אמריקן גותיק, וושינגטון די. סי.
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| צלם | גורדון פארקס |
| תאריך יצירה | אוגוסט 1942 |
| טכניקה וחומרים |
צילום יבש  |
| נתונים על היצירה | |
| מיקום | וושינגטון די. סי. |
  | |
אמריקן גותיק, וושינגטון די סי (באנגלית: American Gothic, Washington D.C.) הוא תצלום נודע מאת גורדון פארקס, שצולם בשנת 1942, בעת עבודתו בפרויקט הצילום הממשלתי של מנהלת החקלאות האמריקאית.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פארקס צילם את התצלום באוגוסט 1942 כמתלמד תחת הדרכתו של ראש מחלקת ההסברה ב-FSA, רוי סטרייקר. לפי פארקס, היה זה "התצלום המקצועי הראשון שצילמתי, אותו יצרתי ביומי הראשון בוושינגטון". רוי סטרייקר הדריך את פארקס לסייר ברחובות העיר ולהכירה טוב יותר. לאחר שנדהם מכמות השנאה והאפליה שבהן נתקל, לרבות ההיתר לשחורים להיכנס למסעדות של לבנים רק דרך הדלת האחורית ואיסור כניסה לתיאטראות של לבנים, הציע לו סטרייקר להיפגש עם אנשים מבוגרים שבילו את כל חייהם בוושינגטון, כדי ללמוד על מצב השחורים בעיר בצורה מעמיקה יותר. כך נפגש פארקס עם מושא התצלום "אמריקן גותיק", אמה ווטסון (Emma Watson), שעבדה כמנקה בבניין מטה ה-FSA.[1]
שמו של התצלום לקוח מהציור "אמריקן גותיק" מאת גרנט ווד משנת 1930, שכולל קומפוזיציה דומה לו, ושהתצלום מהווה פרודיה עליו.[2] התצלום מציג את אלה ווטסון עומדת בגב זקוף אל מול דגל ארצות הברית, אוחזת בידה מטאטא וברקע יש סחבה. פארקס שאב את ההשראה לצילום זה מהגזענות והאפליה שבהן נתקל בוושינגטון. כשראה את התמונה, אמר סטרייקר כי הרעיון שלה נכון, אך היא "מהווה כתב אישום כנגד ארצות הברית", והיא יכולה להביא לכך שכל צלמי ה-FSA יפוטרו;[3][1] עם זאת, הוא ביקש מפארקס להמשיך לעבוד עם ווטסון, מושא הצילום, ופארקס אכן יצר עמה סדרת תצלומים המתעדים את חייה היומיומיים. בסופו של דבר, פורסם התצלום על שער ה"וושינגטון פוסט" (מבלי שפארקס ידע על כך קודם). התצלום זכה לפרסום רב, והוא ככל הנראה התצלום הידוע ביותר של פארקס, המזוהה כתמונת הדגל שלו. התצלום אף הפך לסמל של תקופה, זו שקדמה לגיבושן של זכויות האזרח לשחורים בארצות הברית, ולסמל של היחס לקבוצות המיעוט באותה תקופה.[1]
מלבד היותו של התצלום סמל של תקופה, הוא סימן תמורה בתחום הצילום האפרו-אמריקאי. לפני שנות ה-40 של המאה ה-20 צלמים אפרו-אמריקאים לא נהגו להשתמש במדיום התמונה המצולמת כדי להעביר מסרים חברתיים או לתעד בעיות חברתיות, ובמקום להתמקד בזהות אפרו-אמריקאית, חיקו לרוב את עבודתם של הצלמים הלבנים. לאחר פרסום "אמריקן גותיק" של פארקס, החלו יותר ויותר צלמים אפרו-אמריקאים לבחון ולאתגר את מנגנוני ההפרדה הגזעית והאפליה שהיו נחלתם של אפרו-אמריקאים רבים, דרך התמונה המצולמת.[4]
בשלב מאוחר יותר בקריירה שלו, אמר פארקס על צילום זה כי היה מוגזם ולא היה עדין דיו. פרשנים סברו שהצילום שאב את עוצמתו מאופיו המתנצח ומהדואליות הארוזה בו, המציגה מצד אחד קורבן ומצד שני שורדת, ועל כן הוא הותיר את חותמו על קהל רחב הרבה יותר לעומת שאר הצילומים של ווטסון.[5] הקומפוזיציה הדומה לזו שבציור "אמריקן גותיק" של גרנט ווד, המתבטאת בחיקוי ההעמדה של הגבר בתצלום, האוחז בקלשון – בדומה לווטסון האוחזת במטאטא, משמשת כאמצעי ויזואלי הנועד להאיר באור דרמטי את קיומה של אפליה גזעית בחברה דמוקרטית כביכול,[6] החברה האמריקאית שאותה ציורו של ווד מתיימר כביכול לייצג, לפי פרשנות מקובלת. פרשנות אחרת רואה בתצלום ככזה הבא להדגיש את החשיבות והמסירות של מעמד העובדים השחורים העירוני, לאור הגזענות שהם חוו לעיתים קרובות במקום עבודתם; זאת לצילו של הציור "אמריקן גותיק" של ווד, שמהווה דמות לערכי העבודה הקשה והמסירות האמריקאית, לפי פרשנות מקובלת של הציור מאז תקופת השפל הגדול.[7]
ב-2016 נכלל התצלום ברשימת 100 התמונות המשפיעות בכל הזמנים של טיים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אמריקן גותיק, וושינגטון די סי, באתר טיים, רשימת 100 התמונות המשפיעות בכל הזמנים
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 American Gothic - 75 years of an icon, Layers of Meaning, May 24, 2005
- ^ Yvonne Shinhoster Lamb. 'Life' Photographer And 'Shaft' Director Broke Color Barriers The Washington Post. 8 March 2006.
- ^ Eamonn McCabe (2006-03-10). "American beauty". The Guardian (G2). p. 8.
- ^ Oxford Companion to the Photograph: African-American photography to c. 1960, Photography Encyclopedia
- ^ Lawrence W. Levine (בדצמבר 1992). "The Folklore of Industrial Society: Popular Culture and Its Audiences". The American Historical Review. American Historical Association. 97 (5): 1369–99. doi:10.2307/2165941. JSTOR 2165941.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Who took the photograph?, History Matters
- ^ Gordon Park’s American Gothic, Washington DC, 1942., Hyper Allergic Labs