שהציג את נקודת המבט הישראלית; ייזום משלחות הסברה לחו"ל; יצירת "ממים" שהפכו לויראליים ברשת, אירוח עיתונאים וכותבי בלוגים מכל העולם ועוד. התוכנית נערכת בשיתוף דיקנאט הסטודנטים, אגודת הסטודנטים, קרן אייסף והמרכז הרב תחומי ע"ש אליזבת וטוני קומפר לחקר אנטישמיות וגזענות.

אתגר[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכנית אתגר הוקמה בשנת 2006 בשיתוף אוניברסיטת חיפה ועיריית חיפה. התוכנית מהווה מסלול אקדמי ייחודי לתואר ראשון במדעי המחשב ומיועדת לתלמידי תיכון מצטיינים בעלי מוטיבציה ונכונות לעמוד באתגרים אקדמיים. תלמידי התוכנית מתחילים את לימודיהם האקדמיים בכיתה י' וממלאים את חובותיהם האקדמיות במקביל ללימודיהם בתיכון. הם מסיימים את לימודיהם בכיתה י"ג וזכאים לתואר בוגר בחוג למדעי המחשב בגיל 19. קורסי התוכנית מועברים באוניברסיטת חיפה, בשניים עד שלושה ימי לימוד בשעות אחה"צ, על ידי חברי הסגל של החוג למדעי המחשב, בכיתות קטנות וייחודיות, תוך מתן דגש על קידום אישי ופיתוח החשיבה. בשנת 2016 זכה סטודנט בתוכנית, לירן מרקין, במדלית ארד באולימפיאדת מדעי המחשב ובשנת 2017 זכה יובל סלנט במדליית הכסף באולימפיאדת מדעי המחשב.

אופקים – תוכנית המצטיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכנית "אופקים" הינה תוכנית המצטיינים של אוניברסיטת חיפה, תוכנית האוספת אליה מדי שנה עד 15 סטודנטים בעלי נתונים אישיים יוצאי דופן, מעניקה להם מלגת לימודים מלאה, ומאפשרת להם את החופש לעצב את לימודיהם כרצונם תוך ליווי אישי והקפדה על רמה אקדמית גבוהה במיוחד. מטרת התוכנית הינה להכשיר סטודנטים מצטיינים במגוון כלי המחקר המקובלים באקדמיה, להכיר להם את הדיסציפלינות השונות, לטפח בהם כישורי כתיבה וניתוח גבוהים, ולעודד בקרבם מחשבה ביקורתית ומעמיקה. התוכנית שואפת להפוך את תלמידיה ובוגריה לחוקרים אינטרדיסציפלינריים מובילים באקדמיה, ולמנהיגי דעה ועשייה מרכזיים בחברה הישראלית.

התוכנית בנויה כחוג לימודים לכל דבר ועניין, והיא נלמדת במסגרת תואר ראשון דו-חוגי בצמוד לחוג נוסף לבחירת התלמיד (משפטים, פסיכולוגיה, ביולוגיה, היסטוריה, פילוסופיה וכו'). תלמידי התוכנית נדרשים להשלים 60 נקודות זכות במהלך שלוש שנות לימודיהם בחוג (זאת בנוסף לדרישות החוג השני). נקודות אלו מורכבות משמונה קורסים ייעודיים לבחירת התלמיד אשר נבנים במיוחד למען התוכנית ומתחלפים מדי שנה (16 נ"ז), קורס ללימוד שפה זרה לפי בחירה (2 נ"ז) וכן עבודת גמר בסיום הלימודים (6 נ"ז). את שאר נקודות הזכות הנדרשות לתואר מרכיבים התלמידים כראות עיניהם מכל הפקולטות, החוגים והדרגים באוניברסיטה, תוך שהם נהנים מקבלת עדיפות לכניסה לקורסים סגורים, קורסים של תואר שני וסדנאות. 

