וושִׁינְגְטוֹן דִי. סִי. (באנגלית: .Washington, D.C) היא עיר הבירה של ארצות הברית. העיר הוקמה ב-16 ביולי1790, כעירייה נפרדת בתוך מחוז קולומביה ומכאן צמד האותיות די.סי. (District of Columbia). העיר נקראת על שמו של נשיאה הראשון של ארצות הברית – ג'ורג' וושינגטון.
חקיקת הקונגרס ב-1871 יצרה ממשל יחיד לטריטוריה הפדרלית כולה, ובפועל איחדה את העיר עם המחוז לישות פדרלית אחת, שכפופה ישירות לשלטון המרכזי ואינה חלק מאחת ממדינות ארצות הברית. וושינגטון די. סי. נקראת על שמו של נשיאה הראשון של ארצות הברית, ג'ורג' וושינגטון, וצמד האותיות די.סי. מקצרות את שם המחוז השיפוטי אותו היא מייצגת (District of Columbia) וזאת על מנת להפרידה ממדינת וושינגטון בעלת השם הזהה.
העיר ממוקמת על גדתו הצפונית של נהר הפוטומק. היא גובלת במדינת וירג'יניה בדרום-מערב, ובמדינת מרילנד מצדדיה האחרים. בעיר מתגוררים כ-646 אלף תושבים, והיא העיר ה-23 בגודלה בארצות הברית; אך במהלך שבוע העבודה עולה אוכלוסייתה על מיליון תושבים, המגיעים אליה מהפרוורים שמסביבה. באזור המטרופוליטני של וושינגטון מתגוררים כ-5.4 מיליון תושבים, והוא האזור המטרופוליטני השמיני בגודלו בארצות הברית.
העיר נקראת על שמו של ג'ורג' וושינגטון, הנשיא הראשון של ארצות הברית. מקובל לכנותה "וושינגטון די.סי." כדי להבדילה ממדינת וושינגטון שבצפון-מערב ארצות הברית. בפי תושביה מכונה העיר "המחוז" או "די. סי" כאשר הם רוצים להתייחס לשטחה המוניציפלי גופא, להבדיל משטחה המטרופוליני הכולל פרברים רבים ומשתרע על שטחים נרחבים במדינות וירג'יניה ומרילנד. לעיתים מקובל להתייחס לשטח הערים וושינגטון ובולטימור רבתי, על פרבריהן, כגוש מטרופוליני אחד. יחדיו, באזור זה מתגוררים למעלה מ-8.2 מיליון תושבים לפי נתוני שנת 2006.
העיר וושינגטון הוקמה כדי לשמש כעיר הבירה של המדינה החדשה. על אף שחוקת ארצות הברית מורה על הקמת מושב פדרלי שישמש את ממשלת ארצות הברית, היא אינה מורה על מיקום לבירה. מיקום העיר החדשה הוסכם כחלק מעסקה שנערכה בין תומאס ג'פרסון לאלכסנדר המילטון בזמן ארוחת ערב שנערכה ביניהם, הידועה כפשרת 1790. מיקומה נבחר משום שהייתה במרכז 13 המושבות החדשות, בין הצפון לבין הדרום. ג'פרסון הסכים לתוכניותיו של המילטון כי הממשל הפדרלי ישלם את חובות מלחמת העצמאות שנותרו לכל מדינה, והמילטון הסכים להעברת הבירה דרומה (קודם לכן שימשו ניו יורק ופילדלפיה, השוכנות צפונה מוושינגטון, כבירות הזמניות). על פי תכנונם שטח הבירה היה ריבוע שאורכו 10 מייל וכך גם רוחבו ושטחו 100 מייל מרובע, שהם כ-259 קמ"ר.
ב-24 באוגוסט1814 כבשו כוחות הצבא הבריטי את העיר וושינגטון במתקפה שביצעו כחלק ממלחמת 1812. הנשיא ג'יימס מדיסון נמלט לווירג'יניה והבריטים שרפו את העיר, לרבות את הקפיטול ואת הבית הלבן - בית הנשיא (בו הייתה ממוקמת גם ספריית הקונגרס שנשרפה על אוספיה). כדי לכסות את הפיח שכיסה את בית הנשיא נצבע הבית בלבן - מה שיצר אגדה כי מאז הוא נקרא הבית הלבן, אף על פי שצבעו היה לבן מרגע בנייתו.
