אוקסימטזולין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף אלרין)
אוקסימטזולין
שם IUPAC
3-(4,5-dihydro-1H-imidazol-2-ylmethyl)- 2,4-dimethyl-6-tert-butyl-phenol
שמות מסחריים בישראל
אלרין, סינאף, רינוקליר, אוטריווין, סינולן
נתונים כימיים
כתיב כימי C16H24N2O
מסה מולרית 260.375 גרם למול
בטיחות
מעמד חוקי תרופה לשיווק כללי ללא מרשם
מזהים
קוד ACT S01GA04, R01AB07, R01AA05 עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר CAS 1491-59-4
PubChem 4636
ChemSpider 4475
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אוקסימטזולין (Oxymetazoline) הוא מפחית גודש לשימוש מקומי המשווק בצורת תרסיס או טיפות אף של אוקסימטזולין הידרוכלוריד בריכוזים של 0.1% - 0.05%. בישראל הוא משווק תחת השמות המסחריים אלרין, סינאף, רינוקליר, אוטריווין, וסינולן.

אופן השימוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

השימוש בתכשיר בריכוז 0.1% מותר למבוגרים בלבד, השימוש במקרה גודש חמור: לחיצה אחת או טיפה אחת בכל נחיר פעמיים ביום בלבד למשך שלושה ימים בלבד.

אופן הפעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאוקסימטזולין תכונות סימפטומימטיות, הוא פועל על ידי הפעלת קולטנים אלפא אדרנרגים. דבר הגורם לכיווץ נימי הדם באף ובסינוסים, להפחת של הפרשה רירית (נזלת) ולהפחתת דימום.

אזהרות ותופעות לוואי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לתרופה זו כמו לרוב האמינים הסימפטומימטים יש תופעות לוואי אנדרנרגיות (של שחרור אדרנלין), אבל היות שהתרופה ניתנת במתן מקומי בלבד ובריכוז נמוך, אין לה (בשימוש נכון) תופעות של עירור מערכת העצבים המרכזית. בניגוד למפחיתי גודש מבוססי אפדרין.

אין מספיק מידע קליני לקבוע אם השימוש בנשים בהריון בטוח. באופן תאורטי התכונות המכווצות של התכשיר עלולות לזרז צירים לקראת סוף ההריון.

בשימוש יתר של מעל 5-3 ימים רצוף הוא עלול ליצור תגובת יתר של הריריות בצורת "אפקט ריבאונד", כלומר, מיד לאחר הפסקת השימוש ריריות האף פגועות ונפוחות אף יותר. כתוצאה מתגובה זו המשתמש עלול לחזור לצרוך את התרופה בתדירות גבוהה יותר מה שעלול לגרום לסבילות פיזיולוגית ואף לתלות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אוקסימטזולין בוויקישיתוף

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.