לדלג לתוכן

אמיסיביות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קֵירוּן או פליטוּת[1] (אמיסיביות) הוא היחס בין כמות הקרינה הכוללת שפולט גוף, לקרינה שפולט גוף שחור אידיאלי בעל אותה טמפרטורה. זהו גודל חסר ממד, המסומן בדרך-כלל באות היוונית . ערכו יכול לנוע בין , כאשר האמיסיביות של גוף שחור אידיאלי היא 1, כלומר הגוף קולט את כל הקרינה שפוגעת בו, ופולט אנרגיה על פי חוק פלאנק (קרינת גוף שחור).

הקירון תלוי בטמפרטורה, באורך הגל, בחומר ובזווית הקרינה. לעיתים מניחים שמדובר בפרמטר קבוע (או ממוצע) ומחשבים את ערכו בהנחה שהקירון אינו תלוי אורך גל: מודדים את היחס בין סך האנרגיה שפולט הגוף בכל אורכי הגל לבין סך האנרגיה שפולט גוף שחור בכל אורכי הגל. זהו קירוב טוב כאשר המטרה היא למצוא ערכים ממוצעים בתחום רחב של אורכי גל, כמו למשל במצלמת שחור-לבן הכוללת את כל תחום אורך הגל הנראה ותת-אדום קרוב. גוף בעל קירון בין , שאינו תלוי באורך הגל ובזווית, נקרא גוף אפור.

לעומת זאת, כאשר הגלאי הוא בעל יכולת הפרדת אורכי גל, כדוגמת מצלמה רגילה צבעונית, ניתן לראות בבירור את השגיאה בהנחה הזו - הצבעים השונים של אובייקטים בתמונה תלויים בהבדלי הקירון בין אורכי גל שונים.

אמיסיביות של חומרים נפוצים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בטבלה שלהלן מופיעים מספר חומרים עם ערכי האמיסיביות שלהם:

חומר אמיסיביות
רדיד אלומיניום 0.03
אספלט 0.88
לבנה 0.90
בטון 0.91
זכוכית חלקה 0.95
קרח 0.97
נייר 0.86-0.88
שלג 0.8-0.9
מים 0.96

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך זה הוא קצרמר בנושא פיזיקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.