צדק (כוכב לכת)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
צדק ♃
Jupiter
צדק, צולם על ידי טלסקופ החלל ג'יימס וב, אוגוסט 2022
צדק, צולם על ידי טלסקופ החלל ג'יימס וב, אוגוסט 2022
כוכב האם
כוכב אם השמש
מידע כללי
סוג כוכב לכת
קטגוריה ענק גזים
מיקום מערכת השמש התיכונה
תאריך גילוי מימי קדם
על שם יופיטר עריכת הנתון בוויקינתונים
מאפיינים מסלוליים
מרחק ממוצע מהשמש 778,340,821 ק"מ
(5.203,363,01 AU)
אפואפסיד 816,081,455 ק"מ
(5.455,167,59 AU)
פריאפסיד 740,742,598 ק"מ
(4.951,558,43 AU)
ציר חצי-ראשי 5.20336301 יחידה אסטרונומית, 778,112,020 קילומטר
אקסצנטריות 0.0489
זמן הקפה 11.862 שנים
4,332.589 ימים
מחזור סינודי 398.88 ימים
מהירות מסלולית
 ‑ ממוצעת 13.0697 ק"מ/שנייה
 ‑ מקסימלית 13.712 ק"מ/שנייה
 ‑ מינימלית 12.446 ק"מ/שנייה
נטיית מסלול 1.30530°
מספר ירחים 79[1][2]
מאפיינים פיזיים
רדיוס קו משווה 71,492 ק"מ
ממדים 142,984 קילומטר
שטח פנים ‎6.41×1010קמ"ר
נפח 1,431,280,000,000,000 קילומטר מעוקב
מסה ‎1.899×1027ק"ג
צפיפות ממוצעת 1.326 גרם/סמ"ק
תאוצת הכובד בקו המשווה 2.528 ג'י
24.79 מטר/שנייה2
זמן סיבוב עצמי 9 שעות 55 דקות ו־30 שניות
0.4135416667 ימים
מהירות סיבוב עצמי 12.6 ק"מ/שנייה (בקו המשווה)
נטיית ציר הסיבוב 3.12°
אלבדו 0.52
בהירות נראית −1.6 עריכת הנתון בוויקינתונים
בהירות מוחלטת −9.4 עריכת הנתון בוויקינתונים
מהירות מילוט 59.54 ק"מ/שנייה
טמפרטורה מינימלית −163° C
110 K
טמפרטורה ממוצעת −121° C
152 K
מאפייני אטמוספירה
לחץ אטמוספירי בגובה שכבות העננים 20–200 קילו פסקל
מימן 89.8±2.0%
הליום 10.2±2.0%
מתאן 0.1%
אדי מים 0.1%
אמוניה 0.02%
אתאן 0.0002%
פוספין 0.0001%
מימן גופרתי <0.00010%
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
צילום אנימציה של כוכב הלכת צדק שצולם על ידי הגשושית וויאג'ר 1. התמונות המרכיבות את האנימציה צולמו אחת ליממה של כוכב הלכת, בין ה־6 בינואר עד ה־3 בפברואר 1979

צֶדֶק (בלועזית: Jupiter, יופיטר) הוא כוכב הלכת החמישי במרחקו מהשמש, וכוכב הלכת הגדול ביותר במערכת השמש. צדק הוא ענק גזים ומרבית מסתו היא מימן והליום. בדומה לכוכבי לכת גזיים אחרים במערכת השמש, לצדק יש מערכת טבעות ומערכת ירחים.

צדק מוכר לאנושות לאורך כל ההיסטוריה של האסטרונומיה. הוא נראה בקלות בעין בלתי מזוינת בתצפית מכדור הארץ, והוא גרם השמים השלישי בבהירותו הנראית בשמי הלילה, אחרי הירח ונוגה.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפיפניוס כתב בפנריון שהפרושים קראו לכוכב זה "כוכב בַּעַל"[3] על שם האל הכנעני בַּעַל שהיוונים והרומאים ראו כמקביל לזאוס ויופיטר.

