אמה ללמאן
 | |
| לידה |
16 באוגוסט 1898 ז'יווה, צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
11 בספטמבר 1988 (בגיל 90) ריימס, צרפת |
| מדינה |
צרפת |
| מקצוע |
פוליטיקאית, אתלטית |
| מידע חסידת אומות העולם | |
| פרסים והוקרה | חסידת אומות העולם |
| קישורים חיצוניים | |
| יד ושם | אמה ללמאן |
  | |
אמה מארי ללמאן (בצרפתית: Aimée Marie Lallement; 16 באוגוסט 1898 – 11 בספטמבר 1988) הייתה אלופת העולם בהטלת כידון, פעילה פמיניסטית וסוציאליסטית צרפתייה, שהוכרה כחסידת אומות העולם, על הצלת יהודים בצרפת בתקופת השואה.
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אמה מארי ללמאן נולדה בז'יווה (אנ') שבצרפת, ב-18 באוגוסט 1898 להורים שעסקו בהוראה. מלחמת העולם הראשונה אילצה את משפחתה להגר מאזור הארדנים. כפליטה בפריז המשיכה בלימודיה וקיבלה שם משרת הוראה. ללמאן פעלה למען שוויון זכויות לנשים. כמו כן, היא מחתה על אי-קבלתן של נשים לאולימפיאדה. כאשר נערכה האולימפיאדה ב-1924 בפריז, ללמאן ארגנה אירוע ספורט תחרותי מקביל לנשים. מעבר לכך, היא הייתה אלופת עולם בהטלת כידון ובריצת 110 מטרים, וחברה במפלגה הסוציאליסטית הצרפתית.[1][2]
פעילות בתקופת השואה להצלת יהודים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתקופת הכיבוש הנאצי של צרפת, נתנה ללמאן את מפתחות ביתה בריימס ליהודי בשם ג'ורג' סיימון, ידיד של אביה, על מנת שיוכל להסתתר אצלה. סיימון לא הספיק להשתמש במפתחות מכיוון שהיה מבין הראשונים מיהודי ריימס שגורשו על ידי הנאצים. אמו של סיימון, ג'ולייט, נותרה לבדה, וללמאן סייעה בהצלתה בכך ששלחה אותה להתגורר מחוץ לריימס אצל ידידה, ונהגה לבקר אותה מדי יום.[3]
בבית אמו של סיימון פגשה ללמאן בנער היהודי יענקל פרצדבורג. אחותו כבר נעצרה כשניסתה לחצות את הגבול לצרפת של וישי, וביולי 1942 נעצרה גם אמו והועברה למחנה ריכוז. יענקל ביקש מללמאן סיוע לאחר שבאוקטובר נודע לו ולאביו שהם עומדים להיעצר. היא נתנה לילד מקלט, ולאביו הציעה כי יגור בבית סמוך אחר שבבעלותה. האב סירב להצעה, מתוך ציפייה שיוכל למצוא את אשתו ובתו בגרמניה, וכעבור מספר ימים נעצר. ללמאן לקחה את יענקל תחת חסותה. בחלק מהזמן עברה לגור איתו בבית קיט שהיה ברשותה מחוץ לריימס, שם היה קל יותר להשיג מזון באמצעות גידול עצמי של ירקות. על מנת להקשות על זיהויו, האריך יענקל את שיערו והעמיד פנים שהוא הגנן.[3]
לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
יענקל היה היחיד מבני משפחתו ששרד את השואה. באוקטובר 1956 אימצה אותו ללמאן באופן רשמי והגדירה אותו כיורשה.[3] ללמאן המשיכה להיות פעילה אחרי המלחמה במפלגה הסוציאליסטית ולפעול למען זכויות נשים וזכויות אזרח.[4]
הכרה והנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-3 בינואר 1980 הכיר יד ושם במארי ללמאן כחסידת אומות העולם, ולכבודה ניטע עץ בגן חסידי אומות העולם בירושלים.[3]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Concours de la Résistance et de la Déportation - Le concours ans la Marne - L'aide aux Juifs pendant la 2e guerre mondiale par Jocelyne Husson, web.archive.org, 2008-05-10
- ^ Marc de Sélincourt, Aimée Lallement: féministe, résistante, Juste des nations, double championne du monde d'athlétisme, Histoires ardennaises (בצרפתית)
- ^ 1 2 3 4 Aimee Lallement, The Righteous Among The Nations - Yad Va'shem
- ^ Aimée Lallement, Righteous Among the Nations, L'historire Par Les Femmes
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "אמה ללמאן".