אלקטרון ערכיות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בכימיה, אלקטרוני ערכיות הם האלקטרונים הנמצאים ברמת האנרגיה האחרונה של אטום כלשהו. אלקטרוני הערכיות חשובים בקביעת ההתנהגות של האטומים. ככל שיש לאטום פחות אלקטרוני ערכיות, כך יותר סביר שיהיה פחות יציב ושתיווצר תגובה כימית עם אטומים אחרים. הכיוון ההפוך נכון גם הוא: ככל שיש לאטום יותר אלקטרוני ערכיות, כך האטום יהיה אינרטי יותר ותקטן הסבירות לתגובה כימית עם אטומים אחרים. הסיבה לכך היא שנדרשת יותר אנרגיה כדי להעביר אלקטרון לתוך או מתוך רמת האנרגיה האחרונה, ככל שהיא יותר מלאה[דרוש מקור].

מספר אלקטרוני הערכיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן לדעת מהו מספר אלקטרוני הערכיות של אטום לפי הקבוצה (העמודה) אליה הוא משתייך בטבלה המחזורית. מלבד קבוצות 3-12 החריגות (מתכות מעבר), ספרת האחדות של הקבוצה קובעת את מספר אלקטרוני הערכיות של האטום.

סדרה כימית אלקטרוני הערכיות
קבוצה 1 (I) (מתכות אלקליות) 1
קבוצה 2 (II) (מתכות אלקליות עפרוריות) 2
קבוצות 3-12 (מתכות מעבר) 1 או 2*
קבוצה 13 (III) (קבוצת הבורון) 3
קבוצה 14 (IV) (קבוצת הפחמן) 4
קבוצה 15 (V) (קבוצת החנקן) 5
קבוצה 16 (VI) (קבוצת החמצן) 6
קבוצה 17 (VII) (קבוצת ההלוגנים) 7
קבוצה 18 (VIII or 0) (גזים אצילים) 8**

* ספירת אלקטרוני ערכיות עבור מתכות מעבר אינן בשימוש.

** מלבד הליום, שהינו בעל שני אלקטרוני ערכיות.

אלקטרוני ערכיות בתגובות כימיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר האלקטרונים ברמת האנרגיה החיצונית של אטום קובע את צורת הקשר הכימי שהוא יוצר. לכן, אטומים בעלי אותו מספר של אלקטרוני ערכיות מקובצים יחד בטבלה המחזורית. באופן כללי, ככל שיש פחות אלקטרונים ברמת האנרגיה האחרונה של האטום, כך הוא מגיב יותר בקלות. לכן, אטומים מהקבוצה הראשונה (מתכות אלקליות) מגיבים בצורה הטובה ביותר, כאשר ליתיום, נתרן ואשלגן הם היסודות המתכתיים שמגיבים בצורה הטובה ביותר.

כל אטום בעל רמת אנרגיה אחרונה מלאה הוא יותר יציב ונוטה להגיב פחות. אטום יכול להגיע למצב זה בשני אופנים: אטום יכול לשתף אלקטרונים ברמה האחרונה עם אטומים אחרים (קשר קוולנטי), או שהוא יכול לקחת אלקטרונים מאטום אחר (קשר יוני). קשר יוני מסוג אחר מתקיים כאשר אטום נותן אלקטרונים שיש לו, ובכך מרוקן את רמת האנרגיה האחרונה שלו, והרמה שלפניה, שהופכת להיות רמת האנרגיה האחרונה, הינה מלאה. בצורה זו אטומים נקשרים בקשרים הנקראים קשרים כימיים. קשרים כימיים משמשים ליצירת מולקולות ותרכובות יוניות. קיימים חמישה סוגי קשרים עיקריים:

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]