1972 – פורצים חודרים לבניין ווטרגייט, מטה המפלגה הדמוקרטית בוושינגטון. בחודשים שלאחר מכן פרצה סערה ציבורית ומשפטית כאשר התברר כי מטה הנשיא היה מעורב בעניין, סערה שאילצה את הנשיא ריצ'רד ניקסון להתפטר מתפקידו.
שטחה הכולל של וושינגטון די. סי. הוא כ-177 קמ"ר, שמהם כ-159 קמ"ר הם אדמה וכ-18 קמ"ר הם מים. שטח המחוז בעבר כלל כ-260 קמ"ר, אך ב-1846 הושבו כ-83 קמ"ר מדרומו לווירג'יניה. הטריטוריה הנוכחית של המחוז כוללת את השטחים שקיבל ממדינת מרילנד בלבד. לכן, מוקפת וושינגטון במרילנד מדרום-מזרח, צפון-מזרח וצפון-מערב, ובווירג'יניה מדרום-מערב. במחוז שלושה ערוצי נחל טבעיים: נהר הפוטומק, נהר האנקוסטיה ונחל רוק. האנקוסטיה והרוק הם שניים מפלגיו של הפוטומק. הנקודה הטבעית הגבוהה ביותר במחוז היא טנליטאון שגובהה כ-125 מטר מעל לפני הים.
העיר הוקמה מלכתחילה לשמש כבירת ארצות הברית, ותוכננה על ידי האדריכל הצרפתי פייר שארל ל'אנפן. אותה תכנן עם רשת שתי וערב של רחובות צפון-דרום (ששמם מספר סידורי) ורחובות מזרח-מערב (ששמם אותיות האלפבית). לאלה הוסיף שדרות אלכסוניות החוצות את העיר מצפון-מערב לדרום-מזרח ומצפון-מזרח לדרום-מערב (הנקראות על שם מדינות ארצות הברית). במפגשי הרחובות והשדרות תכנן כיכרות עגולות גרנדיוזיות המזכירות את כיכרות פריז ויוצרות צומת רחובות ושדרות בצורת כוכב.
כנקודת המרכז של העיר נקבע בניין הקפיטול, ממנו מתחלקת העיר לארבעה רבעים:
צפון מזרח, צפון מערב, דרום מערב ודרום מזרח. החלוקה לרבעים אלה היא גאוגרפית ולצורכי התמצאות, אך אינה אדמיניסטרטיבית. הרבעים אינם שווים בגודלם - הרבע הצפון-מערבי (NW) הוא למעשה הגדול ביותר, ובו מתנהלים מרבית חיי המסחר והכלכלה של העיר.
בקו האמצע של העיר, בין הקפיטול במזרח לאנדרטת לינקולן במערב, תוכנן המול - שדרה מרשימה ורחבת ידיים, החוצצת בין הרבע הדרום-מערבי לרבע הצפון-מערבי של העיר. לאורכה ממוקמים מרבית המוזיאונים, האנדרטאות למלחמות ארצות הברית, והמבנים המונומנטליים של העיר.
התפקיד שממלאת וושינגטון די. סי. כבירה הפדרלית, מקום מושבו של הממשל הפדרלי, מוגדר בחוקת ארצות הברית. היא יועדה מראש לשמש כמקום נפרד ובלתי תלוי, מחוץ לשטחיהן של מדינות ארצות הברית, בו ימוקמו מוסדות השלטון הפדרליים, ובו יוכלו להשתכן נבחרי הציבור (הנשיא, סגנו, חברי בית הנבחרים והסנאט) ובעלי תפקידים אחרים בממשל הפדרלי (שופטי בית המשפט העליון ועובדי ציבור אחרים) בזמן כהונתם. כתוצאה מתפיסה זו, החוקה העניקה לתושבי וושינגטון די. סי. ייצוג מצומצם בהשוואה לתושבי המדינות.
ברמה המקומית, על פי החוקה, וושינגטון די. סי. כפופה ישירות לקונגרס של ארצות הברית, בניגוד ליתר ערי ארצות הברית הכפופות למדינות בהן הן ממוקמות. עם זאת, כדי שלא להידרש לעסוק בניהול השוטף, חוקק הקונגרס בשנת 1973 את חוק הממשל העצמי של מחוז קולומביה אשר האציל את סמכויות הניהול לרשות המקומית. מכיוון שהקונגרס מחזיק בסמכות העליונה על העיר והמחוז, לתושביה מנהל עצמי מצומצם בהשוואה לתושבי שאר המדינות בארצות הברית.
