אליפות ברזיל בכדורגל 1987

אליפות ברזיל בכדורגל - 1987
Copa Brasil

גביע של המנצח
ארגון מפעיל	מועדון ה-13
תקופת התחרות	11 בספטמבר 1987 – 7 בפברואר 1988 (4 חודשים ו־28 ימים)
מספר משתתפות	32
הזוכה	רסיפה
מספר משחקים	239
מספר שערים	430 (1.8 בממוצע למשחק)
מספר צופים	4,989,603 (20,877 בממוצע למשחק)
מלך השערים	10 - מולר, סאו פאולו
→ 1986 1988 ←

אליפות ברזיל בכדורגל 1987 הייתה הפעם ה-32 בו נערכה תחרות ארצית בכדורגל בברזיל. היא אורגנה על ידי קונפדרציית הכדורגל הברזילאית. המשחקים החלו ב-11 בספטמבר 1987 והסתיימו ב-7 בפברואר 1988. בנוסף לאליפות שאורגנה על ידי "קונפדרציית הכדורגל הברזילאית" נערכה תחרות שאורגנה על ידי קבוצת "מועדון ה-13", שבשנים 2011-2018 קיבלה הכרה כאליפות ברזיל.

"מועדון ה-13" ומשבר ה"קופה אוניאו"

בשנת 1987 הודיע נשיא קונפדרציית הכדורגל הברזילאית, אוטביו פינטו גימראאס, כי, בגלל קשיים כספיים, לא תוכל הקונפדרציה לארגן את ליגת העל באותה השנה. כתוצאה מכך, שלוש עשרה מבין הקבוצות הגדולות מברזיל התארגנו, תחת מנהיגותו של נשיא קבוצת סאו פאולו, קרלוס מיגל איידר, וייסדו את מועדון ה-13 (בפורטוגזית: Clube dos Treze), התאחדות שמטרתה העקרית הייתה לארגן את ליגת העל ב-1987. הקבוצות אשר הרכיבו את מועדון ה-13 היו סאו פאולו, קורינתיאנס, פלמיירס וסנטוס (ממדינת סאו פאולו); פלמנגו, פלומיננסה, ואסקו דה גאמה ובוטפוגו (ממדינת ריו דה ז'ניירו); אתלטיקו מיניירו וקרוזיירו (ממינאס ז'ראיס); גרמיו ואינטרנסיונל (מריו גראנדה דו סול) ובאהיה (ממדינת באהיה). קהל שלוש עשרה הקבוצות הללו ביחד היוו 95% מציבור אוהדי הכדורגל בברזיל. קונפדרציית הכדורגל נתנה את אישורה למהלך, בתנאי היחיד שליגת העל תכלול 3 קבוצות נוספות, ממדינות אחרות. כתוצאה, הקבוצות קוריטיבה (מפרנה), גויאס (מגויאס) וסנטה קרוז (מפרנמבוקו) צורפו למיזם.

מועדון ה-13 תכנן תחרות שתהיה כלכלית מצד אחד ואיכותית מבחינת רמת הכדורגל מצד שני. איכות הכדורגל הובטחה בכך שרק 16 קבוצות חזקות תשחקנה (לעומת 80 קבוצות משלל רמות בשנת 1986). הכדאיות הכלכלית הובטחה בזכות הסכמי חסות עם תאגידים גדולים, כגון קוקה-קולה, חברת התעופה ואריג (שהטיסה את השחקנים), ורשת הטלוויזיה גלובו (ששידרה את המשחקים). התחרות נקראה קופה אוניאו (בפורטוגזית: Copa União, שם שמשמעותו גביע איחוד בעברית).

זמן קצר לפני תחילת התחרות, שינתה הקונפדרציה את דעתה והחליטה להתערב בארגון ליגת העל. הסיבות לכך לא ברורות ויש הטוענים כי מדובר בלחץ מצד קבוצות שנשארו מחוץ למיזם, בראשן אמריקה (ריו דה ז'ניירו) (מקום רביעי בליגה בשנת 1986) וגוארני מסאו פאולו (סגנית האלופה ב-1986). טענות נוספות הן שהקונפדרציה הבינה שניתן לתכנן תחרות כלכלית, או שהיא פחדה לאבד את שליטתה על ליגת העל גם לשנים הבאות.

העובדה היא שהקונפדרציה הכריזה על תחרות מקבילה לקופה אוניאו עם 16 קבוצות נוספות, לה היא קראה "המודול הצהוב" של אליפות ברזיל, בזמן שלקופה אוניאו היא קראה "המודול הירוק" של אליפות ברזיל. הקבוצות שנקבעו לשחק את המודול הצהוב היו: אמריקה (ריו דה ז'ניירו) ובאנגו (מריו דה ז'ניירו); גוארני, אינטר דה לימיירה ופורטוגזה דה דספורטוס (מסאו פאולו); אתלטיקו פרנאאנסה (מפרנה); ספורט ונאוטיקו (מפרנמבוקו); ז'ויינווילי וקריסיומה (מסנטה קטרינה); ויטוריה (מבאהיה); ריו ברנקו (מאספיריטו סאנטו); אתלטיקו גויאניינסה (מגויאס); סיארה (מסיארה); טרזה (מפאראיבה) ו-CSA (מאלגואס).

יתר על כן, קבעה הקונפדרציה כי אלופת ברזיל ב-1987 לא תהיה זוכת קופה אוניאו אלא הזוכה בטורניר הצלבה שיפגיש את הזוכות (אלופה וסגניתה) של שני המודולים.