שיתופי פעולה בינלאומיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ECNU[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2015 חתמה האוניברסיטה על הסכם ראשון מסוגו בין האקדמיה הישראלית והסינית על הקמת מרכז מחקר משותף עם אוניברסיטת EAST CHINA NORMAL UNIVERSITY) ECNU) משאנגחאי. ההסכם מאפשר לחוקרים מחיפה ומסין להתמודד יחדיו על מענקי מחקר שלממשלת סין, שמשקיעה, על פי ההערכות, למעלה מ-40 מיליארד דולר בשנה במחקרים מדעיים. על פי ההסכם, התחומים בהם יתמקד מרכז המחקר הם מדעי המוח, החינוך המתמטי-טכנולוגי, מחשוב וניהול נתונים וניהול סביבתי. כמו כן, בנוסף לתחומי המחקר נחתם הסכם לחילופי סטודנטים ומרצים בין האוניברסיטאות. בשנת 2016 נפתח המרכז המשותף בקמפוס הבינלאומי של ECNU, קמפוס בו נמצאות גם אוניברסיטאות כמו NYU, קורנל ועוד, כשהמרכז שוכן בבניין שבו שכנה בעבר אוניברסיטת NYU. במקביל, החלו הסינים בעבודה על בניין חדש, שאמור להיות מושלם בשנת 2018.

טקסס A&M[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2016 חתמה האוניברסיטה על הסכם לשיתוף פעולה עם אוניברסיטת טקסס A&M במסגרתו יוקם מערך של מצופי מחקר מול חופי ישראל. מצוף אחד, שכבר הוטל בשנת 2017, ממוקם במים הטריטוריאליים של ישראל ומגיע לעומק של כמה עשרות מטרים. המצוף השני, שיוטל בשנת 2018, יהיה במרחק של כמה עשרות קילומטר מהחוף ויגיע לעומק של כקילומטר וחצי. על המצופים יותקנו מערכות מתקדמות של חיישנים שיעבירו מידע און-ליין לתחנת המחקר שבאוניברסיטת חיפה על מדדים שונים כמו זרמי ים, זיהום, טמפרטורה ועוד. נתונים אלו יוכלו לסייע למדענים להתמודד, במקרה הצורך, עם מקרים של דליפות נפט או סכנות אקולוגיות אחרות. אוניברסיטת טקסס A&M הקימה מערך דומה של מצופים במפרץ מקסיקו, לאחר דליפת הנפט הענקית בשנת 2010.

CASIA[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרץ 2017, במסגרת מסעו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לסין, אליו התלווה נשיא האוניברסיטה פרופ' רון רובין, חתם האחרון על הסכם עם המכון לאוטומציה באקדמיה הסינית למדעים (CASIA), והמיליארד הסיני ז'ונג צ'ינגחאו על הקמת מכון בינלאומי משותף ליישומי טכנולוגיית בינה מלאכותית. אוניברסיטת חיפה והאקדמיה הסינית למדעים יתמקדו במכון החדש בפיתוח טכנולוגיות יישום בינה מלאכותית חדשניות במגוון תחומים: זיהוי ומעקב אחר המבט האנושי לטובת שילובו בטלפון החכם ביישומים שונים; עיבודי תמונה וביג דאטה לטובת יישומים רפואיים; עיבודי תמונה מתוחכמים המעלים את רמת הרזולוציה בתמונות שצולמו במים עמוקים; זיהוי ביומטרי וטכנולוגיות בקרת תנועה, ועוד.

בניית המכון תיעשה על ידי קבוצת האנגזוו וואהאה (Hangzhou Wahaha Group) והבנייה אמורה להסתיים עד לשנת 2019. הפעילות המחקרית תתקיים בקמפוסים של חיפה ובייג'ינג במקביל, באמצעות חילופי חוקרים משני המוסדות. ועדה ייעודית שתוקם תבחר באילו פרויקטים ותחומי עניין להתמקד, ותגייס את החוקרים המוכשרים ביותר משתי המדינות.

הסכמי הבנות ההדדיות (MOU) בינ"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון לשהלי 2017, לאוניברסיטת חיפה 25 הסכמי MOU בשנת 2018, לרבות אוניברסיטאות בהודו, רוסיה, ארגנטינה, קנדה (5), גרמניה (3), ארצות הברית (5), ליטא (2), בולגריה, רומניה, קפריסין, ספרד (2), פולין וצ'כיה.