תושבי העיר משלמים את המיסים הפדרליים (כגון מס הכנסה) וכן מיסי עירייה מקומיים. תקציב העיר מתבסס על המיסים המקומיים, אולם לקונגרס הזכות לשנות את התקציב שכן מרבית מוסדות השלטון נמצאים בעיר (ואלו פטורים ממסי ארנונה). עקב כך נמצאת העיר בדרך כלל במחסור תקציבי והשירותים העירוניים נפגעים מכך.
ברמה הארצית, תושבי וושינגטון די. סי. בעלי זכות הצבעה בבחירות לנשיאות מדי ארבע שנים, אך אין להם זכות הצבעה לקונגרס[א], ובהתאם אין להם נציג מן המניין בבית הנבחרים ואין להם סנאטורים. עם זאת, יש להם נציג (Delegate) בבית הנבחרים אשר רשאי להשתתף בדיוני הבית ולהצביע בוועדותיו, אך לא במליאה. בכך למעשה מופלים תושבי וושינגטון לרעה בהשוואה לשאר תושבי ארצות הברית, ולמעשה גם בהשוואה לתושבי מדינות דמוקרטיות אחרות בעולם (גם בערי בירה פדרליות).
אילו נחשבה וושינגטון די. סי. לאחת ממדינות ארצות הברית, היא הייתה המדינה הקטנה ביותר מבחינת שטחה, השלישית הקטנה ביותר מבחינת אוכלוסייתה[ב], והראשונה מבחינת צפיפות אוכלוסייתה. בבחירות לנשיאות כוחה שקול לגודלה לו הייתה מדינה, עם שלושה נציגים בחבר האלקטורים (השקולים לחבר בית נבחרים אחד ולשני סנאטורים[ג]).
הרעיון להפוך את וושינגטון די. סי. לאחת ממדינות ארצות הברית אינו חדש, ומהווה מקור למחלוקת פוליטית. מצד אחד שינוי כזה יפתור את בעיית הייצוג הפוליטי החסר של תושביה, אך מאידך יפגע בתפקודה כבירה פוליטית בלתי תלויה. קיימות סוגיות פוליטיות נוספות המלוות את הטיעונים בעד ונגד ההצעה, כמו מאפייני ההצבעה של התושבים, או יכולתם להשפיע באופן חריג על הממשל אם הרשות המקומית לא תהיה כפופה לקונגרס.
ביוני 2020 הצביע בית הנבחרים ברוב של 232 נגד 180 בעד הפיכת וושינגטון די. סי. למדינה ה-51 של ארצות הברית.[1] החוק יעבור אם בעתיד גם הסנאט יצביע בעדו, ואם הנשיא באותה עת לא יטיל עליו וטו.
כמו ערי בירה אחרות בעולם, המעסיק המרכזי בעיר וושינגטון היא הממשלה וגופים הקשורים אליה. רוב אנשי העיר מועסקים על ידי הממשל הפדרלי או גורמים ממשלתיים או חוץ-ממשלתיים אחרים (כגון ארגונים לוביסטיים, עמותות, ועסקים שונים הפועלים מול הממשל הפדרלי). מסיבה זו, מושפעת האוכלוסייה של העיר במידה פחותה ממיתון או אינפלציה, מאחר שרוב אנשיה מועסקים במשרדים ממשלתיים ציבוריים שמושפעים פחות מתנודות במצב הכלכלה לעומת המגזר הפרטי.
על פי דירוג רשימת הערים העשירות בעולם שפרסמה חברת ייעוץ ההגירה הנלי אנד פרטנרס בתחילת 2024, וושינגטון.די.סי. היא העיר ה-31 בדירוג המקומות המועדפים ביותר על עשירי העולם. נכון ל-2024 גרים בה מעל 28,300 מיליונרים ומתוכם 12 מוגדרים כמיליארדרים.[2]
הוושינגטון פוסט, הוותיק בעיתוני וושינגטון, נחשב אחד העיתונים האמינים ביותר בעולם. לעיתון זה השפעה רבה על הפוליטיקה האמריקאית ואף העולמית. רבים ממקבלי ההחלטות בוושינגטון קוראים את העיתון. העיתון חשף לראשונה את פרשת ווטרגייט. בנוסף נמצא בעיר מועדון העיתונות הלאומי של ארצות הברית. וגם "אגודת העיתונאים האמריקאית".
