אמיל לוי
 | |
| לידה |
29 באוגוסט 1826 פריז, צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
4 באוגוסט 1890 (בגיל 63) פריז, צרפת |
| מקום קבורה |
בית הקברות מונפרנאס |
| מקום לימודים | |
| זרם באמנות |
האומנות האקדמית |
| פרסים והוקרה |
אביר בלגיון הכבוד פרס רומא |
| בן או בת זוג |
Céline Joséphine Bidard de La Noë |
  | |
אמיל לוי (בצרפתית: Émile Lévy; 29 באוגוסט 1826–1890) היה צייר יהודי-צרפתי.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנם של סמואל לוי, רואה חשבון, ורייצ'ל הורביץ. לוי היה תלמידם של פרנסואה-אדואר פיקו (אנ') ואבל דה פוז'ול (אנ'). כמו כן למד בבית הספר הלאומי הגבוה לאמנויות היפות בפריז. בשנת 1854 זכה בפרס רומא על הציור "אברהם רוחץ את רגליהם של שלושת המלאכים". כזוכה הפרס, למד בין השנים 1855–1857 באקדמיית צרפת ברומא.
ב-1867 קיבל את עיטור אביר לגיון הכבוד.[1]
בין יצירותיו החשובות: "נח מקלל את כנען" (1855); "סעודת האנוסים" (1859); "מותו של אורפיאוס" (1866), "אהבה ואיוולת" (1874); "ינקות" (1885); "האלמנטים", "מצגת הבתולה". יצירותיו מוצגות במוזיאונים חשובים, ובהם הלובר, מוזיאון לוקסמבורג וכנסיית טריניטי בפריז.
אשתו, סלין ז'וזפין בידר דה לה נואה (צר'), כתבה כמה רומנים וסיפורים קצרים תחת השם הבדוי Paria Korigan. לוי צייר דיוקן שלה בשמלה ירוקה.[2]
לוי מת ברובע ה-17 של פריז באוגוסט 1890 ונקבר בבית הקברות מונפרנאס.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "Lévy, Emile", New International Encyclopedia (1905)
- Firmin Javel, Émile Lévy, L'art français: revue artistique hebdomadaire 173, 1890 (בצרפתית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ עיטור לגיון הכבוד לאמיל לוי, באתר משרד התרבות של צרפת
- ^ René Martineau, Aspects méconnus de Barbey d'Aurevilly, 1939, p. 35–40