החברות במועדון ה-13 דחו את הכללים החדשים והודיעו כי לא ישתתפו בטורניר ההצלבה, אך הקונפדרציה לא חזרה בה.

קופה אוניאו התנהלה כמתוכנן והייתה להצלחה ללא תקדים בכדורגל הברזילאי. מספר האוהדים הממוצע באצטדיונים למשחק היה גדול במיוחד (יותר מ-20 אלף צופים). במשחק הגמר גברה פלמנגו על אינטרנסיונל והייתה לאלופת קופה אוניאו/המודול הירוק.

המודול הצהוב, לעומת זאת, התקיים בצורה פחות חלקה. קבוצת אמריקה (ריו דה ז'ניירו), שסברה שאין סיכוי שקבוצות המודול הירוק ישחקו בטורניר ההצלבה, החליטה להחרים את התחרות ולא הופיעה למשחקים. גמר התחרות בין הקבוצות ספורט וגוארני הסתיים ללא הכרעה, עם תוצאה 11:11 בדו-קרב בעיטות העונשין. שתי הקבוצות הוכרזו זוכות המודול הצהוב.

כמובטח על ידי מועדון ה-13, פלמנגו ואינטרנסיונל סירבו להשתתף בטורניר ההצלבה, וכתוצאה מכך, שיחקוהו ספורט וגוארני בלבד. לאחר שני משחקים גברה ספורט על גוארני והוכרזה אלופת ברזיל לשנת 1987 על ידי קונפדרציית הכדורגל. מועדון ה-13 ניגשה ל"מועצה הלאומי לספורט" (שהיה הגוף המשפטי העליון לענייני ספורט בברזיל, לפני ייסוד הוועד האולימפי הברזילאי), וזו קבעה כי פלמנגו היא אלופת ברזיל ל-1987, קביעה שהקונפדרציה לא קיבלה. הכרעה רסיפה לסוגיה באה רק בשנת 1997, כאשר המקרה הגיע למערכת המשפט הברזילאי, שקבעה באופן סופי כי "רסיפה" היא אלופת ברזיל ב-1987.

ב-21 בפברואר 2011 שינתה הקונפדרציה את החלטתה והחליטה להכריז על "פלמנגו" ו"רסיפה" כאלופות ברזיל בעונת 1987.. בשנת 2018 החלטה זו בוטלה ונכון לכיום "רסיפה" היא האלופה היחידה לשנת 1987.

אליפות ברזיל - המודול הצהוב

לתחרות הוזמנו 16 קבוצות שהתחרו באליפות ברזיל בכדורגל 1986 ולא הוזמנו ל"מודול הירוק" על ידי מועדון ה-13. אמריקה (ריו דה ז'ניירו) סירבה להשתתף בתחרות ובכל המשחקים שלה הוצג הפסד 1:0. למרות זאת, היא קיבלה זכות להשתתף בליגה הבכירה של אליפות ברזיל בכדורגל 1988.

בתחרות השתתפו 15 קבוצות. הקבוצות התחרו ב-2 בתים בשיטת משחק בית ומשחק חוץ. הקבוצות שזכו במקום הראשון ושני העפילו למשחקי חצי הגמר.

	חצי הגמר 24 בינואר -27 בינואר 1988									הגמר 30 בינואר - 7 בפברואר
	באנגו		3	1			4
	רסיפה		2	3			5
										רסיפה		0	3			3
										גוארני		2	0			2
	אתלטיקו פרנאאנסה		0	0			0
	גוארני		0	1			1

6 בדצמבר 1987	גוארני	0:2	רסיפה	ברינקו דה אורו, קאמפינס שיפוט: לואיס קרלוס פליקס
	אוואיר 11', 27'

13 בדצמבר 1987	רסיפה	0:3‏ה	גוארני	אילה דה רטירו, רסיפה צופים: 16,674 שיפוט: סואוסה
	ננדו 19', 67' בטה 67'

משתתפי משחק הגמר העפילו לגביע ליברטדורס

המודול הירוק (Copa União)

התחרות כללה 16 קבוצות שהתחרו בשיטת משחק בודד בין הקבוצות. קבוצות שזכו במקומות 1-4 העפילו למשחקי חצי הגמר והגמר.

	חצי הגמר 29 בנובמבר -2 בדצמבר									הגמר 13-6 בדצמבר
	אינטרנסיונל		1	3			4
	קרוזיירו		0	2			2
										אינטרנסיונל		1	1			1
										פלמנגו		1	2			3
	פלמנגו		1	3			4
	אתלטיקו מיניירו		0	2			3

6 בדצמבר 1987	מועדון ספורט אינטרנסיונל	1:1	פלמנגו	אצטדיון באירה ריו, פורטו אלגרה צופים: 63,228 שיפוט: אוליסס טאבארס פילו
	אמרילדו 32'		בבטו 30'

13 בדצמבר 1987	פלמנגו	0:1	מועדון ספורט אינטרנסיונל	מרקאנה, ריו דה ז'ניירו צופים: 91,034 שיפוט: חוזה דה אסיס אגראיו
	בבטו 16'

שחקנים מצטיינים

מולר, שחקנה של סאו פאולו כבש 10 שערים וזכה בתואר מלך השערים של האליפות.

רנטו גאוצ'ו, שחקנה של פלמנגו זכה גם בפרס "כדור הזהב" לכדורגלן העונה לכדורגלן העונה של עיתון ספורט ברזילאי Placar.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אליפות ברזיל בכדורגל 1987 בוויקישיתוף

• נתונים מאתר rsssf
• נתונים מאתר zerozero