כרמל – החברה הכלכלית של האוניברסיטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כרמל בע"מ, החברה הכלכלית של האוניברסיטה, עוסקת במסחור התגליות האקדמיות היישומיות של חוקרי האוניברסיטה, שיש להן תועלת לטובת הציבור והאנושות ככלל. ייחודה של כרמל במגוון יוצא הדופן של תחומי המחקר שבהם היא מציעה אפשרויות לחברות עסקיות: מדעי הטבע ופארמה, מדעי הים, ביו-טכנולוגיה וביו-חקלאות, מדעי המחשב ועוד, סביבה, חינוך, מדע הנתונים ו-BIG DATA ועוד. כרמל הקימה חממה ייחודית המאפשר לחברות מסחריות להשקיע בפיתוחים המחקריים של האוניברסיטה במודל של קרן השקעות. מודל זה הניב בשנה האחרונה שתי הצלחות גדולות, כשענקית הפארמה הבינלאומית MERCK השקיעה בחברת ARTSaVIT, שמפתחת תרופה למחלת הסרטן, ומספר חברות בראשות Johnson&Johnson השקיעו בחברת PROTEKT, שמפתחת תרופה למחלת האלצהיימר.

סטודנטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיקנאט הסטודנטים של אוניברסיטת חיפה מנהל את תחום המלגות עבור תלמידי התואר הראשון ומציע 3 סוגים שונים של מלגות: מלגות סיוע, מלגות הצטיינות ומלגות מעורבות חברתית. על חלק מן המלגות חלה מגבלה למניעת כפל מלגות ומלגות רבות הן תוצאה של שיתוף פעולה בין קרנות וגופים שונים לבין האוניברסיטה. המלגות ניתנות מטעם האוניברסיטה ו/או מטעם מגוון קרנות וארגונים כאשר קיימים עשרות מסלול מלגות מכל סוג. בנוסף על המלגות הניתנות על ידי הדיקנאט, קיימות מלגות הצטיינות וסיוע עבור סטודנטים לתארים מתקדמים הניתנות על ידי הרשות ללימודים מתקדמים. פרטים נוספים אודות המלגות המתעדכנות מעת לעת, זמינים באתרי האינטרנט של היחידות הרלוונטיות.

מעונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במעונות אוניברסיטת חיפה כ-1,100 מיטות ומגוון אפשרויות למגורים במעונות: מעונות ליחידים, לזוגות נשואים, לסטודנטים תלמידי מכינה, תואר ראשון תואר שני ושלישי, מעונות לסטודנטים נכים ולאורחים. מתחם המעונות כולל מועדונים, חדרי כביסה, מינימרקט, חדרי מחשבים ושירותים נוספים המיועדים עבור הדיירים. צוות המעונות עושה מאמצים רבים למען רווחת הדיירים ופועל לקיומם של חיי קהילה תוססים ומגובשים תוך קיום פעילויות חברתיות שונות. ישנם מספר סוגי ומבני מעונות ובהם:

מעונות שקמה – המעונות הראשונים שנפתחו במכון האוניברסיטאי, בשנת 1965. ממוקמות בלב שכונת רוממה בחיפה ובהן 50 דירות חדר הכוללת מטבחון מאובזר, מקלחת ושירותים משותפים. בכל דירה מתגוררים שני סטודנטים.

מעונות פדרמן – מבנה המעונות הראשון שהוקם בשנת 1974 בתוך קמפוס הכרמל, בניין בין 11 קומות ובו 74 דירות בנות 3 חדרים כל אחת, המאכלסות 2 סטודנטים בחדר. בכל דירה מטבח מאובזר, פינת אוכל, מקלחת ושירותים משותפים.

מעונות בריטניה – הוקמו בשנת 1965 במתחם המעונות בקמפוס שעל הכרמל. בבניין כ-5 דירות בנות 6 חדרים, המאכלסות סטודנט יחיד בחדר. בכל דירה מטבח מאובזר, פינת אוכל, סלון, 2 מקלחות ו-2 חדרי שירותים משותפים.

משכנות טליה – 8 מבני מעונות אשר הוקמו בשני שלבים, הראשון הסתיים בשנת 2000 והשני הסתיים בשנת 2003. במבנים מספר סוגי מעונות: מעונות לזוגות, מעונות ל-6 דיירים, מעונות לתלמידים לתארים מתקדמים ודירות אירוח המיועדות למרצים, אורחים וסגל מבקר באוניברסיטה, מן הארץ ומחוצה לה. המבנים מרווחים ומעוצבים ברמה גבוהה. בכל דירה מטבח מאובזר, פינת אוכל וסלון משותפים. לכל חדר מקלחת ושירותים צמודים.

אגודת הסטודנטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת חיפה פועלת למען הסטודנטים של האוניברסיטה במגוון רחב של נושאים ותחומים.

