אנדרה שרון

אנדרה שרון
André Chéron
לידה	25 בספטמבר 1895; קולומב, צרפת
פטירה	12 בספטמבר 1980 (בגיל 84); לזאן, שווייץ
הדרגה הגבוהה ביותר	אמן בינלאומי לקומפוזיציה שחמטית
מקצוע נוסף	סופר שחמט
מדינה	צרפת
פרסים והוקרה	אמן בינלאומי ליצירה שחמטאית מטעם פיד"ה

אנדרה שרון (בצרפתית: André Chéron;‏ 25 בספטמבר 1895 – 12 בספטמבר 1980), שחמטאי צרפתי, תאורטיקן בולט של שלב הסיום. שלוש פעמים אלוף צרפת, בשנים 1926, 1927 ו-1929.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שרון חי בשווייץ והיה אלוף צרפת בשנים 1926, 1927 ו-1929. היו לו הצלחות יפות בתחרויות בינלאומיות בלונדון בשנת 1927 ובהאג בשנת 1928. שרון ייצג את צרפת באולימפיאדת השחמט ב-1927.

עקב מחלת חזה קשה שהה שרון 20 שנים בבית הבראה, ובתקופה ארוכה זו כתב יצירה בארבעה כרכים, "Nouveau Traité complet d'échecs", העוסקת בסיומים בשחמט. בנוסף לעיסוק בכל סוגי הסיומים בשחמט, כוללים הספרים למעלה מ-100 אטיודים מקוריים של שרון. במשך תקופה ארוכה נחשב ספר זה לספר המרכזי בנושאי סיומים ונקרא בקיצור "Chéron". הספר נערך מחדש במהלך שנות ה-60 של המאה ה-20 (בגרמנית).

בשנת 1934 שרון כתב ספר נוסף העוסק בשאלות תאורטיות על בעיות שחמט, "Les Échecs artistiques".

בשנת 1940 כתב, בצוותא עם אמיל בורל, ספר על התאוריה המתמטית של משחק הברידג'.

בשנת 1957 קיבל שרון תואר של שופט בינלאומי לקומפוזיציה שחמטאית^[1]. בשנת 1959 היה שרון לאחד מחמשת הפרובלמאים הראשונים שקיבלו תואר של אמן בינלאומי ליצירה שחמטאית מטעם פיד"ה.

הופעות באולימפיאדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנדרה שרון השתתף באולימפיאדת שחמט בנבחרת צרפת.

שנה	לוח	קבוצה	מד יכולת	נקודות	תוצאות	%	מקום
1927		צרפת		4.5 מ-15	1+ 7= 7-	30	13 קבוצתי

ספרים שכתב[עריכת קוד מקור | עריכה]

Lehr- und Handbuch der Endspiele, Band 1 - Turm-Endspiele (2e édition). Leysin (Suisse) août 1960 (ISBN 3-88086-081-5)
Lehr- und Handbuch der Endspiele, Band 2 (2e édition). Leysin (Suisse) septembre 1964 (ISBN 3-88086-082-3)
Lehr- und Handbuch der Endspiele, Band 3 (2e édition). Leysin (Suisse) mars 1969 (ISBN 3-88086-083-1)
Lehr- und Handbuch der Endspiele, Band 4. Leysin (Suisse) mai 1970 (ISBN 3-88086-084-X)
La fin de partie. Aigle, 1923
Manuel d'échecs du débutant. Paris, 1928
Traité complet d'échecs. Bruxelles, 1929
Initiation au problème d'échecs stratégique. Paris, 1930
Miniatures stratégiques françaises. Nancy - Strasbourg - Paris, 1936
Traité complet d'échecs. Paris, 1939
Nouveau manuel d'échecs du débutant
Les Échecs artistiques. Librairie Payot, Paris, 1957, réédition en 1971

אטיוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

8
7
6
5
4
3
2
1
	א	ב	ג	ד	ה	ו	ז	ח

הלבן מתחיל וזוכה. אטיוד משנת 1950.

פתרון: המסעים המובאים כאן מייצגים את המסעים המביאים לניצחון המהיר ביותר ללבן, וההפסד האיטי ביותר לשחור, דהיינו המסעים הטובים ביותר לכל אחד מהצדדים.

1. מב3 (גם מא3 זוכה) 1...מג7 2. מג3 (גם מג2 זוכה) 2...מד6 3. מד3 מד7 4. מה4 מה6 5. ג5 מו6 6. ד5 מה7 7. ד6+ (מסע יחיד המוביל לזכייה) 7...מד7 8. מה5 מד8 9. ד7! מ:ד7 10. מו6 מד8 11. מה6 מג7 12. מה7 מג8 13. מד6 מב7 14. מד7 מב8 15. מ:ג6 מג8 16. מד6 מד8 17. ג6 מג8 18. ג7 מב7 19. מד7 וזוכה

כבר במסע הראשון יכול הלבן לשגות. למשל המסע 1. מב4 מביא לתיקו משום 1...ג5+ 2. ד:ג5 מג6 ותיקו.