אלקסיוס פרידריך כריסטיאן, דוכס אנהלט-ברנבורג
 | |||||||||
| לידה |
12 ביוני 1767 באלנשטדט, נסיכות אנהלט-ברנבורג   | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
24 במרץ 1834 (בגיל 66) באלנשטדט, דוכסות אנהלט-ברנבורג  | ||||||||
| מקום קבורה |
Schlosskirche St. Aegidien (Bernburg) | ||||||||
| בת זוג | מריה פרדריקה מהסן-קאסל | ||||||||
| שושלת House of Ascania | |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| פרסים והוקרה | |||||||||
|
עיטור אנדריי הקדוש | |||||||||
  | |||||||||
אלקסיוס פרידריך כריסטיאן, דוכס אנהלט-ברנבורג (בגרמנית: Alexius Friedrich Christian von Anhalt-Bernburg; 12 ביוני 1767 – 24 במרץ 1834), היה נסיך גרמני מבית אסקניה, אשר שלט באנהלט-ברנבורג בין השנים 1796–1834.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אלקסיוס פרידריך כריסטיאן נולד ב-12 ביוני 1767 בבאלנשטדט, והיה הבן היחיד של פרידריך אלברכט, נסיך אנהלט-ברנבורג ולואיזה אלברטינה משלזוויג-הולשטיין-זונדרבורג-פלן, בתו של פרידריך קרל, דוכס שלזוויג-הולשטיין-זונדרבורג-פלן.
הוא ואחותו פאולינה קיבלו חינוך מעולה. לאחר מותו של אביו בשנת 1796, אלקסיוס פרידריך כריסטיאן ירש את אנהלט-ברנבורג.
שנה מאוחר יותר, בשנת 1797 התווספו לאנהלט-ברנבורג היו חלק משטחי אנהלט-צרבסט, שכללו את הערים של קוזוויג ומיהלינגן, אשר היוו כשליש מהנסיכות שחולקה. בשנת 1812 עם הכחדה של בית אנהלט-ברנבורג-שאומבורג-הוים, ירש אלקסיוס את הוים וכמה מובלעות פרוסיות.
אלקסיוס שיפר את החינוך עם בניין והרחבה של הרבה כנסיות ובתי ספר. הוא הפגין עניין מיוחד בהרחבת רשת הכבישים, ובמיוחד באזורים שהצטרפו לנסיכות לאחרונה. כמו כן, הוא התעניין בכריית מתכות לתעשייה, ואף יזם כמה פרויקטים של בנייה, כגון זאלבריקה בברנבורג, שנהרס מאוחר יותר.
בשנת 1807 הועלה אלקסיוס פרידריך כריסטיאן למעמד דוכס, על ידי פרנץ השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, בעקבות פירוק האימפריה הרומית הקדושה, יחד עם דודניו, הדוכסים של אנהלט-דסאו ואנהלט-קתן, ולאחר מכן הצטרף לקונפדרציה של הריין. חלק מחייליו נלחמו לצד נפוליאון בטירול, ספרד, רוסיה, גדנסק וקולם. ב-13 בדצמבר 1813 הוא פרש מהקונפדרציה של הריין, ובשנים 1814 ו-1815 שלח את חייליו להילחם בבלגיה ובצרפת לצד בעלות הברית. ב-8 ביוני 1815 הוא הצטרף אל הקונפדרציה הגרמנית.
בענייני דת, הוא היה סובלני ונאור; בשנת 1820 הוא הכריז על הלותרניזם כדת רשמית של המדינה. בשנת 1826 הוא הצטרף לאיחוד המכס הגרמני, ובשנת 1829 הוא הקים קרן אזרחית ליתומי ואלמנות משרתיו.
ב-24 במרץ 1834 מת אלקסיוס פרידריך כריסטיאן בבאלשטדט, ובנו אלכסנדר קרל, דוכס אנהלט-ברנבורג עלה לשלטון במקומו.
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-29 בנובמבר 1794 התחתן אלקסיוס פרידריך כריסטיאן בקאסל עם מריה פרדריקה מהסן-קאסל, בתם של וילהלם הראשון, הנסיך הבוחר מהסן ווילהלמינה קרולינה, נסיכת דנמרק, ממנה היו לו ארבעה ילדים:
- קתרינה וילהלמינה, נסיכת אנהלט-ברנבורג (1796).
- לואיזה, נסיכת אנהלט-ברנבורג (1799 – 1882), התחתנה עם פרידריך וילהלם לודוויג, נסיך פרוסיה.
- פרידריך אמדאוס, נסיך הכתר של אנהלט-ברנבורג (1801).
- אלכסנדר קרל, דוכס אנהלט-ברנבורג (1805 – 1863).
ב-11 בינואר 1818 התחתן אלקסיוס פרידריך כריסטיאן בשנית, בנישואים מורגנטיים עם דורותיאה פרדריקה פון זוננברג, אשר קיבלה את התואר ברונית הוים, אולם היא מתה כעבור 4 חודשים ללא ילדים.
ב-2 במאי 1819 התחתן אלקסיוס פרידריך כריסטיאן בשלישית, עם ארנסטינה שרלוטה פון זוננברג, אחותה של אשתו השנייה, והעניק אף לה את התואר ברונית הוים, אולם גם ממנה לא היו לו ילדים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אלקסיוס פרידריך כריסטיאן, דוכס אנהלט-ברנבורג, באתר "Find a Grave" (באנגלית)