מוזיאון הכט[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוזיאון הכט נחנך בשנת 1984 ביוזמתו של ד"ר ראובן הכט מייסד "ממגורות דגון" בחיפה וממייסדי חבר הנאמנים של האוניברסיטה. זו הייתה גולת הכותרת של פעילותו למען האוניברסיטה, שבין היתר כללה הקמת קתדרה ע"ש ראובן הכט לציונות והיסטוריה והקמת מוסד הרצל לחקר הציונות ולימודה. מנעוריו גילה ד"ר הכט עניין בארכאולוגיה של ארץ ישראל ובמשך כשישים שנה אסף בשקדנות פריטים ארכאולוגיים, המייצגים את התרבות החומרית של ארץ ישראל בתקופות הקדומות. במיוחד גילה ד"ר הכט עניין בממצאים שייצגו את התקופות שהייתה להן משמעות היסטורית בתולדות עם ישראל, מן התקופה הכנענית ועד לשלהי התקופה הביזנטית. ד"ר הכט האמין שהארכאולוגיה היא אחד הביטויים החשובים של הציונות, וכי הממצאים הקדומים הללו הם הוכחה לקשר בין העם היהודי לארץ ישראל. במוזיאון 5 תצוגות קבע בתחום הארכאולוגיה (ארכאולוגיה של ארץ ישראל, תצוגות נושאיות שונות, תעשיות ומלאכות קדומות, ארכאולוגיה פיניקית בצפון ארץ ישראל והספינה העתיקה ממעגן מיכאל) ו-3 תצוגות קבע בתחום האומנות (אוסף אוסקר גז, אמנות יהודית מאמצע המאה ה-19 וראשית המאה ה-20 וציור צרפתי בין 1830 ל-1930).

המוזיאון הוא ביתה של "הספינה העתיקה ממעגן מיכאל". שרידיה של הספינה התגלו בשנת 1985 והועברו לאוניברסיטה על ידי פרופ' אלישע לינדר ז"ל מהמכון ללימודי ים של האוניברסיטה. הספינה תוארכה ללפני כ-2500 שנים, והועבדה שנקברה כמעט כולה תחת החול שימרה בצורה יוצאת דופן את שלד הספינה העשוי עץ. עובדה זו סייעה לחוקרים לשמר את הספינה בתהליך כימי מורכב, שלקח 7 שנים והסתיים בשנת 1996. שלד הספינה ששרד מוצג לראווה במוזיאון הכט. בשנת 2017 סיימו חוקרי האוניברסיטה בראשות פרופ' יעקב כהנוב ז"ל ובשיתוף רשות העתיקות לבנות רפליקה – העתק מדויק – של הספינה, כשהבנייה מתבצעת באותן שיטות עתיקות שבו נבנתה הספינה לפני כ-2500 שנים. במרץ 2017, מספר ימים לאחר פטירתו של פרופ' כהנוב, הושקה הספינה ויצאה שוב לים.

ספריית יונס וסוראיה נזריאן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריית יונס וסוראיה נזריאן באוניברסיטת חיפה הוקמה בשנת 1963, לראשונה בבית הספר הגבוה בבית ארדשטיין ברחוב י. ל. פרץ בהדר הכרמל. משם עברה הספרייה שוב לבית הספר עירוני ה' ברחוב הביכורים במרכז הכרמל, במסגרת המכון האוניברסיטאי. באופן זמני עברה הספרייה לבניין הרב תכליתי עד אשר נסתיימו עבודות הבנייה של משכנה הקבוע בבניין המרכזי. לאחר שגדלו אוספי הספרייה והתיישן המבנה, בזכות תרומתה הנדיבה של משפחת נזריאן, החלה ב-2007 בניית המבנה החדש של הספרייה ששופצה והורחבה. בשנת 2010 נסתיימו עבודות הבנייה ובשנת 2012 הושקה מחדש הספרייה תחת השם: "ספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה". בשנת 2016 זכה מבנה הספרייה שתוכנן על ידי האדריכל אסף לרמן, בפרס רכטר לאדריכלות. הספרייה נמצאת תחת קורת גג אחת (מרכזית) ומשרתת את סגל האוניברסיטה ותלמידיה בתחומי ההוראה והמחקר. הספרייה הינה מהגדולות שבספריות האקדמיות בישראל ובין הספריות המרכזיות הגדולות ביותר במזרח התיכון. בספרייה צוות מקצועי, מערכות מידע מתוחכמות וטכנולוגיה מתקדמת. הכניסה לספרייה מותרת מגיל 16 ומעלה ושירותי הספרייה מרחוק ניתנים לאוכלוסיית האוניברסיטה בלבד. לרשות המשתמשים עומדות עמדות יעץ, פינת עבודה ובהן מאות מחשבים, עמדות צפייה והאזנה, אזורי מנוחה ואכילה, בית קפה באזור הפטיו ואף חדרים פרטיים להזמנה מראש. בכל רחבי הספרייה אינטרנט אלחוטי והספרייה מונגשת לבעלי צרכים מיוחדים.

הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה שמה לה למטרה להוציא לאור ספרי עיון איכותיים, ממוקדים או רב-תחומיים, שיש בהם עניין לציבור משכיל ורחב, מעבר לתחומי ההתמחות האקדמית  והמדעית. רשימת הכותרים שראו אור בהוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה, חלקם בשיתוף עם מו"לים מובילים בארץ, כוללת תרגומים של ספרי עיון הנחשבים קלאסיים בתחומם, סדרות מדעיות בתחומים שונים, וספרים אקדמיים שחלקם הפכו לרבי-מכר בקרב שוחרי תרבות ודעת בישראל. במסגרת הוצאת הספרים, מוענק "פרס בהט" השנתי, הפרס הגבוה בארץ לספר עיון.

כתבי עת[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפט וממשל – כתב עת נושאי של הפקולטה למשפטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתב עת משפטי ונושאי של הפקולטה למשפטים, העוסק במשפט ציבורי, נוסד בשנת 1992. המערכת מורכבת בעיקר מסטודנטים תחת פיקוח אקדמי של עורך ראשי הממונה מקרב חברי הסגל של הפקולטה למשפטים.

הארת דין – כתב עת נושאי של הפקולטה למשפטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתב עת משפטי וממוחשב של הפקולטה למשפטים, שנוסד בשנת 2004.

כתב העת עוסק בשינויים בכללי המשפט בישראל ומפרסם הערות פסיקה, חקיקה הלכות משפטיות ועוד מפרי עטם של אנשי הקהיליה המשפטית בישראל. המערכת מורכבת בעיקר מסטודנטים תחת פיקוח אקדמי של עורך ראשי הממונה מקרב חברי הסגל של הפקולטה למשפטים.

דין ודברים – כתב עת כללי של הפקולטה למשפטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתב עת משפטי בין תחומי של הפקולטה למשפטים, שנוסד בשנת 2005.

כתב העת מתמקד ביחסי הגומלין בין המשפט לבין תחומי ידע אחרים ובפרט מדעי הרוח ומדעי החברה, אך משמש במה גם לכתיבה משפטית מסורתית.

בכתב בעת חוברות נושאיות וחוברות בנושאים כלליים, כולן בעריכת חברי סגל של הפקולטה למשפטים ותוך שילוב סטודנטים מצטיינים בכל תהליכי ההפקה.

דפים לחקר השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתב עת אקדמי שנתי ודו לשוני בנושא למחקרי השואה, ע"ש משפחת דוד ופלה שאפל מבית המכון למחקר השואה באוניברסיטת חיפה ובית לוחמי הגטאות בתמיכתה הנדיבה של משפחת שאפל. כעת העת מקדם את לימודי השואה ותקופת השואה וכן את חקר האנטישמיות באמצעות מגוון שיטות ודיסיפלינות ונותן ביטוי לאג'נדות מחקר חדשות בישראל ובעולם.

מכמנים – כתב העת של מוזיאון הכט[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתב עת אקדמי, דו-לשוני (עברית/אנגלית), המשמש במה לסוגיות בארכאולוגיה של ארץ-ישראל, ולפרסום פריטים נבחרים מאוסף מוזיאון הכט.

פרסים אקדמיים שמוענקים על ידי האוניברסיטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרס בהט[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרס בהט הוא פרס ספרותי שניתן על ידי הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה והקרן ע"ש פרופ' יעקב בהט, לזכרו של פרופ' בהט שהיה ממקימי החוג לספרות עברית וספרות השוואתית באוניברסיטת חיפה. הפרס הוא הפרס הגבוה ביותר שמוענק לישראל לספר עיון ומוענק מדי שנה החל משנת 1998, ל"כתב יד עיוני, מקורי ואיכותי בשפה העברית אשר לא פורסם בבמות אחרות, ואשר יש בו עניין לציבור הרחב". החל משנת תשע"ה (2015) מוענקים פרסים בסך כולל של 140 אלף ₪ במסגרת פרס בהט: 55,000 ₪ לשני זוכים לכל היותר ו"מענק בהט" בסך 30,000 ₪ לתמיכה בכתב יד שהוגש לתחרות ולא זכה אך נמצא ראוי לפרסום בהוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה.

