אן פדרסדוטר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אן פדרסדוטר
לידה המאה ה־16 עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה להורג 7 באפריל 1590
ברגן, דנמרק-נורווגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה נורווגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אן פדרסדוטר (באנגלית: Anne Pedersdotter; נפטרה ב-7 באפריל 1590) הייתה נורווגית, שהואשמה בכישוף והוצאה להורג. המקרה שלה היה מהמתועדים ביותר מבין משפטי המכשפות הרבים בנורווגיה במאות ה-16 וה-17. יחד עם ליזבת' ניפן, פדרסדוטר הייתה אולי הקורבן המפורסם ביותר של ההאשמה זו בנורווגיה[1].

תולדות חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אן פדרסדוטר נולדה בעיר טרונדהיים, נורווגיה. היא הייתה בתו של פקיד ואחותו של פקיד של טרונדהיים, סרן פדרסון. בשנת 1552 נישאה לאבשלום פדרסון בייר (1528–1575), כומר לותרני ופרופסור לתאולוגיה בעיר ברגן, שם התגוררו. בשנת 1575 אן הואשמה בכך שהיא הרגה את דודו של בעלה, הבישוף גייבל פדרסון, על ידי כישוף, כדי להפוך את הבישוף לבעלה. היא שוחררה מן ההאשמות דרך קשרים של בעלה, אשר הצליח להביא לה חנינה ממלך דנמרק. שנה אחרי זה, היא הפכה לאלמנה עשירה, משוחררת ממסים על ידי המלך. לאחר שנאשמה בכשפים, היא נחשבה תמיד למכשפה. אן התבודדה והגיבה לשמועות בעוינות ובהתווכחות עם אנשים. השמועות נעשו גרועות יותר ויותר במשך השנים[2]. במרץ 1590 היא נאשמה בפעם השנייה. היא סירבה להשתתף במשפט, והובאה אליו בכוח. במהלך המשפט אן הואשמה בכך שרצחה שישה אנשים על ידי הפיכתם לחולה על ידי קסמים. העדים במשפט היו חברים ושכנים. בנוסף, המשרתת שלה אלינה האשימה אותה שהשתמשה בה כסוס רכיבה ל"שבת של מכשפות", שם תכננו המכשפות לשרוף את העיר. אחרים טענו שהם ראו אותה בנוכחות שדים. במהלך המשפט, אן דיווחה על "כוח רצון, ראייה ומיומנות". על האשמת הריגת ילד היא השיבה: "ילדים רבים מתים בעיר, לא הרגתי את כולם". למרות מחאות של כמה שרים מכמורת ברגן, היא נידונה למוות. בנורווגיה נשרפו בדרך כלל מכשפות, ואן קיבלה את המשפט הזה. בדרך להוצאה להורג היא בכתה את חפותה כמה פעמים. אן פדרסדוטר נשרפה בעודה בחיים על המוקד בעיר ברגן ב-7 באפריל 1590. המקרה שלה נחשב לנקודת המוצא של משפטי המכשפות הרבים בנורווגיה (Trolldomssakene i Norge) במהלך המאה ה-17, במיוחד בפינמרק ב"(Vardø witch trials (1621"[3].

מורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדרמה אן פדרסדוטר היא דרמה בארבע מעשיות של המחזאי הנורווגי, הנס ויירס-ג'נסן, שהופיעה ב -1909. בהשראת לה פאיאמה (1934), נכתבה אופרה מאת המלחין האיטלקי אוטורינו רספיגי והסרט "יום הזעם" (1943) בבימויו של הסופר הדני קארל תאודור דרייר. פדרסדוטר היה גם הנושא של אן פדרסדוטר, אופרה מאת המלחין הנורווגי אדוארד פליפלט ברן. בשנת 1977, הסופרת הנורווגית ורה הנריקסן פרסמה את הרומן "Skjærsild" המציג היבטים של הסיפור. אבן זיכרון בשם אבן המכשפה (Heksesteinen på Nordnes) הוקם כאנדרטה לקרבנות של משפטי המכשפות בנורווגיה. האנדרטה נחשפה ב-26 ביוני 2002 בשכונת ברגן והכתובת מציגה 350 קרבנות שנשרפו ללא הצדקה בשנים: 1550-1700[4][5]. בנוסף, אלבומו של המוזיקאי העצמאי קווין לוי משנת 2009 "לזרוק כסף" כולל את הסיפור על אן פדרסדוטר[6]. כמו כן, הלהקה הנורווגית "קוולרטק" כתבה שיר בשם "שריפת מכשפות" (Heksebrann) עבור האלבום שלהם בשנת Nattesferd) 2016). הנסיבות סביב אן פדרסדוטר מתוארות בשיר.

קריאה קשורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורות אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Anne Pedersdotter, Store norske leksikon, 2017-03-15
  2. ^ Rune Blix Hagen, Anne Pedersdotter, Norsk biografisk leksikon, 2014-09-28
  3. ^ Om Norgeshistorie.no, konservering og historie (IAKH) ved UiO Institutt for arkeologi, Trolldomssakene i Norge - Norgeshistorie, www.norgeshistorie.no (בנורווגית)
  4. ^ Bergen byleksikon, Trykt Utgave 2009, Heksesteinen, Bergen byleksikon, ‏2009-04-07 (בnb-NO)
  5. ^ Beskyttet blogg › Logg inn, historicspots.wordpress.com
  6. ^ Kevin Loy -- The Official Website, www.kevinloy.com