נשיא סוריה
מראה
| איוש נוכחי | אחמד א-שרע | ||
|---|---|---|---|
| תאריך כניסה לתפקיד | 29 בינואר 2025 | ||
| תחום שיפוט |
| ||
| מעון |
הארמון הנשיאותי בדמשק | ||
| משך כהונה קצוב | 7 שנים | ||
| ייסוד המשרה |
29 ביוני 1922 | ||
| איוש ראשון | סובחי ברכאת | ||
נשיא סוריה הוא ראש המדינה הסורית, אשר משמש גם כמפקד העליון של הכוחות המזוינים של סוריה.
ב-31 בינואר 1973 חאפז אל-אסד שינה את חוקת המדינה ומאז נשיא לא היה חייב להיות מוסלמי. כתוצאה מכך התפרצו הפגנות של האחים המוסלמים בערים הגדולות. בשנת 2012 סעיף זה בחוקה בוטל.
דרישות
[עריכת קוד מקור | עריכה]החוקה של סוריה מאפשרת לנשיא להתמודד לכהונה של 7 שנים, שניתן להאריך פעם אחת בשל החוקה של 2012. כדי להתמודד על התפקיד, המועמד נדרש להיות מוסלמי[1] בן 34 ומעלה, סורי מלידה, בן להורים סורים ונשוי לאישה סורית, ולחיות בסוריה במשך 10 שנים לפחות. בעת הבחירה, המועמד נדרש לתמיכה של לפחות 35 חברי פרלמנט.
סמכויות
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפי חוקת סוריה נשיא סוריה אחראי על:[2]
- המפקד העליון של הכוחות המזוינים של סוריה
- ייצוג סוריה ביחסים בין-לאומיים
- פיתוח ויישום מדיניות לאומית
- מינוי ופיטורי ראש הממשלה והשרים
- יצירה ופיקוח על יישום מדיניות כללית של המדינה
- אישור או פסילת חוקים
- הכרזה על מצב חירום
- כריתת הסכמים בין-לאומיים
- הענקת חנינה
- הענקת עיטורים ומדליות
- פיזור הפרלמנט
- חקיקת חוקים כאשר המועצה המחוקקת אינה בישיבה או במצבי חירום
- העלאת נושאים למשאל עם מחייב
- ניסוח חוקים
הדחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נשיא סוריה יכול להיות מודח מהתפקיד במקרים הבאים:[2]
- הגשת התפטרות לפרלמנט
- סיום כהונה של 7 שנים אם לא הועמד לבחירה מחדש, או סיום כהונה שנייה של 7 שנים אם נבחר מחדש
- במקרה של נבצרות קבועה או מוות
- הרשעה בבגידה חמורה על ידי בית המשפט החוקתי לאחר הצעת ואישור 2 שלישים מחברי הפרלמנט
רשימת נשיאי סוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ עלווים נחשבים מוסלמים ולכן בני משפחת אל-אסד עומדים בדרישה זו
- ^ 1 2 Constitutional history of Syria, constitutionnet.org
| ראשי מדינות אסיה | ||
|---|---|---|
| אוזבקיסטן • אזרבייג'ן • איחוד האמירויות הערביות • אינדונזיה[3] • איראן • אפגניסטן • ארמניה • בהוטן • בחריין • בנגלדש • ברוניי • גאורגיה[1] • הודו • המלדיביים • הפיליפינים • הרפובליקה העממית של סין • וייטנאם • טאיוואן[2] • טג'יקיסטן • טורקיה[1] • טורקמניסטן • יפן • ירדן • ישראל • כווית • לאוס • לבנון • מונגוליה • מזרח טימור[3] • מיאנמר • מלזיה • נפאל • סוריה • סינגפור • סרי לנקה • עומאן • עיראק • ערב הסעודית • הרשות הפלסטינית[2] • פקיסטן • קוריאה הדרומית • קוריאה הצפונית • קזחסטן[1] • קטר • קירגיזסטן • קמבודיה • קפריסין • רוסיה[1] • תאילנד • תימן | ||
| 1 חלק משטח המדינה נמצא באירופה. 2 המדינה לא מוכרת על ידי האומות המאוחדות כמדינה רשמית. 3 חלק משטח המדינה נמצא באוקיאניה. | ||