פרס חייקין[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרס חייקין, בסכום של עד 75,000 ₪, מוענק מדי שנה לחוקר/ת ישראלי/ת שפרסם ספר מחקרי חדש (ניתן להגיש גם כתב יד של ספר) בשלוש השנים שלפני הענקת הפרס, בתחומים הקרובים לנושאים גאואסטרטגיים הנוגעים בעיקר לישראל ולמזרח התיכון ומטרתו לעודד את המחקר בתחומים אלה. הפרס מוענק על ידי נשיא האוניברסיטה או הרקטור ביחד עם נציג קתדרת חייקין בטקס שיתקיים ביום השנה למותו של ראובן חייקין ז"ל במהלך חודש ינואר, כחודש לאחר פרסום תוצאות התחרות. בצוואתו, ביקש ראובן חייקין ז"ל, לסייע לקתדרה לגיאואסטרטגיה והסכים שזו תיקרא על שמו לאחר מותו.

פרס פתאל[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרס פתאל בתחום חקר המשפט, מוענק מדי שנה על ידי הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, לזכרו של עורך הדין יוסף פתאל ז"ל הודות לתרומתם הנדיבה של בניו, איציק ודוד פתאל. הפרס מוענק מדי שנה בתחום מסוים בחקר המשפט שנקבע מראש על ידי ועדת ההיגוי של הפרס, המורכבת מחברי סגל מארבע הפקולטות למשפטים של האוניברסיטאות בישראל. אותה ועדה בוחרת גם את חוקר/ת ישראלי/ת מצטיין/מצטיינת, אשר גילו/גילה אינו עולה על 50, על סמך הישגים אקדמיים והצטיינות במחקר, הזוכה בפרס ובסכום של 30,000 ₪.

חברי סגל זוכי פרס ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

1.    פרופ' דינה פייטלסון-שור (ז"ל) מהפקולטה לחינוך, זוכת פרס ישראל לחינוך לשנת 1953

2.    פרופ' דוד נבון מהחוג לפסיכולוגיה, זוכה פרס ישראל למדעי החברה לשנת 1992

3.    פרופ' אריק שפירא מהחוג למוסיקה, זוכה פרס ישראל להלחנה לשנת 1994

4.    פרופ' נתן זך מהחוג לספרות עברית והשוואתית, זוכה פרס ישראל לשירה עברית לשנת 1995

5.    פרופ' אברהם ב. יהושע מהחוג לספרות עברית והשוואתית, זוכה פרס ישראל לספרות עברית לשנת 1995

6.    פרופ' יצחק זמיר מהפקולטה למשפטים, זוכה פרס ישראל לחקר המשפטים לשנת 1997

7.    פרופ' מרים ירדני מהחוג להיסטוריה כללית, זוכת פרס ישראל לחקר ההיסטוריה הכללית לשנת 1999

8.    פרופ' מאיר ויזלטיר מהחוג לספרות עברית והשוואתית, זוכה פרס ישראל לספרות ושירה ליוצרים לשנת 2000

9.    פרופ' גבריאל סלומון (ז"ל) מהפקולטה לחינוך, זוכה פרס ישראל לחקר החינוך לשנת 2001

10.  פרופ' אשר קוריאט מהחוג לפסיכולוגיה, זוכה פרס ישראל לחקר הפסיכולוגיה לשנת 2002

11.  פרופ' צבי בן-אברהם מבית הספר למדעי הים, זוכה פרס ישראל לחקר מדעי כדור הארץ לשנת 2003

12.  פרופ' מרים בן-פרץ מהפקולטה לחינוך, זוכת פרס ישראל לחקר החינוך לשנת 2006

13.  פרופ' סמי סמוחה מהחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, זוכה פרס ישראל לחקר הסוציולוגיה לשנת 2008

14.  פרופ' טוביה ריבנר מהחוג לספרות עברית והשוואתית, זוכה פרס ישראל לשירה לשנת 2008

