איגוד האינטרנט הישראלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
איגוד האינטרנט הישראלי
סמליל איגוד האינטרנט הישראלי
פעילות אינטרנט
מדינה ישראלישראל ישראל
מטה הארגון פתח תקווה עריכת הנתון בוויקינתונים
עובדים 22 עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1997–הווה (כ־25 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
www.isoc.org.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

איגוד האינטרנט הישראלי הוא עמותה המנהלת תשתיות מרכזיות בליבת האינטרנט בישראל משחר כניסתו של האינטרנט לשימוש מסחרי בתחילת שנות ה-90: מרשם שמות המתחם (ccTLD) – בסיומת הלאומית il. ומחלף האינטרנט הישראלי (IIX). כמו ברוב המדינות הדמוקרטיות, גם בישראל, מופעל המרשם הלאומי על ידי גוף נייטרלי (ללא מטרות רווח), הפועל ללא שיקולים פוליטיים או מסחרים, ומתפעל את התשתית הנדרשת.

האיגוד הוא ארגון לא מסחרי, וללא מטרות רווח (NGO) והשירותים בו עומדים לרשות כלל הציבור בישראל. בשנת 2018 הוכנס האיגוד לרשימת הגופים המנויים בתוספת החמישית לחוק הסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח-1998, כמנהל של "מערכת ממוחשבת חיונית", כהגדרתה בחוק.

פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

האיגוד מנהל את מרשם שמות המתחם (דומיינים, בשמם המוכר יותר לציבור או Domain Names), הוא מאגר מידע מרכזי וייחודי המקשר בין שמות מתחם וכתובות האינטרנט שלהם, ובאמצעותו מוקצים שמות המתחם למי שמחזיק בהם. מאז 2016 רישום שמות המתחם נעשה על ידי רשמים מוסמכים הפועלים מטעם האיגוד, ומבצעים את הקשר מול הציבור הרחב המבקש לרשום או לחדש שם מתחם. מתוקף ניהולו של האיגוד את המרשם, הוא גם מפיץ לכל העולם את המידע על אודות שרתי ה-DNS בהם מפורסם המידע המקשר בין שם המתחם וכתובת האינטרנט שלו.

האיגוד פועל במסגרת ארגון ICANN (Internet Cooperation for Assigned Names and Numbers), האחראי על ניהול מערך הקצאות שמות מתחם עיליים וכתובות אינטרנט, וזאת במסגרת ה-ccNSO, המייצגת את מנהלי המתחמים העיליים המדינתיים (ccTLD) בארגון. האיגוד חבר ב-RIPE NCC, ה-(RIR (Reginao Internet Registy של אזור אירופה והמזרח התיכון, שישראל נמצאת בתחום אחריותו ומשמש כ-LIR Local Internet Reigsry -של מרחבי כתובות שונים שהוקצו למרחב האינטרנט הישראלי. כמו כן, האיגוד חבר באיגוד האירופי של רשמי שמות מתחם (CENTR – Council for European National Top-Level Domain Regisries).

האיגוד פועל לקידום יוזמות מדיניות ציבורית המשפיעות על החיים הדיגיטליים של אזרחי ישראל ותושביה, ופועל למען שמירת אופיו של האינטרנט בישראל כפתוח, נייטרלי, נגיש, שוויוני ובטוח לכלל החברה הישראלית. בין פעילויות אלו מקדם האיגוד מדיניות ציבורית שבמרכזה שמירה על ערכי חופש הרשת, ובמקביל לכך, פעילויות תמיכה לקהל המשתמשים ברשת בהיבטים הנוגעים להקניית סיוע להגנה על כבוד האדם ברשת ומאבק בתופעות כגון בריונות וביוש, ושיפור רמת הגנת הסייבר בבית ובעסק הקטן.

