וושינגטון פוסט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Internet-news-reader.svg וושינגטון פוסט
The Washington Post, Washington Post
The Logo of The Washington Post Newspaper.svg
לוגו הוושינגטון פוסט
תדירות עיתון יומי
שם במקור The Washington Post
פורמט ברודשיט עריכת הנתון בוויקינתונים
מו"ל פרד ריין עריכת הנתון בוויקינתונים
בעלים ג'ף בזוס
עורך מרטין ברון עריכת הנתון בוויקינתונים
נוסד 1877
שפה אנגלית
מערכת וושינגטון די.סי., ארצות הברית
תפוצה 474,767 ביום
838,014 בסוף שבוע
מדינה ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
ISSN 0190-8286
www.washingtonpost.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
העמוד הראשי מיום 25 באוקטובר 2009

וושינגטון פוסטאנגלית: The Washington Post) הוא עיתון יומי אמריקני רב תפוצה והשפעה, החמישי בתפוצתו בארצות הברית[1].

העיתון נוסד בשנת 1877, יוצא לאור בוושינגטון הבירה והוא הגדול והוותיק בעיתוני העיר. כפועל יוצא ממיקום מערכתו, הוא מתמחה בפוליטיקה אמריקנית.

העיתון זכה בעשרות פרסי פוליצר ופרסים יוקרתיים רבים אחרים. תפוצתו עמדה בשנת 2011 על 507,465 עותקים ביום חול ו-846,019 עותקים בסופי שבוע[2].

בניגוד לעיתונים גדולים אחרים כמו "ניו יורק טיימס" ו"וול סטריט ג'ורנל", העיתון לא מפיץ את עותקיו מחוץ לחוף המזרחי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיתון נוסד בשנת 1877 ומספר שנים לאחר מכן הפך ליומון הראשון בעיר.

בשנת 1933, לאחר המשבר הכלכלי העולמי, העיתון פשט רגל ונמכר ליו"ר הפדרל ריזרב יוג'ין מאייר, אשר הוריש את העיתון לחתנו, פיליפ גרהאם, בשנת 1946. לאחר התאבדותו ב-1963 עבר העיתון לבעלותה של אשתו ובתו של מאייר, קתרין גרהאם. היא שימשה כבעלת העיתון ומו"ל בין השנים 1969 ל-1979 ועמדה בראש חברת וושינגטון פוסט בתחילת שנות התשעים כיושבת ראש הדירקטוריון וכמנכ"לית. אחרי 1993 היא שמרה על תפקידה כיושבת ראש הוועד המנהל עד למותה ב-2001.

כצעד ראשון מינתה קתרין גרהאם את בן בראדלי לעורך הראשי של העיתון, שכיהן בשנים 1968–1991. בתקופתו סוקרה פרשת מסמכי הפנטגון ופרשת ווטרגייט.

ב-1981 כיכב העיתון בשערורייה מביכה כאשר העיתונאית ג'נט קוק פרסמה בו סיפור בדוי שזיכה אותה ואת העיתון בפרס פוליצר, והעיתון יחד עם העיתונאית נאלצו להחזיר את הפרס.

בשנת 1996 הקים העיתון אתר אינטרנט.

ב-2013 נמכר העיתון לג'ף בזוס, מייסד אמזון, תמורת 250 מיליון דולר[3].

אופי העיתון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוושינגטון פוסט נחשב לעיתון ליברלי[4]. העיתון זכה לתהילה עולמית בתחילת שנות ה-70 של המאה ה-20, כאשר חשף את פרשת ווטרגייט[5], שהובילה להתפטרותו של הנשיא ריצ'רד ניקסון.

חלקי העיתון[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חלק א' - חדשות, דעות
  • חלק ב' - מטרו - מקומון
  • חלק ג' - סטייל - בידור ותרבות
  • חלק ד' - כלכלה - מדור כלכלה
  • חלק ה' - ספורט - מדור ספורט

ספיישלים: ימי ראשון (סוף שבוע):

  • בידור יום ראשון
  • טיול - מדור טיולים

מוספים מצורפים בימי חול:

  • אוכל - מדור אוכל שמתפרסם בימי רביעי
  • בית - מדור בתים שמתפרסם בימי שלישי
  • בריאות - מדור בריאות שמתפרסם בימי שלישי
  • נדל"ן - מדור נדל"ן שמתפרסם בימי שבת

כותבים ופרשנים בולטים (בעבר ובהווה)[עריכת קוד מקור | עריכה]

אזכורים בקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – העיתון

בסרט העיתון מתוארת השתלשלות האירוע של חשיפת פרשת מסמכי הפנטגון בעיתון הוושינגטון פוסט.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא וושינגטון פוסט בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Telecom-icon.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא תקשורת. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.