מחוז קולומביה, שבו שוכנת עיר הבירה של ארצות הברית, וושינגטון די.סי., מונה נכון לשנת 2025 כ-685,183 תושבים. מדובר באזור עירוני צפוף המאופיין באוכלוסייה מגוונת מבחינה אתנית, תרבותית וחברתית. האוכלוסייה השחורה, שבעבר הייתה הרוב הברור בעיר, מהווה כיום כ-45 אחוזים מהתושבים, בעוד שהלבנים שאינם היספנים מונים כ-40 אחוזים. קבוצות אחרות כוללות את הקהילה ההיספנית המהווה כ-11 אחוזים מהאוכלוסייה, וכן קהילה אסייתית קטנה אך גדלה שמונה כ-4 אחוזים. לצד קבוצות אלו קיימות גם אוכלוסיות מעורבות וקבוצות קטנות נוספות.
מחוז קולומביה מאופיין בגיל ממוצע צעיר יחסית, בעיקר בשל ריכוז גבוה של אוניברסיטאות, מוסדות פדרליים, ארגוני חברה אזרחית וגופים בינלאומיים המושכים אליהם צעירים בתחילת דרכם המקצועית. גיל החציון של תושבי המחוז עומד על כ-34 שנים, כאשר חלק ניכר מהאוכלוסייה מורכב מרווקים ורווקות. בתחום ההשכלה הגבוהה, מחוז קולומביה נמצא בין האזורים המובילים בארצות הברית, כאשר למעלה מ-60 אחוזים מהמבוגרים בני 25 ומעלה הם בעלי תואר ראשון לפחות.
הכנסה חציונית למשק בית במחוז עומדת על כ-93,000 דולר לשנה, אולם קיימים פערים כלכליים חדים בין שכונות שונות ובין קבוצות אתניות, כתוצאה מתהליכים ממושכים של ג'נטריפיקציה. בשנים האחרונות ידעה העיר שינויים דמוגרפיים ניכרים עם חדירת אוכלוסיות אמידות, משכילות ולבנות לשכונות שבעבר היו מזוהות עם קהילה אפרו-אמריקאית ותיקה. תהליכים אלו הובילו לעלייה חדה במחירי הדיור, שינוי באופי השכונות והעתקת אוכלוסיות מוחלשות אל מחוץ למרכז העיר.
מחוז קולומביה מתאפיין גם בגיוון דתי, אף שבשנים האחרונות ניכרת ירידה בשיעור ההשתייכות לדתות מאורגנות. בעיר פועלות קהילות נוצריות רבות, בעיקר מתודיסטים ובפטיסטים, לצד קהילה יהודית ותיקה, קהילות מוסלמיות, בודהיסטיות והינדואיות. האזור נחשב למרכז משיכה למהגרים, הן ממדינות אחרות בארצות הברית והן ממדינות זרות, בעיקר בשל ריכוז מוסדות הממשל הפדרלי וההזדמנויות הכלכליות והפוליטיות שהוא מציע.
למרות שמחוז קולומביה אינו מדינה, הוא מתפקד כיחידה מוניציפלית עצמאית עם ממשל מקומי נפרד, אך כפוף לפיקוח ישיר של הקונגרס האמריקאי. השילוב בין אוכלוסייה צעירה, רמת השכלה גבוהה, מרכזיות פוליטית ותהליכים מואצים של שינוי עירוני, הופכים את מחוז קולומביה לאחד האזורים הייחודיים והמורכבים מבחינה דמוגרפית בארצות הברית.
מחוז קולומביה מחולק לשמונה רבעים מנהליים (Wards), אשר מהווים את הבסיס לחלוקה הייצוגית של המועצה העירונית של וושינגטון הבירה. כל רובע מונה נציג אחד במועצת העיר, הנבחר על ידי תושבי הרובע לכהונה בת ארבע שנים. חלוקת הרבעים מתבצעת מחדש אחת לעשור בהתאם לנתוני מפקד האוכלוסין, והחלוקה הנוכחית נכנסה לתוקף בעקבות מפקד האוכלוסין של 2020 ואושרה בשנת 2022.
שכונת Adams Morgan
כל רובע כולל מספר שכונות היסטוריות ועכשוויות. ישנם מקרים שבהם שכונה אחת נחלקת בין מספר רבעים. רבעים אחדים, כמו רובע 6, חוצים אזורים גאוגרפיים שונים של העיר (צפון־מערב, דרום־מערב, מזרח ועוד), ומשלבים מגוון חברתי וכלכלי רחב.