היוונים ואחריהם גם הרומאים, קשרו את שמו של הכוכב לשם האל הראשי שבמיתולוגיות שלהם, זאוס ויופיטר בהתאמה, מלכי האלים שהיו ממונים גם על החוק ועל הצדק.

מחבר הספר "ספר היוחסין", מזכיר את "מלכות ג'ופיטר". שם הסביר את הקשר בין יופיטר לצדק: "גופיטר השני שנת ג' תמ"ח ונצח למלך אחד שהיה אוכל בשר אדם ועל שעשה זה הטוב שהרג מלך רשע נקרא גופיטר על שם צדק".

שמו של כוכב הלכת צדק מופיע לאורך ולרוחב ספרות חז"ל, וכן כמובא בתלמוד הבבלי.[4]

מקובל לקשר את צדק ליום חמישי.[5] בלטינית נקרא היום "דיאס יוביס" (Dies Iovis; יוביס הוא שם אחר לאל יופיטר) ומכאן שמו בחלק מלשונות אירופה: בצרפתית Jeudi, בספרדית Jueves ובאיטלקית Giovedì.

מידע כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]

קוטרו של צדק 142,984 ק"מ (בקו המשווה) וצפיפותו הממוצעת היא 1.33 גרם לסמ"ק. מסתו של צדק גדולה כמעט פי 2.5 ממסתם של כל שאר כוכבי הלכת במערכת השמש יחדיו. הוא מסיבי יותר מכדור הארץ פי 318, קוטרו גדול פי 11 מזה של כדור הארץ ונפחו גדול פי 1,300 מנפח כדור הארץ. אף על פי שצדק מרשים בגודלו, נתגלו כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש להם מסות גדולות משמעותית.

לצדק קצב הסיבוב המהיר ביותר בין כוכבי הלכת במערכת השמש. זמן הסיבוב העצמי (אורך היממה) שלו הוא 9 שעות, 55 דקות ו־30 שניות בלבד. כתוצאה מכך, רדיוסו גדול יותר באזור קו המשווה וצורתו פחוסה; קל לראות זאת כשצופים בו בטלסקופ. אחד המאפיינים הבולטים בצדק הוא הכתם האדום הגדול, סערה שגדולה מכדור הארץ. כוכב הלכת מכוסה שכבת עננים באופן תמידי.

צדק הוא בדרך כלל העצם הרביעי בבהירותו ברקיע, לאחר השמש, הירח ונוגה; עם זאת בזמנים מסוימים מאדים נראה בהיר מצדק, ובפעמים אחרות צדק בהיר יותר מנוגה.

את צדק ניתן לחלק לשלושה חלקים עיקריים: הליבה, החלק הפנימי והחלק החיצוני. משערים שהליבה מכילה ניקל וברזל, רדיוסה 10,000 ק"מ ומעליה מצויה שכבת מימן במצב של נוזל מתכתי. החלק שמעל ליבת המימן המתכתי הוא החלק הגזי של צדק ואנו רואים את חלקו החיצוני. על פני צדק נראות חגורות עננים כהות וכתם אדום גדול. צדק משלים הקפה סביב השמש אחת ל־11.86 שנה[6] במהירות ממוצעת של 13.06 ק"מ לשנייה. צדק מוקף בטבעות והטבעת העיקרית מצויה במרחק של 1.72 עד 1.81 רדיוסי צדק והיא מכילה בעיקר חלקיקי אבק הקטנים ממ"מ.

נכון ל-2016, שתי גשושיות הגיעו עד כה אל צדק - גלילאו (הגיעה אליו ב-7 בדצמבר 1995) וג'ונו (הגיעה ב-4 ביולי 2016)[א].

