אלמה (ישיבה תיכונית)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אלמה היא הישיבה התיכונית הראשונה בארץ ישראל.

הישיבה הוקמה בשנת 1936 בירושלים על ידי "האגודה למדעי היהדות" (ראשי תיבות "אלמה"). המייסדים היו ד"ר בנימין מנשה לוין[1] ויהושע רדלר פלדמן ("ר' בנימין"). סדרי הלימוד נחלקו לשניים, שעות הבוקר הוקדשו ללימודי קודש ושעות אחר הצהריים ללימודים כלליים[2]. מטרת המוסד הייתה להכשיר את תלמידיו לתעודת הבגרות הארץ-ישראלית מטעם מחלקת החינוך המנדטורית. שפת ההוראה הייתה עברית[3].

הקמת המוסד לוותה בהתנגדות רבה מצד אנשי היישוב הישן. במיוחד עורר את התנגדותם השם "ישיבה" שהוצמד למוסד.

המוסד נאבק בקשיים רבים והוא החזיק מעמד כעשור עד שנסגר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Stub judaism.png ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.