לצד החלוקה לרבעים, פועלת בעיר מערכת ניהול שכונתי הנקראת ANC – Advisory Neighborhood Commissions (ועדות שכונה מייעצות). מחוז קולומביה כולל כיום 46 ועדות שכונה, שכל אחת מהן מחולקת ליחידות משנה הקרויות Single Member Districts. כל יחידה כזו מייצגת כ-2,000 תושבים, והיא בוחרת נציג עצמאי לוועדת השכונה שלה. הוועדות משמשות כגוף מייעץ שאינו מחוקק, אך יש לו סמכות השפעה מהותית על סוגיות מקומיות כמו רישוי עסקים, תכנון עירוני, תחבורה, ביטחון קהילתי ופיתוח נדל"ן.
שכונת LeDroit Parkשכונת Pleasant Plains
ועדות השכונה מהוות נדבך חשוב בשלטון המקומי של וושינגטון הבירה, ומאפשרות ייצוג ישיר לתושבים ברמת הרחוב והשכונה. פעילותן נחשבת לביטוי מובהק של ממשל קהילתי מבוזר, והן ממלאות תפקיד מרכזי בקביעת אופי השכונות והמדיניות העירונית בתחומים יומיומיים.
בקרבת העיר וושינגטון נמצאים שלושה נמלי תעופה עיקריים:
נמל התעופה הבין-לאומי וושינגטון דאלס - מהווה את שער הכניסה האווירי המרכזי של הבירה לטיסות בינלאומיות. ממוקם בפרוור שנטילי כ־40 קילומטרים ממערב לעיר, משמש כנמל התעופה הבינלאומי העיקרי של האזור, ומציע טיסות לאירופה, אסיה, המזרח התיכון ויעדים נוספים.
בעיר נמצא אולם הספורט ורייזון סנטר בו נמצאת "גלריית הספורט הלאומית" ובו משחקת קבוצת הכדורסל של וושינגטון וכן נבחרת ההוקי הלאומית של ארצות הברית. גם אצטדיון רוברט קנדי ממוריאל נמצא בעיר ובו משחקת די סי יונייטד.
^בכל שנתיים מתקיימות בחירות פדרליות ל-435 חברי בית הנבחרים ולשליש מתוך 100 חברי הסנאט, ובבחירות אלה תושבי וושינגטון די. סי. אינם רשאים להצביע, וזאת בניגוד ליתר אזרחי ארצות הברית.
^בוורמונט ובוויומינג, בנפרד, פחות תושבים מאשר בוושינגטון די. סי.
^לפי חוקת ארצות הברית כל מדינה מיוצגת על ידי שני סנאטורים בלי קשר לגודל אוכלוסייתה, ועל ידי חבר בית נבחרים אחד או יותר בהתאם לגודל אוכלוסייתה. לפיכך, שלושה אלקטורים הם המספר המזערי לו זכאית כל מדינה. לשם השוואה, בשנת 2024 היו ארבע מדינות שאוכלוסיית כל אחת מהן גדולה מזו של וושינגטון די. סי., ואף הן זכאיות לשלושה אלקטורים כל אחת. אלה הן (בסדר עולה) אלסקה, דקוטה הצפונית, דקוטה הדרומית ודלאוור.
ארצות הברית
מחוז קולומביה (שאוחד עם הבירה הפדרלית וושינגטון)
ראש העיר מיוריאל באוזר
.jpg)
ערכים מורחבים – נמל התעופה הבין-לאומי וושינגטון דאלס, הרכבת התחתית של וושינגטון, נמל התעופה רונלד רייגן וושינגטון נשיונל
בנגקוק, תאילנד (מ־1962)
דקר, סנגל (מ־1980)
בייג'ינג, הרפובליקה העממית של סין (מ־1984)
בריסל, בלגיה (מ־1985)
אתונה, יוון (מ־2000)
פריז, צרפת (מ־2001)
פרטוריה, דרום אפריקה (מ־2002)
סיאול, קוריאה הדרומית (מ־2006)
אקרה, גאנה (מ־2006)
סנדרלנד, אנגליה (מ־2006)
רומא, איטליה (מ־2011)
אנקרה, טורקיה (מ־2011)
ברזיליה, ברזיל (מ־2013)
אדיס אבבה, אתיופיה (מ־2013)
אתר האינטרנט הרשמי של וושינגטון די. סי. (באנגלית)
וושינגטון (די. סי.), דף שער בספרייה הלאומית
איילת להב, השכנים של טראמפ, באתר "ידיעות אחרונות", 20 ביוני 2019