15.  פרופ' יעקב דורצ'ין מהחוג לאמנות, זוכה פרס ישראל לאמנות פלסטית לשנת 2011

16.  פרופ' אביתר נבו מהחוג לביולוגיה אבולוצינית וסביבתית, זוכה פרס ישראל לחקר מדעי החיים לשנת 2016

חברי סגל זוכי פרס א.מ.ת[עריכת קוד מקור | עריכה]

1.    פרופ' יעקב דורצ'ין מהחוג לאמנות, זוכה פרס א.מ.ת לשנת 2004, בקטגוריית תרבות ואמנות בתחום ציור ופיסול

2.    פרופ' מרים ירדני מהחוג להיסטוריה כללית, זוכת פרס א.מ.ת לשנת 2007, בקטגוריית מדעי הרוח, בתחום היסטוריה

3.    פרופ' יצחק זמיר מהפקולטה למשפטים, זוכה פרס א.מ.ת לשנת 2014, בקטגוריית מדעי החברה בתחום משפטים

4.    פרופ' מרים בן-פרץ מהפקולטה לחינוך, זוכת פרס א.מ.ת לשנת 2015, בקטגוריית מדעי החברה, בתחום החינוך וקידום החינוך

5.    פרופ' אברהם ב. יהושע מהחוג לספרות עברית והשוואתית, זוכה פרס א.מ.ת לשנת 2016, בקטגוריית תרבות ואמנות בתחום ספרות

6.    פרופ' רונית מטלון מהחוג לספרות עברית והשוואתית, זוכת פרס א.מ.ת לשנת 2016, בקטגוריית תרבות ואמנות בתחום ספרות

בעלי תפקידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשיאי האוניברסיטה

  1. פרופ' בנימין אקצין - 1973-1969
  2. אליעזר רפאלי - 1977-1973
  3. גרשון אבנר - 1982-1977
  4. יוסף טייכר - 1984-1983
  5. אפרים עברון - 1988-1984
  6. עמוס ערן - 1990-1988
  7. פרופ' עוזר שילד - 1993-1990
  8. פרופ' יהודה חיות - 2004-1993
  9. פרופ' אהרון בן-זאב - 2012-2004
  10. עמוס שפירא - 2012–2016
  11. פרופ' רון רובין - החל מ-2016

רקטורי האוניברסיטה

  1. פרופ' בנימין אקצין - 1972-1971
  2. פרופ' דוד לפקין - 1972–1974
  3. פרופ' גבריאל ורבורג - 1974–1977
  4. פרופ' שלמה ברזניץ - 1979-1977
  5. פרופ' עוזר שילד - 1983-1979
  6. פרופ' אוריאל רפפורט - 1986-1983
  7. פרופ' גבריאל בן-דור - 1991-1986
  8. פרופ' עליזה שנהר - 1994-1991
  9. פרופ' מרדכי שכטר - 1997-1994
  10. פרופ' גדי גילבר - 2000-1997
  11. פרופ' אהרון בן-זאב - 2004-2000
  12. פרופ' יוסי בן-ארצי - 2010-2004
  13. פרופ' דוד פרג'י - 2011–2016
  14. פרופ' גוסטבו מש - 2016 ועד היום


יו"ר הוועד המנהל

  1. משה פלימן - 1973-1972
  2. יוסף אלמוגי - 1974
  3. עקיבא לוינסקי - 1975
  4. פרופ' נפתלי וידרא - 1985-1983
  5. ד"ר דני רוזוליו - 1991-1985, 1993
  6. גיורא מיוחס - 1992
  7. גיל ויזר - 1994–2006
  8. משה גביש - 2007-2006
  9. ד"ר יוסי בכר - 2010-2007
  10. עמי אילון - 2011 עד 2016
  11. מולי אדן - 2017 עד היום


יו"ר חבר הנאמנים

  1. צ'ארלס בנסלי - 1971–1972
  2. נתן אנסל - 1973–1977
  3. אביגדור ברטל - 1982-1978
  4. פרופ' נפתלי וידרא - 1984-1983
  5. ד"ר דני רוזוליו - 1988-1985
  6. ג'פרי שטיינר - 1989–1992
  7. לורד אנטוני ג'ייקובס - 1993–2000
  8. פרופ' מנפרד לנשטיין - 2001–2006
  9. עו"ד ליאון צ'רני - 2007–2013
  10. פרופ' אלפרד טאובר - 2013 ואילך

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]