איגוד האינטרנט הישראלי מנוהל על ידי שבעה חברי הנהלה, המכהנים בהתנדבות[1]. הוועד המנהל אמון על התווית המדיניות, המטרות והפעילות של איגוד האינטרנט בישראל. לצידו פועל הצוות המקצועי של האיגוד, העומד בחזית ניהול מרחב ה-DNS, מחלף האינטרנט הישראלי ומרשם שמות המתחם בסיומת IL., לצד עיצוב האינטרנט הישראלי כפתוח, שוויוני, נגיש ובטוח.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

איגוד האינטרנט הישראלי הוקם ב-1994 כדי לסייע בהתפתחות ובהטמעת האינטרנט בישראל. עד אז עיקר הפעילות בהסדרת נושאים הקשורים לאינטרנט התנהלה באמצעות מחב"א במסגרת "אילן", רשת אקדמית של המועצה להשכלה גבוהה. כאשר השימוש ברשת האינטרנט התרחב מחוץ לעולם האקדמי והחל להתפשט בקרב בעלי עסקים וכלל הציבור, נוצרו רגישויות משפטיות ועסקיות שחייבו הקמת גוף בלתי תלוי שיציע מנהיגות ויכוון את תהליכי ההתפתחות של האינטרנט.

מתחילת דרכו עסק האיגוד בקידום השימוש ברשת בקרב המגזרים השונים מחוץ לעולם האקדמי, כולל ביצירה ועדכון של תקינה (ישראלית ועולמית) הקשורה לרשת האינטרנט והשימוש בה, כולל תמיכה בעברית בדפדפן הנפוץ הראשון של נטסקייפ[2]. בין המשימות האופרטיביות הראשונות שנטל על עצמו האיגוד הייתה הקמת "מחלף האינטרנט IIX", ב-1996, כדי לנתב את תעבורת האינטרנט הפנים-ישראלית בין ספקי האינטרנט (ISP – Internet Service Providers) השונים ולשמש כשדרת (backbone) האינטרנט הישראלית[3]. IIX הוא מערך תקשורת מחשבים, המקשר באופן שוויוני ונייטרלי בין הרוב המוחלט של ספקי הגישה לאינטרנט בישראל, כך שגלישה ממשתמש בישראל לאתר אינטרנט בישראל, או לשירות הפועל בה, תעשה מבלי לצאת מגבולות המדינה. IIX חוסך עלויות תקשורת בינלאומית, מאיץ את השימוש באינטרנט למשתמשים בישראל, משפר את יכולת הגנת הסייבר של מדינת ישראל ומחולל תחרות בהיצע שירותי האינטרנט, שכן הוא מקל על ISP חדשים להיכנס לשוק. עם הגידול בתעברות האינטרנט, במהלך 1999, הוגדלה הקיבולת של הקווים שחוברו ל-IIX על ידי ספקי שירותי האינטרנט בישראל[4].

בהמשך קיבל על עצמו האיגוד את ניהול מרשם שמות המתחם והקים בשנת 2000 מערכת חדשה לרישום שמות מתחם ברשת[5]. האיגוד מנהל את מרשם השמות (Registry) עבור סיומת המתחם (ccTLD) של ישראל (il) והוא מהווה מעין "טאבו" של שמות המתחם הרשומים בישראל[6]. כללי רישום שמות המתחם, מגדירים את מבנה מרחב השמות, מגדירים את השמות המותרים, קובעים את תוקפו של שם מתחם והזכויות בו, ואף מאפשרים לפסול שמות. המרשם מבצע גם הסמכה לרשמים מוסמכים שישמשו מתווכים בין רושמי שמות (Registrants) לבין האיגוד[7]. בדצמבר 2006 פתח האיגוד את רישום שמות מתחם ישראליים גם לרשמי משנה[8]. בסוף 2010 נוספה האפשרות לרשום שם מתחם בעברית[9], והחל ב-2016 הפסיק האיגוד לרשום שמות מתחם ומתמקד בניהול המרשם מבחינת התשתית המחשובית, כמו גם בקביעת כללי הרגולציה הדרושים לניהולו[10].

לאורך השנים, במקביל לניהול הפעילות התשתיתית של המרשם ו-IIX, האיגוד עוסק בסוגיות מגוונות של הטמעת ושימוש באינטרנט בחברה הישראלית. בין היתר, מקדם האיגוד מדיניות ציבורית שבמרכזה שמירה על ערכי חופש הרשת, שמשמעותם יישום של העקרונות החוקתיים של מדינה דמוקרטית ברשת האינטרנט[11].