מאפיינים פיזיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרכב פלנטרי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדענים משערים שלצדק יש ליבה סלעית, וקטנה יחסית, אך זה מעולם לא הוכח, הליבה מוקפת על ידי מימן מוצק, המוקף על ידי מימן נוזלי שמוקף במימן גזי. אין גבול או שטח פנים ברור בין פזות שונות אלו של מימן. צדק מורכב בעיקר ממימן (כ־90% ממספר האטומים שהם כ־75% מהמסה) ומהליום (כ־10% ממספר האטומים שהם כ־25% מהמסה).[7]

אטמוספירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרטים של האטמוספירה של צדק כפי שצולמו על ידי וויאג'ר 1

האטמוספירה של צדק מהווה אחוז מהמסה הכוללת שלו, להשוואה האטמוספירה של כדור הארץ מהווה פחות ממליונית ממסת כדור הארץ.[8] האטמוספירה מורכבת בעיקר ממימן (כ־90%) ומהליום (כ־10%). האטמוספירה מורכבת גם מכמויות מזעריות של מתאן, אדי מים, אמוניה וחומרים נוספים. היא מורכבת גם מכמויות זעומות של פחמן, אתאן, מימן גופרתי, ניאון, חמצן, פוספין וגפרית. השכבה החיצונית של האטמוספירה מכילה גבישים של אמוניה קפואה.

השכבה החיצונית של האטמוספירה, שעובייה 3,000 קילומטר,[8] מורכבת מחגורות מתחלפות של זרמי סילון, כשכל חגורה נעה בכיוון מנוגד לשכנותיה. הרכב השכבה שמתחת לשכבה החיצונית אינו ידוע, אך רוחות הסילון אינן קיימות בו והוא שומר על טופוגרפיה קבועה, כך שייתכן ומדובר בשכבה מוצקה או נוזל שגובהו נקבע על פי עצמת שדה הכבידה המקומי.[9]

ההרכב האטמוספירי דומה מאוד להרכב של הענן השמשי. לשבתאי יש הרכב דומה אך לאורנוס ולנפטון יש הרבה פחות מימן והליום.

האטמוספירה העליונה של צדק עוברת רוטציה דיפרנציאלית, אפקט זה הובחן לראשונה על ידי ג'ובאני קאסיני (1690). ההסתובבות של האטמוספירה הקוטבית של צדק ארוכה יותר בכ־5 דקות משל האטמוספירה בקו המשווה. נוסף לכך, רצועות עננים בקווי רוחב שונים נעים בכיוונים מנוגדים ברוחות השכיחות. רוחות במהירות של 600 קמ"ש הן רגילות. סערה חזקה במיוחד, בערך פי שלושה מקוטרו של כדור הארץ, ידועה ככתם האדום הגדול.

טבעות פלנטריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – טבעות צדק

לצדק מספר טבעות פלנטריות שנוצרו מחלקיקי אבק. חלקיקי אבק אלה הם תוצאה של פגיעות מטאוריטים בירחיו. הטבעת העיקרית עשויה מאבק הירחים אדרסטאה ומטיס. שתי טבעות מקיפות את הטבעת העיקרית; טבעות אלו נוצרו על ידי פגיעות בשניים מירחיו של צדק - תבה ואמלת'אה. נוסף לכך יש טבעת חיצונית רחוקה יותר ודלילה מאוד המקיפה את צדק במהופך.

ירחים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – ירחי צדק

נכון ליולי 2018, התגלו 79 ירחים לצדק, חלקם אסטרואידים אשר נלכדו בכוח המשיכה שלו.[1][10]

ארבעת הירחים הגליליאניים של צדק בתמונה המראה את גודלם ביחס לצדק

ארבעת הירחים הגדולים נקראים הירחים הגליליאניים (משום שהראשון שגילה אותם היה גלילאו גליליי, בעת שצפה בשנת 1610 בטלסקופ לעבר צדק) הם מקיפים את צדק במישור המקביל, כמעט, למישור קו המשווה של צדק ומסלוליהם כמעט מעגליים:

  • גנימד, הירח הגדול ביותר במערכת השמש, מרוחק כמיליון ק"מ מצדק, קוטרו כ־5,300 ק"מ.
  • קליסטו מרוחק כשני מיליון ק"מ מצדק, נחשב כירח בעל פני השטח העתיקים ביותר במערכת השמש, קוטרו כ־4,800 ק"מ.
  • איו מרוחק כ־420,000 ק"מ מצדק, קוטרו כ־3,600 ק"מ, פעיל מבחינה געשית.
  • אירופה מרוחק כ־670,000 ק"מ מצדק, קוטרו כ־3,100 ק"מ (כמו זה של ירח כדור הארץ).

