אילנה אלקד-להמן

הוספת קישורים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אילנה אלקד-להמן
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 3 בספטמבר 1950
ורשה, רפובליקת פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה ינואר 2024 (בגיל 73) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת בר-אילן עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אילנה אֶלְקד-לֶהמַן (3 בספטמבר 1950 – ינואר 2024) הייתה חוקרת ספרות ישראלית, פרופסור חבר להוראת ספרות, מרצה בכירה במכללת לוינסקי לחינוך ומנחה בקבוצות העניין במחקר איכותני במכון מופ"ת.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אילנה אלקד-להמן נולדה בוורשה, בירת פולין, ובשנת 1957 עלתה לישראל עם הוריה, קלמן ולונה אלקד (וייס), ואחיה הצעיר דוד. אביה היה מראשוני מערך המחשוב בצה"ל, ושירת כמפקד יחידת יענ"א של אגף האפסנאות, בדרגת סגן-אלוף.

אלקד-להמן הייתה בעלת תואר ראשון בספרות ובספרות משווה, ותואר שני ושלישי בספרות עברית, כולם מאוניברסיטת בר-אילן. עבודת התיזה שלה עסקה בשירתו של מרדכי טמקין, ועבודת המחקר לתואר השלישי בחנה תמורות פואטיות בשירתו של ישראל אפרת.

נפטרה בינואר 2024. הותירה אחריה בעל, יורם להמן, ושלוש בנות.

תחומי מחקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקריה התמקדו בהוראת ספרות בהקשר מרובה תרבויות ולשונות, פיתוח חשיבה בהוראת ספרות, הוראת ספרות זיכרון, פרשנות (במחקר נרטיבי ובמחקר ספרות), קריאה אינטרטקסטואלית ומולטימדית, מועדוני קריאה ותהליכי שינוי והתפתחות פרופסיונלית של מורים.

אלקד-להמן הייתה פעילה בוועדות ובארגונים בישראל ובעולם שמטרתם טיפוח מחקר והוראה של ספרות ושפה. הייתה חברה בוועד המנהל של האיגוד הבינלאומי למחקר ולהוראה של חינוך לשוני, ספרויות ואוריינויות (ARLE International Association for Research in L1 Education (languages, literatures, literacies.

מכתביה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אלקד-להמן, א' ופויס, י' (עורכות) (2022). ספרות מבעד לקירות הכיתה – הוראה ולמידה של ספרות בישראל. מופ"ת.
  • גרינספלד, ח' ואלקד-להמן, א' (2008). בשבילים, בדרכים, בצמתים - סיפורים על תהליכי התפתחות מקצועית ועל שינוי תפיסתי. תל אביב: מכון מופ"ת. 314 עמ'.
  • אלקד, א' ואלקד, ק' (2008). סיפור חיים: קלמן גרוסמן / וייס / אלקד. ראשון לציון: הוצאה עצמית, 284 עמ'.
  • אלקד-להמן, א' (2007). הקסם שבקשר – אינטרטקסט, קריאה ופיתוח חשיבה. תל אביב: מכון מופ"ת. 375 עמ'.
  • אלקד-להמן, א' (2006). לבדה היא אורגת – קריאה ביצירותיה של נורית זרחי. ירושלים: כרמל, 225 עמ'.
  • אלקד-להמן, א' (עורכת) (2008). זהויות ישראליות בין זר למוכר – קריאה ביצירות חמישה יוצרים בספרות ההווה. ירושלים: כרמל, 213 עמ'.

מאמרים משנותיה האחרונות ופרקים מתוך ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Teomim-Ben Menachem, E. & Elkad-Lehman, I. (2022). How relevant is it? Public Elementary School Teachers Encounter Ancient Jewish Texts. L1-Educational Studies in Language and Literature, 22, 1-22.

Elkad-Lehman, I. (2020). Multimodality in M. Kovner’s Ezekiel's World. Jewish film and new media, 8/2, 186–216.

Elkad-Lehman, I. & Poyas, Y. (2020). Emotions while reading literature in multicultural groups. L1-Educational Studies in Language and Literature, 20, 1-21

Poyas, Y. & Elkad-Lehman, I. (2020). Facing the Other: Language and Identity in Multicultural Literature Reading Groups. Journal of Language, Identity & Education, 1-15.

Elkad-Lehman, I. (2020). ‘Judeo-Nazis? Don’t Talk Like This in My House’ Intertextual Analysis of an Intractable Trauma. Israel affairs, 26/1,

אלקד-להמן, א' ונייסען-דורפסמן, ל' (2020). ללמד ספרות בעברית לעולים?! בימת דיון הוראת ספרות - בטאון מופ"ת, 65

פויס, י' ואלקד-להמן, א' (2020). "אוֹצָרוֹת אֵין-סוֹפִיִים הָיוּ לָהּ בַּדִּמְיוֹן" - מתחים בלתי פתורים בהוראה ולמידה של ספרות. בימת דיון הוראת ספרות - בטאון מופ"ת, 65

אלקד-להמן, א', פיפר, א' (2019). ספרות זיכרון השואה בהכשרת מורים – סיפורו של קורס בישראל ובגרמניה. דפים, 70, 93-59.

אלקד-להמן, א', פויס, י' (2019). קריאה, שיח וכתיבה בקבוצה מרובת תרבויות – בין גילוי לכיסוי. עיונים בחינוך, 19-17, 217-184.

Elkad-Lehman, I.  (2018). Teaching holocaust memory literature in higher education : an autoethnographic view. FQS, 19/2, art.18.

אלקד-להמן, א' (2018). "מועדון הספרים של לוינסקי" - סיפורה של קהילה לומדת. דפים, 69, 119-90.

אלקד-להמן, א' (2018). לכתוב את סיפור החיים של אבא – אוטואתנוגרפיה. עיונים בשפה וחברה, 11(2), 151-131.

Poyas, Y. & Elkad-Lehman, I. (2016). 'Reading it my way': Responding to literature in a conflicted multicultural setting—the role of language. L1-Educational Studies in Language and Literature, 1-28.

פויס, י' ואלקד-להמן, א' (2013). שיח בין (לא) שווים בעקבות קריאה בספרות – שני חקרי מקרה. עיונים בשפה וחברה, 6/1, 64-59.

Elkad-Lehman, I., Greensfeld, H. (2011). Intertextuality as an interpretative method in qualitative research. Narrative Inquiry, 21:2, 258-275.

אלקד-להמן, א' (2010). 'לקחת ללב': קריאה ספרותית כשיטה לניתוח במחקר האיכותני. עורכת: ע' קופפרברג. חקר הטקסט והשיח: רשומון של שיטות מחקר (עמ' 81–110). באר שבע: אוניברסיטת בן-גוריון שבנגב.

Elkad-Lehman, I. & Gilat, I. (2010). Coming closer to literature - Learning and Instruction in a Constructivist Spirit. L1-Educational Studies in Language and Literature, 10(3), 1-22.

אלקד-להמן, א' (2008). מזוודה וגדר: על "ערבים רוקדים" ו"ויהי בוקר" מאת סייד קשוע. בתוך: א' אלקד-להמן (עורכת). זהויות ישראליות בין זר למוכר – קריאה ביצירות חמישה יוצרים בספרות ההווה (עמ' 119–154). ירושלים: כרמל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אילנה_אלקד-להמן&oldid=37864466"