בנוסף לקידום מדיניות ציבורית במובנה הרחב, האיגוד גם מקיים פעילויות תמיכה לקהל המשתמשים ברשת, כדי להתמודד עם אתגרים שהרשת מעמידה בפני החברה. במסגרת זו, הקים האיגוד בשנת 2012 מרכז ידע ותמיכה שמטרתו לספק כלים, מידע וסיוע להקניית כלים מעשיים להתנהלות חברתית ברשת, ולמאבק בתופעות הבריונות והשיימינג ברשת. המרכז, שמופעל על ידי צוות ייעודי באיגוד האינטרנט הישראלי, נקרא "נטיקה" (Netica.org.il), ובמסגרתו מופעל גם קו תמיכה, לתמיכה וייעוץ בכל הנושאים הקשורים לשימוש מיטבי ברשת ולתופעות אלימות רשת שכיחות כגון: אלימות וירטואלית, ביוש, הפצת תכנים פוגעניים ועוד. במקביל, השיק האיגוד מרכז ידע נוסף בשנת 2019, Block.org.il, המהווה מרכז הגנת סייבר לאזרחים, שמטרתו לספק לאזרחי ישראל ותושביה מידע וסיוע בכל הקשור בהגנה על המרחב הדיגיטלי הפרטי שלהם, ולאפשר לכלל המשתמשים לבנות "קו הגנה" אישי ולשפר את רמת הגנת הסייבר בבית ובעסק הקטן. איגוד האינטרנט הישראלי רואה בהעלאת רמת הגנת הסייבר של משתמשי האינטרנט בישראל מטרה חברתית ולאומית, ומיזם Block משרת את שתיהן.

בשנים 2007–2013 היה רימון לוי נשיא האיגוד, הוא החליף בתפקיד את ד"ר אמיר עציוני[12].

במאי 2011 מינה לראשונה האיגוד מנכ"ל בשכר במשרה מלאה (עד אז הנהלת האיגוד כללה נשיא וחברים שכולם עבדו בהתנדבות)[13].

בשנים 20132016 אלון הסגל היה נשיא האיגוד. נשיאת האיגוד, מינואר 2017, הייתה פרופ' קרין נהון[14]. במאי 2022 מונתה ד"ר שרון בר זיו לתפקיד[15].

בקיץ 2022 החל האיגוד לראשונה לרשום שמות מתחם בעברית מלאה[16].

מטרות האיגוד ופעילויותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפעלת שירותי תשתית חיוניים לקהילת האינטרנט בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רישום שמות מתחם (Domain Names) תחת il
  • הקמה וניהול של מחלף האינטרנט הישראלי IIX - Israel Internet Exchange
  • הפצת המידע ל-(DNS (System Name Domain העולמי על אודות מרחב IL.

קידום האינטרנט בחברה הישראלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • העלאת המודעות לנושא טכנולוגיות האינטרנט וחשיבות הטמעתן בקרב הקהילה בישראל.
  • פיתוח הידע והפצתו לכלל האוכלוסייה.
  • איגום משאבים לקידום מטרות משותפות.
  • פעילות תקינה במסגרת מכון התקנים הישראלי.

הגנה, סיוע וכלים להגנה על הפרט ברשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קידום החינוך וההסברה לשימוש נבון ובטוח באינטרנט.
  • הפעלת קו חם לסיוע לנפגעי רשת.
  • פורטל ופורום להתייעצות ומידע בנושאי הגנת סייבר על המרחב הדיגיטלי הביתי.

סיוע והובלה ביצירת מדיניות בתחום האינטרנט בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

העשרת הידע המקצועי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ייצוג קהילת האינטרנט הישראלית בפורומים בינלאומיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פעילות בינלאומית בנושאי מערכת ה-DNS
  • שותפות בכנסים בינלאומיים לקידום חברת המידע בחסות האו"ם (WSIS)
  • שותפות עם רשם האינטרנט האזורי באירופה, RIPE NCC
  • ISOC- Internet Society
  • CENTR -Council for European National Top-Level Domain Regisries

מחלף האינטרנט IIX[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחלף האינטרנט הוקם בשנת 1996, עד שנה זו, רוב תעבורת האינטרנט המקומית בישראל, הייתה מנותבת באופן ישיר באמצעות הרשת האקדמית באוניברסיטאות המופעלת על ידי מחב"א. בהוראות משרד התקשורת חיבורים אלו פורקו בשלב מסוים ונוצר צורך ברכיב כלשהו שישמש מחליף לנושא, לצורך כך הוקם מחלף האינטרנט[3].