קבוצת הירחים הקרובים לצדק (עד 250,000 ק"מ מצדק), מקיפים את צדק במישור המקביל, כמעט, למישור קו המשווה של צדק ומסלוליהם כמעט מעגליים. מונה בין היתר את:

ירחי הקבוצה המרוחקת יותר (עד 10 מיליון ק"מ מצדק), מקיפים את צדק בכיוון השעון - בניגוד לכיוון שבו מקיפים אותו יתר ירחיו, במסלולים אקסנטריים שונים הנטויים בזווית של 153 מעלות בממוצע, יחסית למישור המשווה של צדק. מונה בין היתר את:

הקבוצה המרוחקת ביותר מצדק כוללת ירחים המקיפים את צדק במישור הנטוי בזווית של 28 מעלות, בממוצע, יחסית לקו המשווה של צדק. הקבוצה מונה בין היתר את:

שומייקר־לוי 9[עריכת קוד מקור | עריכה]

אזור פגיעת (כתם כהה) אחד משברי השביט שומייקר-לוי 9 בצדק
Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – שומייקר-לוי 9

ביולי 1994 פגע בחצי הכדור הדרומי של צדק השביט שומייקר־לוי 9. לאחר שהתגלה כשהוא מפורק ליותר מעשרים שברים, התברר כי מסלולו מוביל אותו היישר לצדק. הפגיעה הייתה בצד שהיה נסתר מכדור הארץ בזמן הפגיעה, אך אזור הפגיעה נצפה כ־20 דקות מאוחר יותר, עקב הסיבוב המהיר של צדק סביב צירו. כל שבר של שביט השאיר את חותמו על צדק בצורת כתם כהה באטמוספירה, ואת הכתמים הרבים ניתן היה לראות גם בטלסקופים חובבניים. תוצאת פגיעות אלו נצפתה גם שנה לאחר הפגיעה על ידי טלסקופ החלל האבל.

חקר צדק[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמונה זו צולמה על ידי וויאג'ר 1 ב־24 בינואר 1979, כאשר הייתה במרחק של למעלה מ־40 מיליון ק"מ

צדק היה ידוע מאז העת העתיקה ונראה גם לעין בלתי מזוינת בשמי הלילה. ב־1610 גילה גלילאו גליליי את ארבעת הירחים הגדולים ביותר של צדק באמצעות טלסקופ.

מספר גשושיות מחקר חקרו את צדק:

יעפי גשושיות בקרבת צדק
גשושית יעף קרוב מרחק (ק"מ)
פיוניר 10 3 בדצמבר 1973 130,000
פיוניר 11 4 בדצמבר 1974 34,000
וויאג'ר 1 5 במרץ 1979 349,000
וויאג'ר 2 9 ביולי 1979 570,000
יוליסס 8 בפברואר 1992 408,894
4 בפברואר 2004 120,000,000
קאסיני 30 בדצמבר 2000 10,000,000
ניו הורייזונס 28 בפברואר 2007 2,304,535
צדק, כפי שצולם על ידי הגשושית ג'ונו, 12 בפברואר 2019

הגשושית פיוניר 10 חלפה ליד צדק ושלחה לראשונה תמונות ממנו לכדור הארץ ב־3 בדצמבר 1973. שנה בדיוק לאחריה חלפה ליד צדק גם פיוניר 11. גשושיות אלו סיפקו מידע חדש על המגנטוספירה של צדק וצילמו כמה תמונות ברזולוציה נמוכה של צדק.

