אמין אל-חאפז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אמין אל-חאפז
أمين الحافظ
Amin al-Hafez 1965.jpg
לידה 12 בנובמבר 1921
חלב, מדינת סוריה Flag of Syria French mandate.svg
פטירה 17 בדצמבר 2009 (בגיל 88)
חלב, סוריה סוריהסוריה
מדינה סוריהסוריה  סוריה
עיסוק פוליטיקאי, חייל עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה מפלגת הבעת'
בת זוג זיינב אל-חאפז
נשיא סוריה ה־5
27 ביולי 196323 בפברואר 1966
(שנתיים ו-30 שבועות)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
אמין אל-חאפז

אמין אל-חאפזערבית:أمين الحافظ; תעתיק מדויק: אמין אלחאפט'; 1921 - 17 בדצמבר 2009) היה מדינאי סורי, איש צבא וחבר מפלגת הבעת'.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חאפז נולד בחלב. בוגר בית ספר צבאי בסוריה, בשנת 1946. לחם במלחמת העצמאות נגד מדינת ישראל.

בסוף שנות החמישים היה חאפז מהתומכים בהקמת קע"ם (קהילייה ערבית מאוחדת, איחוד מדיני בין מצרים לסוריה); בפועל, מאבקי הכוח בין שתי המדינות הובילו לפירוק הארגון לאחר מספר שנים בשנת 1961. ב-8 במרץ 1963, בתקופת אי-היציבות שלאחר נפילת קע"ם, הוביל חאפז הפיכה נגד השלטון הסורי והעמיד בראש המשטר את "המועצה הלאומית של הפיקוד המהפכני", גוף שחבריו היו חברי מפלגת הבעת' הסורית וחאפז היה נשיאו. כנשיא, הוא היה בעל אידאולוגיה חילונית-סוציאליסטית, תוך ראיית סוריה כמדינה בעלת ייחודיות ועצמאות; חאפז ביצע בארצו רפורמות סוציאליסטיות וקירב אותה למדינות הגוש המזרחי.

חאפז השתייך אל הזרם הסוני; עם זאת, נקט גישה חילונית השוללת את עליונות האסלאם, וראה בלאומיות הסורית עליונה על הלאומיות הכלל-ערבית. עמדות אלו גרמו להתנגדות ולקרע בתוך מפלגת הבעת' בין תומכי הווטניה הפטריוטיים לבין תומכי הקוומיה הכלל-ערבים.

ב-23 בפברואר 1966 בוצעה נגד חאפז הפיכה של קבוצת קציני צבא חברי ותומכי מפלגת הבעת', עלווים ברובם, שמנהיגם היה צלאח ג'דיד (בקבוצה זו היה חבר גם חאפז אל-אסד, לימים נשיא סוריה). ג'דיד וקבוצתו, שכונו "נאו בעת'יסטים", התנגדו לתפיסה הפאן-ערבית של חאפז ושאפו להקים מדינה בגבולות "סוריה הגדולה". זאת ועוד, חברי הקבוצה היו שמאלניים יותר וייצגו את קבוצות המיעוט בסוריה: העלווים והדרוזים. חאפז היה לנשיא האסלאמי האחרון של סוריה שהיה לבעל השפעה; אמנם השליט ג'דיד מינה נשיא אסלאמי, אך הלה בפועל נשלט בידי קצינים עלווים.

לאחר ההפיכה חי חאפז בגלות עד 2005, עת הורשה לחזור לסוריה. בשנת 2009 מת בחלב.

יחסו לישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפלגת הבעת' התנגדה לעצם קיומה של מדינת ישראל ובהשפעתה התקבלה ב-1964 ההחלטה של ועדת הליגה הערבית בדבר הטיית שניים ממקורות הירדן – החצבני והבניאס. הוויכוח בתוך ההנהגה הסורית לא היה על הצורך בהשמדת ישראל - בזה היו כולם מאוחדים - אלא בסדרי העדיפויות: אל-חאפז עמד על כך שקודם צריך ליצור אחדות ושיתוף פעולה בין מדינות ערב, לחזק את המדינה על ידי רפורמות חברתיות וכלכליות ולהתכונן למלחמה תוך הכנת צבא חזק. לעומתו, צלאח ג'דיד ואנשיו חשבו שהשמדת מדינת ישראל תוביל לאחדות ערבית ולכן תמכו בתנועת הפת"ח במאבקה נגד ישראל.

אל חאפז ואלי כהן[עריכת קוד מקור | עריכה]

אל-חאפז היה אחד המדינאים הבכירים ביותר שאיתם התיידד המרגל הישראלי אלי כהן. בראיון עמו ב-2001 ניסה חאפז להמעיט בחשיבות המידע שהעביר כהן לישראל. הוא אף טען כי הוא זה שתפס את אלי כהן, לטענתו לאחר שהאחרון כשל בלשונו ואמר לו כי הוא הולך להתפלל "במסגד של מוסלמים". אל-חאפז הסביר כי משפט כזה יכול לומר רק אדם שאינו מוסלמי ולכן התעורר חשדו. עם זאת, בראיון שנתן חמש שנים מוקדם יותר הוא מסר גרסה שונה, ואמר כי כהן נלכד בידי כוחות הביטחון הסוריים בעקבות שידור אלחוטי, שבו העביר את החלטות מפלגת הבעת' הסורית[1].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אמין אל-חאפז בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]