מחלף האינטרנט IIX הוא מערך תקשורת מחשבים, המקשר באופן שוויוני ונייטרלי בין הרוב המוחלט של ספקי האינטרנט בישראל, (ISP – Internet Service Providers), כך שגלישה ממשתמש בישראל לאתר אינטרנט במדינת ישראל, או לשירות הפועל בה, תעשה מבלי לצאת מגבולות המדינה. IIX חוסך עלויות תקשורת בינלאומית, מאיץ את השימוש באינטרנט למשתמשים בישראל, משפר את יכולת הגנת הסייבר של מדינת ישראל ומחולל תחרות בהיצע שירותי האינטרנט, שכן הוא מקל על ISP חדשים להיכנס לשוק. המחלף ממוקם בחוות השרתים של חברת Med1 בפתח תקווה. ב-2004 הוקם לו אתר גיבוי[3].

מאגר נתונים על האינטרנט בישראל (STS)[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאגר זה הוקם ביזמת האיגוד במטרה לרכז נתונים סטטיסטיים על האינטרנט בישראל, כדי לאפשר ניתוח והבנה שלו באמצעות שיתוף נתונים אלו באופן חופשי וללא עלות.

ההחלטה להקים את המאגר התקבלה בשנת 2009 ובעקבותיה התפרסמה קריאה לשיתוף נתונים עם המאגר[18]. המאגר החל לפעול באוגוסט 2011 ומכיל נתונים במגוון נושאים, ובהם מערכות, תשתיות, תוכנות ואתרים, כלכלה, עסקים ומסחר, ממשלה ושירותים ממשלתיים, שימוש פרטי באינטרנט, הפער הדיגיטלי ובעיות אבטחה. במרבית המקרים הנתונים אינם נמצאים במאגר עצמו והוא כולל רק הפניה אליהם.

