אלפרד הולט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלפרד הולט, ציור שמן על קנבס מאת רוברט אדוארד מוריסון, לפני 1903.

אלפרד הולטאנגלית: Alfred Holt)‏, (13 ביוני 1829–28 בנובמבר 1911) היה מהנדס בריטי, בעל אוניות וסוחר. הוא התגורר בליברפול.[1] לזכותו נזקפים התכנון והבנייה של אוניית הקיטור המסחרית היעילה הראשונה להפלגות ארוכות, "אגממנון", שפילסה את הדרך לאוניית הסוחר המודרנית החוצה אוקיינוסים וימים.[2]

אלפרד הולט היה אחד משישה בנים שנולדו לג'ורג' הולט (אנ') ולרעייתו אמה.[3] ב-1866 ייסדו הוא ואחיו, פיליפ הולט, את חברות האוניות Alfred Holt and Company ו- Ocean Steam Ship Company, שהפעילו את מרבית האוניות שבבעלותם.[4] "אלפרד הולט ושות'" נעשתה לימים Blue Funnel Line (אנ').

אחד מאחיו, ג'ורג' הולט (אנ'), היה סוחר ובעל אוניות מפורסם בליברפול. אחיו הצעיר, רוברט דארנינג הולט (אנ'), היה הלורד ראש העיר של ליברפול (אנ').[5]

תכנון אוניית הקיטור "אגממנון"[עריכת קוד מקור | עריכה]

הולט החל את דרכו כמתלמד אצל מהנדס הרכבות הראשי של ליברפול ומנצ'סטר, ולמד מפיו הנדסת מכונות והנדסה אזרחית. עם סיום תקופת החונכות החל לעסוק בייעוץ הנדסי, ועד מהרה נעשה מעורב בעסקי ספנות. מנועי הקיטור הדו-דרגתיים היעילים (אנ'), שכבר השתמשו בהם להנעת קטרים, לא הותקנו עדיין באוניות בשל התנגדות משרד המסחר הבריטי (אנ'). שיקולים בטיחותיים הם שהובילו את המשרד להגביל את לחץ דודי הקיטור באוניות סוחר ל-20 ליברות לאינץ' מרובע לערך (140 קילו-פסקל). לא זו בלבד שהולט הבין את התועלת הרבה של מנועים דו-דרגתיים הפועלים בלחצי קיטור גבוהים להנעת אוניות, היו לו גם את כישורי המשא ומתן להשגת ההסכמה של משרד המסחר. התוצאה הייתה "קליטור" (Cleator), ספינת-מעבדה לבחינת הרעיונות האלה, שמנועה פעל בלחץ של 60 ליברות לאינץ' מרובע (410 קילו-פסקל).

כעת ניגש הולט לתכנן אוניית קיטור לסחר הימי עם סין. בנתיב הארוך מבריטניה לסין פעלו רק אוניות מפרשים. חברת הספנות Peninsular and Oriental Steam Navigation (אנ') הפעילה אומנם קו נוסעים מבריטניה לסין דרך הים התיכון, אך משום שתעלת סואץ עדיין לא הייתה קיימת, הועברו הנוסעים ומיטלטליהם ביבשה מאלכסנדריה אל העיר סואץ שבצפון ים סוף ומשם המשיכו באונייה אחרת אל סין. אוניות מפרשים עם מנוע עזר שטו אל סין סביב כף התקווה הטובה, והשתמשו במנועיהן רק כשהרוחות נחלשו. אוניות המסחר העיקריות בנתיב זה היו הקליפרים שהובילו מטעני תה (Tea clippers), אבל גם אוניות מפרשים מסחריות רגילות. הדרך בים מלונדון לסין אורכה כ-14,000 מיילים ימיים. המכשול העיקרי שעמד בפני אוניית הקיטור באותה תקופה היה תצרוכת הפחם העצומה, שנבעה מנצילותו הנמוכה של המנוע. אוניית סוחר למרחקים ארוכים נדרשה להצטייד במלאי גדול של פחם, שלא הותיר די מקום למטען ולכן ההפלגה הייתה הפסדית. הולט, שתכנן הן את האונייה הן את המנוע, פתר את הבעיה על ידי הגדלת נצילותו של מנוע הקיטור ושיפור של מבנה האונייה.

אוניית הקיטור "אגממנון", תצלום מלפני 1897

המנוע היה דו-דרגתי, נצילותו הגדולה יותר הקטינה את תצרוכת הפחם בשיעור ניכר, ומשום שפעל בלחץ קיטור גבוה, גם ממדיו היו קטנים יותר והתפנה מקום באונייה למטען. גוף האונייה היה חסכוני לבנייה וקל משקל, וגם הוא תרם כמובן לחיסכון בפחם. "אגממנון" יכלה לשוט במנועיה מלונדון סביב אפריקה אל סין ולחדש את מלאי הפחם שלה פעם אחת במסע הלוך, במאוריציוס, ופעם נוספת במסע חזור באותו נמל. האונייה הוכיחה עצמה כהצלחה מסחרית, וזאת עוד לפני שנפתחה תעלת סואץ (1869) אשר קיצרה את הדרך למזרח הרחוק. הראייה לכך כי עוד לפני שהשלימה "אגממנון" את הפלגת הבכורה שלה כבר הוזמנה בנייתן של שתי אוניות נוספות מסוגה. עד מהרה אימצו גם חברות ספנות אחרות את החידושים הטכנולוגיים שפיתח הולט. בתוך שנים אחדות נדחקו הקליפרים ואוניות המפרשים מהנתיב אל סין, וב-1871 כבר נבנו במספנות בקלייד שבסקוטלנד 45 אוניות קיטור למסחר עם סין.[2][6][1]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Read, J. Gordon (2004). "Holt, Alfred (1829–1911), engineer and shipowner". Oxford Dictionary of National Biography (online ed.). Oxford University Press.
  • Jarvis, Adrian (1993). "Chapter 9: Alfred Holt and the Compound Engine". In Gardiner, Robert; Greenhill, Dr. Basil (eds.). The Advent of Steam – The Merchant Steamship before 1900. Conway Maritime Press Ltd. pp. 158–159.
  • Smith, Crosbie; Higginson, Ian; Wolstenholme, Phillip (2003). "Imitations of God's Own Works: Making Trustworthy the Ocean Steamship". History of Science. 41 (4): 379–426.
  • "Merchant Navy Nostalgia: Blue Funnel". Retrieved 1 October 2012.
  • "'William Durning', Thomas Arrowsmith". National Museums Liverpool. Retrieved 9 February 2017.
  • MacGregor, David R. (1983). The Tea Clippers, Their History and Development 1833–1875. Conway Maritime Press Limited.
  • Jones, E. Gabriel (1931). "Obituary notices: Alfred Holt". Journal of the Chemical Society. London: 1036.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 Read (2004).
  2. ^ 1 2 Jarvis (1993), p. 159.
  3. ^ Smith (2003).
  4. ^ "Merchant Navy Nostalgia: Blue Funnel". Retrieved 1 October 2012.
  5. ^ "William Durning, Thomas Arrowsmith". 'National Museums Liverpool. Retrieved 9 February 2017.
  6. ^ MacGregor (1983), p. 209.