אינטליגנציה קולקטיבית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אינטליגנציה קולקטיבית (באנגלית: Collective Intelligence) היא מושג במדעי ההתנהגות, בלימודי סוציולוגיה ותקשורת, בחקר חברות ובמדעי המחשב. מונח זה מתאר מצב בו קיימת אינטליגנציה אשר עולה משיתוף פעולה ומתחרות בין פרטים רבים, ונראה כאילו יש ל"אינטליגנציה" זו בינה משלה. אינטליגנציה קולקטיבית מופיעה בצורות שונות של החלטות משותפות אצל חיידקים, בעלי חיים, בני אדם ומחשבים.

אינטליגנציה קולקטיבית בעידן הדיגיטלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אינטליגנציה קולקטיבית מתארת את היכולת של מידע מרושת ושל טכנולוגיות מחשב להגדיל באופן חסר תקדים את המאגר הקולקטיבי של הידע החברתי. הגדלה זו נעשית באמצעות הרחבה של מספר האינטרקציות האנושיות המתאפשרות הודות לרשתות התקשורת השונות, ובו זמנית מתוך כך שאמצעים אלה מאפשרים יכולת נרחבת ועצומה לייצר ידע, למיין, לסווג לאחסן ולשלוף אותו דרך גישה קולקטיבית למסד נתונים המצוי ברשת[1].

ההוגים בתחום[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק מההוגים הבולטים בתחום אינם פסיכולוגים או סוציולוגים, אלא מחברי ספרי מדע פופולרי, מדע אלטרנטיבי ועידן חדש כפיטר ראסל, טום אטלי או הווארד בלום. אחרים, כמו פייר לוי, או פרנסיס הייליהן, שייכים לממסד המדעי; ובין אנשי מדעי המחשב העוסקים בתחום, ניתן למצוא דמויות כמו דאגלס אנגלברט. חלוץ המחקר בתחום, ג'ורג' פור, הגדיר אינטליגנציה קולקטיבית כ"יכולת של קהיליות אנושיות להתפתח לרמה גבוהה יותר של מורכבות ולקראת הרמוניה, דרך פיתוח מנגנונים של אבחנה ושילוב, תחרות ושיתוף פעולה". פור, כמו אטלי, מתייחסים בעיקר לפוטנציאל שיש לאינטליגנציה קולקטיבית על ההתפתחות האנושית.

ביקורת על התחום[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש הטוענים כי המושג "אינטליגנציה קולקטיבית" אינו בעל תוקף אמפירי, ולא מתבסס על תאוריה מוצקה ועל מושגים מדויקים.[2] כן נטען כי לא פותחה תאוריה המנסה לקשר בין התחומים השונים שבהם מתבטאת האינטליגנציה הקולקטיבית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Social sciences.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא סוציולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.