כומר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ערכים בנצרות
נצרות
P christ2.png
פורטל נצרות
מושגים בנצרות
השילוש הקדוש:
האל האבישורוח הקודש
כמרים קתולים בלבוש מסורתי ברומא

בנצרות, כומר הוא איש דת המופקד על קיום טקסים דתיים, המשמש לעתים קרובות גם מנהיגה הרוחני של קהילה כזו או אחרת. המונח מתייחס, במובנו הרחב יותר, גם לכהני דת בדתות אחרות, ומשום כך ניתן לכנות גם אנשי דת בודהיסטים או זורואסטרים בשם "כמרים". בתנ"ך (מלכים ב כ"ג:ה, צפניה א:ד), משמש המונח לציון כהני עבודה זרה.

בנצרות האורתודוקסית ובנצרות הקתולית מופקד הכומר על ביצוע הסקרמנטים הדתיים, כמו חלוקת לחם הקודש או האזנה לוידוי. בנצרות הקתולית והאורתודוקסית נחשב הכומר בעל תכונות קסם וכישוף, הנובעות מהסמכתו לשמש כהן דת, ומאפשרות לו לשמש מתווך בין המאמין לאלוהיו. מכוח ההסמכה יכול הכומר למחול בשם האל על חטאים, לקבוע תנאים של כפרה עליהם, להפוך יין ולחם לדמו ולבשרו של ישו, לברך את הנולדים, וכדומה. תכונות פלאיות אלו העניקו לכמרים לאורך השנים מעמד מרכזי בקהילתם. בנצרות הקתולית יכולים לשמש כמרים רק גברים‏‏ בני שלושים ומעלה,[1] אף כי לכלל זה יש חריגים במקרים יוצאים מן הכלל. בנצרות האורתודוקסית יכולים גברים נשואים להפוך כמרים, אך אסור להם להינשא לאחר הסמכתם‏‏. כמרים קתולים ואורתודוקסים מחויבים בפרישות, ואינם מורשים להינשא. חריגים לכלל זה, לעתים, הם אנשים שהמירו דתם לנצרות והיו נשואים לפני כן. חובת הפרישות הפכה כלל מחייב במאה השביעית, אך במקרים רבים לא יושמה החובה בפועל, ורוב הכמרים היו נשואים או חלקו משק בית עם אם ילדיהם. עוד במאה השש־עשרה מונו למשרת האפיפיור אנשים שנישאו קודם לכן. כללי הפרישות הפכו קפדניים יותר, לפחות כלפי חוץ, אחרי הקונטר-רפורמציה.

כמרים קתולים לבושים בדרך כלל בלבוש מסורתי, הכולל בגדים שחורים וצווארון לבן ומעומלן. הלבוש המסורתי של כמרים אורתודוקסיים מורכב מגלימות שחורות וארוכות, עם צלב גדול המעטר את חזם.

בכנסיות הפרוטסטנטיות, בהן בוטלו הסקרמנטים ונדחה הרעיון שכהן הדת זוכה לתכונות כישופיות בזכות הסמכתו ככומר, חל פיחות במעמדו של הכומר. תפקידו בכנסייה הפרוטסטנטית נושא אופי המדגיש הדרכה רוחנית, סיוע, הנחיה של תפילה ונשיאת דרשות בפני עדת המאמינים. הכמרים בכנסייה הפרוטסטנטית אינם מתייחדים בלבוש מיוחד השונה מזה של בני קהילתם, אך בזרמים מסוימים, כמו בכנסייה האנגליקנית והלותרנית, עדיין מקובלת לבישת צווארון הכמורה הלבן והנוקשה. הכמרים הפרוטסטנטים אינם מחויבים לחיי פרישות והם רשאים להינשא. בכנסייה האנגליקנית ובכנסיות הלותרניות הן גברים והן נשים יכולים להתמנות לכמורה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏בשנותיה הראשונות של הכנסייה הקתולית לא היה איסור על הסמכתן של נשים לתפקידי כמורה‏.
ChristianitySymbol.PNG ערך זה הוא קצרמר בנושא נצרות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.