אמין אל-חאפז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אמין אל-חאפז

אמין אל-חאפזערבית:أمين الحافظ;תעתיק מדויק: אמין אל-חאפט' 1921 - 17 בדצמבר 2009) היה מדינאי סורי, איש צבא וחבר מפלגת הבעת'.

חאפז הוביל הפיכה נגד השלטון הסורי ב-8 במרץ 1963, בתקופה חסרת היציבות שאחרי פירוק הקע"ם (קהיליה ערבית מאוחדת, איחוד מדיני בין מצרים לסוריה), והעמיד בראש המשטר את "המועצה הלאומית של הפיקוד המהפכני", גוף שחבריו היו חברי מפלגת הבעת' הסורית וחאפז היה נשיאו. כנשיא, הוא היה בעל אידאולוגיה חילונית-סוציאליסטית תוך ראיית סוריה כמדינה בעלת ייחודיות ועצמאות, חאפז ביצע בארצו רפורמות סוציאליסטיות וקירב אותה למדינות הגוש המזרחי.

גישתו החילונית השוללת את עליונות האסלאם ורואה בלאומיות הסורית עליונה על הלאומיות הכלל-ערבית גרמו להתנגדות ולקרע בתוך מפלגת הבעת' בין תומכי הוטניה הפטריוטיים לבין תומכי הקומיה הכלל-ערבים.

יחס לישראל: מפלגת הבעת' התנגדה לעצם קיומה של מדינת ישראל ובהשפעתה התקבלה ב-1964 ההחלטה של ועדת הליגה הערבית בדבר הטיית שניים ממקורות הירדן – החצבני והבניאס. הוויכוח בתוך ההנהגה הסורית לא היה על הצורך בהשמדת ישראל - בזה היו כולם מאוחדים אלא בסדרי העדיפויות: אל-חאפז ישב שקודם צריך ליצור אחדות ושיתוף פעולה בין מדינות ערב, יש לחזק את המדינה על ידי רפורמות חברתיות וכלכליות ויש להתכונן למלחמה ולהכין צבא חזק, לעומתו, צלאח ג'דיד ואנשיו חשבו שהשמדת מדינת ישראל תוביל לאחדות ערבית ולכן תמכו בתנועת הפת"ח במאבקה נגד ישראל.

ב-23 בפברואר 1966 בוצעה נגד חאפז הפיכה של קבוצת קציני צבא חברי ותומכי מפלגת הבעת', עלאווים ברובם, שמנהיגם היה צלאח ג'דיד (בקבוצה זו היה חבר גם חאפז אל-אסד, לימים נשיא סוריה). ג'דיד וקבוצתו, שכונו "נאו בעת'יסטים", התנגדו לתפיסה הפאן-ערבית של חאפז ושאפו להקים מדינה בגבולות "סוריה הגדולה". בנוסף חברי הקבוצה היו יותר שמאלניים וייצגו את קבוצות המיעוט בסוריה: העלאווים והדרוזים, בעוד חאפז היה סוני.

אחרי ההפיכה, חי חאפז בגלות עד 2005, עת הורשה לחזור לסוריה. בשנת 2009 נפטר.