ביקורת על הארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2007 הושמעה ביקורת כלפי השימוש שעושה איגוד האינטרנט בכספיו[19], ובשנת 2009 הועלתה הביקורת בפעם נוספת[20]. מרבית הכנסותיו של האיגוד באות מרישום שמות מתחם (Domain) תחת הסיומת il.. רישום שם המתחם מבוצע ברוב המקרים על ידי חברות פרטיות (רשמים מוסמכים) המשמשות כרשמים מוסמכים (Registrar), ומעבירות סכום מסוים לאיגוד, עבור כל שם מתחם, בכל שנה. איגוד האינטרנט סירב לחשוף את הסכום המועבר עבור כל שם מתחם מהרשמים, בנימוק של חשש לפגיעה בתחרות הפתוחה בתחום[21]. נושא זה עבר שינוי משמעותי, כאשר במהלך שנת 2018 החליט הוועד המנהל שגם המידע הנוגע למחיר יחידת רישום שם מתחם בסיומת IL .שגובה האיגוד מהרשמים המוסמכים על ידו יהיה גלוי לציבור. זאת, בהתאם למדיניות של שקיפות שגיבש הוועד המנהל במרץ 2016, על בסיס עבודת מטה של הדרג המקצועי באיגוד, כי יש לנקוט בשקיפות מרבית בכל הקשור לדיונים וההחלטות הנידונות במסגרת ישיבות הוועד, ויש לפרסם אותן לציבור ובפרט לחברי העמותה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חברי הוועד המנהל של האיגוד בהווה ובעבר, באתר האיגוד
  2. ^ איי אונליין, איגוד האינטרנט הישראלי נעזר במיקרוסופט להוספת תמיכה בעברית בדפדפן נטסקייפ, באתר TheMarker‏, 23 בנובמבר 1999
  3. ^ 1 2 3 איגוד האינטרנט מקים אתר מקביל למחלף האינטרנט הישראלי כחלק מתגבור מערך הבטחת השירות וההתאוששות מאסון, באתר TheMarker‏, 26 בינואר 2004
  4. ^ הוכפל רוחב החיבור של אינטרנט זהב לצומת האינטרנט הישראלי, באתר גלובס, 17 במרץ 1999
    אפי לנדאו, ‏סוף טוב: נפתח הפקק בין נטוויז'ן ושאר הספקים, באתר גלובס, 10 במרץ 1999
    נטוויז'ן הפעילה קו נוסף של 2 מגהביט מחיפה ל- IIX, באתר גלובס, 8 במרץ 1999
    אינטרנט-בזק בינלאומי התחברה לצומת האינטרנט בקו 10 מ"ב בשנייה, באתר גלובס, 24 ביוני 1999
  5. ^ איי אונליין, איגוד האינטרנט הישראלי הקים מערכת חדשה לרישום שמות מתחם ברשת, באתר TheMarker‏, 20 באוגוסט 2000
  6. ^ נורית רוט, כתובת האינטרנט שלכם נחטפה? יש מה לעשות, באתר TheMarker‏, 29 באוגוסט 2010
  7. ^ גליה ימיני, איגוד האינטרנט הישראלי: גידול של 19% בשמות מתחם עם סיומת co.il ב-2005, באתר הארץ, 31 בינואר 2006
  8. ^ מעיין כהן, ‏איגוד האינטרנט הישראלי החל בהסמכת רשמי משנה של שמות מתחם ישראליים, באתר גלובס, 4 בדצמבר 2006
  9. ^ ספי קרופסקי, מעכשיו תוכלו לקנות שם דומיין בעברית, באתר הארץ, 28 בדצמבר 2010
    נועה פרג, ‏רישום דומיינים בעברית בסיומת il ייפתח לכלל הציבור, באתר גלובס, 20 בדצמבר 2010
  10. ^ יניב הלפרין, ‏איגוד האינטרנט הישראלי יפסיק לרשום שמות מתחם, באתר "אנשים ומחשבים", 24 באפריל 2015
  11. ^ נועה פרג, ‏נשיא איגוד האינטרנט: "המאגר הביומטרי הוא נשק להטרדה המונית", באתר גלובס, 22 בפברואר 2010
  12. ^ מעיין כהן, ‏רימון לוי יחליף את ד"ר אמיר עציוני כנשיא איגוד האינטרנט הישראלי, באתר גלובס, 25 באפריל 2007
  13. ^ יוסי הטוני, ‏לראשונה: איגוד האינטרנט הישראלי ממנה מנכ"ל, באתר "אנשים ומחשבים", 15 במאי 2011
    הילה ויסברג, אתי אקרלינג מונתה כמנכ"לית איגוד האינטרנט הישראלי, באתר TheMarker‏, 16 במאי 2011
  14. ^ יוסי הטוני, ‏פרופ' קרין נהון נבחרה לנשיאת איגוד האינטרנט הישראלי, באתר "אנשים ומחשבים", 12 בינואר 2017
  15. ^ יניב הלפרין, ‏נשיאה חדשה לאיגוד האינטרנט הישראלי: ד"ר שרון בר זיו, באתר "אנשים ומחשבים", 30 במאי 2022
  16. ^ אתר למנויים בלבד רפאלה גויכמן, כתובת אינטרנט.ישראל: בקרוב תוכלו לרשום אתרים גם בעברית, באתר TheMarker‏, 9 במאי 2022
    יניב הלפרין, ‏איגוד האינטרנט פותח רישום מוקדם לשמות מתחם בעברית מלאה, באתר "אנשים ומחשבים", 9 במאי 2022
  17. ^ עע"ם 3782/12 משטרת ישראל ואחרים נ' איגוד האינטרנט הישראלי, ניתן ב-24 במרץ 2013
  18. ^ יוסי הטוני, ‏איגוד האינטרנט הישראלי יקים מאגר נתונים כולל על הרשת בארץ, באתר "אנשים ומחשבים", 24 באוגוסט 2009
  19. ^ אסף אביר, און ליין, האינטרנט של אבא שלהם, באתר nrg‏, 18 בפברואר 2007
  20. ^ עפרי אילני, עודד ירון, הבלוגרים יוצאים למרד באיגוד האינטרנט, באתר הארץ, 8 בספטמבר 2009
  21. ^ גיא גרימלנד, הדו"חות הכספיים של איגוד האינטרנט מסעירים את הרשת, באתר הארץ, 16 בספטמבר 2009