אנטי-ציקלון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף אנטי ציקלון)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אנטי-ציקלוןאנגלית: Anticyclone) הוא מונח בתחום המטאורולוגיה, המתאר תופעת מזג אוויר, בה נוצרת מערבולת סביב אזור של לחץ אוויר גבוה. הרוח האנטי-ציקלונית נעה בכיוונו ההפוך של סיבוב כדור הארץ. התופעה תוארה לראשונה על ידי המדען פרנסיס גלטון בספרו על מזג האוויר מ-1863.

הסבר התופעה: "אזור בעל לחץ אטמוספירי גבוה. הלחץ פוחת והולך באורח הדרגתי לעבר ההיקף של מרכז הלחץ. רוחות אנטיציקלוניות מנשבות מן המרכז אל הפריפריה בכיוון מחוגי השעון בחצי הכדור הצפוני ובמנוגד לכיוון מחוגי השעון בחצי הכדור הדרומי. הקו המאפיין את האנטיציקלון הוא יציבות במזג האוויר, בקיץ על ידי מזג אוויר שרבי, ואילו בחורף על ידי מזג אוויר קר ובהיר" .[1].

לדוגמה למעורבות של אנטיציקלון : "אקלים מדברי מתהווה במקומות המרוחקים מהשפעה ימית, במקומות הנמצאים בהשפעת אנטיציקלונים חמים ובמקומות הנמצאים סמוך לזרמים אוקיאניים קרים".[2].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אנטי-ציקלון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אלישע אפרת,חיים מסינג, "מילון לגאוגרפיה ולידיעת הארץ", הוצאת "מסדה" בע"מ, תשכ"א, ערך: רמה ברומטרית (אנטי-צקלון), עמוד 274
  2. ^ אלישע אפרת,חיים מסינג, "מילון לגאוגרפיה ולידיעת הארץ" , הוצאת "מסדה" בע"מ, תשכ"א, ערך: אקלים מדברי, עמוד 45
Terrestrial globe.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא מדעי כדור הארץ. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.