וויאג'ר 1 חלפה ליד צדק במרץ 1979 ולאחריה ביולי אותה שנה חלפה וויאג'ר 2. גשושיות אלו שיפרו את ההבנה על הירחים הגליליאנים וגילו את טבעותיו של צדק. גשושיות אלו גם סיפקו לראשונה צילומי תקריב של אטמוספירת צדק.

בפברואר 1992 חלפה הגשושית יוליסס במרחק של 900,000 ק"מ מצדק, בדרכה למסלול קוטבי סביב השמש. הגשושית ביצעה מחקרים על המגנטוספירה של צדק. בפברואר 2004 הגיעה הגשושית לסביבת צדק בשנית, אולם אז המרחק היה גדול יותר, כ־240 מיליון ק"מ.

הגשושית הראשונה שהקיפה את צדק הייתה גלילאו, שנכנסה למסלול סביב צדק ב־7 בדצמבר 1995. היא הקיפה את כוכב הלכת במשך למעלה משבע שנים וחלפה לצד הירחים הגליליאניים ואמלת'אה. ביולי 1995 שחררה גלילאו גשושית שנכנסה לאטמוספירה של צדק ב־7 בדצמבר 1995. הגשושית צנחה 150 ק"מ באטמוספירה ואספה מידע במשך 58 דקות, לפני שנהרסה על ידי הלחץ הרב בו הייתה נתונה. הגשושית גלילאו זכתה לגורל דומה כאשר כוונה לתוך כוכב הלכת ב־21 בספטמבר 2003 ובמהירות של למעלה מ־50 ק"מ לשנייה.

בשנת 2000 חלפה לצד צדק הגשושית קאסיני, שהייתה בדרכה לשבתאי, וסיפקה מספר תמונות שלו ברזולוציה גבוהה. בשנת 2007 הגשושית ניו הורייזונס חלפה בקרבת צדק בדרכה אל כוכב הלכת הננסי פלוטו.

ב־4 ביולי 2016 הגשושית ג'ונו נכנסה למסלול סביב צדק במשימה שנועדה לחקור רמזים לאופן בו צדק נוצר, לחקור את ההרכב הפנימי שלו ולברר אם באמת יש לו ליבה מוצקת וסלעית וכן את השדה המגנטי שלו ומקורותיו. ג'ונו צפויה לסיים את משימתה בספטמבר 2025 ולבצע התרסקות מבוקרת אל תוך צדק.[11]

גשושיות מחקר עתידיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לפי השעון באזור ארצות הברית. התאריך חל במקרה ביום העצמאות האמריקאי; לפי זמן UTC הגשושית הגיעה לצדק ב-5 ביולי.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 הירחים החדשים של צדק, מכון דוידסון, 17 ביולי 2018
  2. ^ "A dozen new moons of Jupiter discovered, including one "oddball."". Carnegie Institution for Science. 16 ביולי 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ Robert R Steiglitz, The Hebrew Names of the Seven Planets, 1981
  4. ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קנ"ו, עמוד א'; תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף נ"ו, עמוד א'.
  5. ^ דיו קסיוס ספר 37 פרק 19
  6. ^ בבראשית רבה נכתב מספר קרוב ביותר למספר זה: ”ויש מזל שגומר הילוכו לי"ב שנה והוא צדק“ (בראשית רבה, פרשה י', פסקה ד')
  7. ^ Jupiter l Jupiter facts, pictures and information
  8. ^ 1 2 עידו אפרתי: ארבעה מחקרים מסירים את שכבת אי־הוודאות מכוכב צדק
  9. ^ סרטון-מבנה העומק של אטמוספירת צדק
  10. ^ ירחים חדשים של צדק הוכרזו ב-2017 מיוני 2017
  11. ^ Tony Greicius, NASA’s Juno Mission Expands Into the Future, nasa.gov, Jan 13, 2021.